יותר מ-77,000 עמודים של מסמכים חסויים בנוגע להתנקשות ההיסטורית בנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי נחשפו לפני שבוע ימים בהוראתו של הנשיא דונלד טראמפ, כאשר רבים מהמסמכים אומנם פורסמו בעבר בצורה מצונזרת, אך הפעם הוסרו מרבית החלקים שהושחרו. המסמכים שפורסמו טרם חשפו ראיות חדשות משמעותיות שיערערו את מסקנת "ועדת וורן" שקבעה כי האזרח לי הארווי אוסוולד פעל לבדו, אך הם מספקים הצצה מרתקת לפעילות הסי-איי-אי בתקופת המלחמה הקרה, במיוחד בקובה ובמקסיקו.
"יד סמויה" בתוך ממשלת קובה
אחד הגילויים המרתקים במסמכים הוא היקף החדירה של הסי-איי-אי אל תוך הממשל הקובני. במסמך מה-24 באפריל 1963, התגלה כי 14 דיפלומטים קובניים שימשו כסוכנים אמריקאים. מידע זה מרחיב את ההבנה לגבי מבצע מונגוס (Mongoose Operation), תכנית אמריקאית חשאית להפלת משטר קסטרו בקובה. המסמכים אף חושפים כי שני שגרירים קובניים קיבלו תשלום מהסי-איי-אי והעבירו מידע איכותי ומדויק לגבי מה שהתרחש בראשו של קסטרו והחלטותיו.
פרדריק לוגבל, פרופסור להיסטוריה בהרווארד שכתב ביוגרפיה בת שלושה כרכים על קנדי, אמר להרווארד גזט (העיתון הרשמי של אונ' הרווארד): "זה משמעותי מאוד – המידה שבה היו אנשים בתוך הממשלה הקובנית שלמעשה עבדו עבור הסוכנות".
ממדים מפתיעים של פעילות הסי-איי-אי בעולם
המסמכים החדשים חושפים גם את ההיקף המפתיע של נוכחות הסי-איי-אי בשגרירויות אמריקאיות במדינות העולם. לוגבל מציין כי בשגרירויות מסוימות, בין 50-40 אחוזים מהעובדים היו למעשה מקושרים לסי-איי-אי – היקף שלדברי לוגבל הצליח להפתיע אפילו את ההיסטוריונים של אותה התקופה.
"ישנו משהו בלראות את השמות המפורשים של 'ברזיל' או 'הבחירות בפינלנד' (-במסמכים) שהופכים את הדברים ליותר ברורים, יותר חדים," אמר לוגבל בראיון לגזט.
פעולות חשאיות שהסעירו את המלחמה הקרה
תיעוד מפתיע חושף מבצעים חשאיים מרתקים, כולל מקרה בו הסי-איי-אי זיהם 800 שקי סוכר גולמי באוניית מטען שנסעה מקובה לברית המועצות. החומר המזהם תואר במסמכי הארגון כ"כימיקל המשמש בתהליך פירוק אלכוהול", שהפך את כל משלוח הסוכר – 80,000 שקים – לבלתי ראוי למאכל כאשר זוקק בברית המועצות. לפי המתגלה מהמסמכים, החומר המזהם לא היה מסוכן אך היה "כה חזק בטעמו עד שהוא הורס את טעם הצרכן לכל מזון או משקה לזמן ממושך", כפי שנכתב בתחקיר של הוושינגטון פוסט בעניין.
מסמך אחר שסוקר בידי הוושינגטון פוסט מגלה כי הסי-איי-אי יצר ארגון מזויף בשם "האיחוד למען המהפכה", עם תיבות דואר בבוסטון ופילדלפיה. מטרת הקבוצה הייתה לפתח "חדירות ו/או מקורות בקבוצות מהפכניות ערביות במזרח התיכון". הארגון השתמש בכתובותיו כדי "להפיץ תעמולה מתיבות הדואר בציפייה לעניין קבוצות ערביות", כך על פי חלק מהמסכים החדשים שנחשפו בהוראת הנשיא טראמפ.
ביקורו של אוסוולד במקסיקו סיטי והשאלה הגדולה שטרם נענתה
היסטוריונים שעברו על המסמכים החדשים שנחשפו מציינים כי עדיין נותרו שאלות פתוחות לגבי פעולותיו של אוסוולד קודם להתנקשות שעשה נגד הנשיא קנדי, במיוחד לגבי ביקורו במקסיקו סיטי בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר 1963, רק שבועות ספורים לפני הרצח. במהלך ביקורו זה, הרהר אוסוולד עם האפשרות לערוק לקובה, ואף נפגש עם דיפלומטים קובניים וסובייטים.
פיליפ שנון, מחבר הספר "מעשה אכזרי ומזעזע" (“A Cruel and Shocking Act”) על רצח קנדי, אמר לוושינגטון פוסט כי המסמכים שנחשפו בעבר כבר גילו שאוסוולד ביקר בבירה המקסיקנית זמן קצר קודם לרצח. שאוסוולד נפגש עם מרגלים קובניים ורוסיים ואף דיבר בגלוי על רצח קנדי עם עובדי השגרירות הקובנית שם – מידע שסוכנויות המודיעין האמריקאיות אספו בזמן אמת, עוד קודם להתנקשות.
ממילא, עולה השאלה הברורה שרבים שואלים, ובהם גם שנון בדברו עם הוושינגטון פוסט: "זה מעלה שאלה: אם סוכנויות המודיעין ידעו יותר על מה שאוסוולד תכנן או אפילו שקל במקסיקו, מדוע לא העלו אזעקה בוושינגטון לגבי האיום שהציב אוסוולד?".
רגע הירי בנשיא ג'ון קנדי (צילום: AFP)
סודות ה-KGB וחושפי סודות מפתיעים
המסמכים החדשים חושפים גם סיפורים אישיים מרתקים של אנשים שמעולם לא ידעו על פעילותם של קרובי משפחתם עבור סוכנויות הביון. ג'ון סמית' גילה השבוע כי סבו, פרופסור רציני באוניברסיטת מרילנד, היה למעשה נכס של ממשלת ארה"ב שהעביר מידע מודיעיני מתקופת ברית המועצות ל-CIA.
בתיעוד שנחשף עתה, מתואר כיצד סבו של סמית', הפרופסור במרילנד, נפגש ב-1991 במוסקבה עם תלמיד לשעבר, אותו לימד ב1976- ויאצ'סלב "סלאבה" ניקונוב, שהיה במקרה גם נכדו של שר החוץ של סטלין, מולוטוב. בפגישתם ב1991, סיפר ניקונוב שכבר נהיה אז לסגן ראש ה-KGB, לסב סמית' כי לאחר קריאה אישית של חמישה כרכים עבים של תיקים על אוסוולד, הוא "בטוח שאוסוולד לא היה בשום שלב סוכן שנשלט על ידי ה-KGB", והוסיף כי לפי התיאור המופיע בחומרים הרוסיים ביחס לאוסוולד "הוא מטיל ספק שמישהו יכול היה לשלוט באוסוולד".
בנוסף, במסמכים עולה כי ניקונוב שח בשעתו לפרופסור סמית כי סוכני ה-KGB עקבו אחרי אוסוולד "מקרוב ובאופן קבוע" בזמן שהותו בברית המועצות, ואף חשפו כי " "אוסוולד הפגין כישורי ירי ירודים בזמן שהתאמן במטווחים בברית המועצות".
מבט מאחורי הקלעים: מעקב המכתבים שחשף את אוסוולד
פרט מסעיר שהתגלה במסמכים מתייחס להיקף המפתיע של מבצע ניטור הדואר של הסי-איי-אי בארה"ב. במכתב של ה-FBI, משנת 1958, מתואר כיצד הסי-איי-אי הפעיל תכנית לבדיקת דואר הכוללת כ-300 עובדים בעלות של מיליון דולר בשנה (כ- 10.5 מיליון דולר בערכים של היום). המסמך מתאר כיצד המעטפות צולמו במיקרופילם והשמות והכתובות שהופיעו עליהן קוטלגו באמצעות ציוד של חברת IBM.
שיטת פעולה זו זו, שפעלה בין 1956 ל-1973, בחנה את ההתכתבות בין אוסוולד לאמו כאשר חי בברית המועצות. ג'פרסון מורלי, חוקר קנדי, אמר לוושינגטון פוסט כי ההיקף של המבצע מפתיע ביותר: "תמיד דמיינתי את התוכנית כמשרד אחד בניו-יורק. אבל עולה מהמסמכים כי מדובר בדבר גדול בהרבה ממה שמישהו ידע אי פעם".
שימוע בקונגרס ו"קשר הסי-איי-אי"?
הבמאי אוליבר סטון, שסרטו "ג'י. אף. קיי – תיק פתוח" (1991) עורר מחדש את העניין בהתנקשות, יעיד מחר (ג') בשימוע בפני בית הנבחרים האמריקאי, הדן באלפי עמודי מסמכים הקשורים להתנקשות בקנדי.
חברת הקונגרס אנה פאולינה לונה, יו"ר "כוח המשימה לביטול סיווג סודיות של סודות פדרליים" (Task Force on declassification of federal secrets), אמרה בראיון בשישי שעבר לרשת פוקס ניוז כי המחוקקים ישמעו עדויות באשר לערך המסמכים. "על ידי חקירת התיקים לגבי JFK – שזה עתה פורסמו, התייעצות עם מומחים, ומעקב אחר אנשי צוות ששרדו מוועדות חקירה שונות, כוח המשימה שלנו יגיע לעומקה של תעלומה זו וישתף את ממצאיו עם העם האמריקאי," אמרה לונה.
בראיון לפוקס ניוז, טענה לונה כי רשת האמריקאית NBC מחזיקה בסרטון "שמעולם לא נראה קודם" של היריות, אשר לטענתה "לכאורה" מראה את אוסוולד עומד ליד רכבו של קנדי בזמן ההתנקשות. אם אכן כך, "הוא לא יכול היה להיות היורה," אמרה לונה, והוסיפה שה"CIA- מעולם לא קנה" את תיאוריית היורה הבודד. לפי תיאוריה זו, שזכתה להיות המסקנה הרשמית של ועדת וורן שחקרה את רצח הנשיא קנדי, אוסוולד פעל לבדו כאשר ירה והרג את הנשיא, מבלי שהיה חלק מקשר או קונספירציה רחבה יותר. הוועדה קבעה כי אוסוולד ירה שלוש יריות מהקומה השישית של מחסן הספרים המחוזי של טקסס, ופעל לבדו ללא שותפים או מתכננים נוספים.
מאחורי התיאוריות – הטענות להתערבות הסי-איי-אי
ג'פרסון מורלי, עיתונאי לשעבר ב"וושינגטון פוסט" וחוקר קנדי, פרסם מסקנה מפתיעה בעמוד הסאבסטאק שלו, , JFKFactsלפיה "מידע העולה מהמסמכים החדשים מצביע על כך שקבוצה מצומצמת במחלקת הריגול-הנגדי של הסי-איי-אי (המחלקה שתפקידה לחשוף מרגלים זרים-ג'.ט.) היא זו שביצעה את ההתנקשות בנשיא קנדי".
בשיחת זום פומבית עם העוקבים אחר הבלוג שלו בשיתוף עם חברת הקונגרס לונה, אמר מורלי כי עניינו העיקרי ממשיך להיות ג'יימס אנגלטון, ראש המודיעין הנגדי של הסי-איי-אי, שעקב אחרי אוסוולד לפני ההתנקשות בקנדי. "אני לא אומר שהוא היה המוח מאחורי ההתנקשות. אבל הוא היה המוח מאחורי אוסוולד", אמר מורלי בשיחת הזום. "הכישלון של אנגלטון לחסום או לעשות משהו לגבי אוסוולד באותו זמן שהוא מנהל מבצעים סביבו – השילוב הזה, כן – זה אומר לי שאנגלטון שיחק תפקיד מעורב בהתנקשות בקנדי."
תקלה חמורה: פרטים אישיים של מאות אנשים נחשפו
לצד המידע ההיסטורי, התגלתה גם תקלה חמורה בשחרור המסמכים: מספרי ביטוח לאומי (Social Security Numbers) ועוד המון סוגי מידע פרטי נוספים של יותר מ-400 עובדי קונגרס לשעבר ואחרים הקשורים לחקירות ישנות בטעות נחשפו במסמכים שפורסמו.
"זה פשוט מביש, רשלני ולא מקצועי," אמר ג'וזף דיג'נובה, בן 80, שהיה בעברו עורך-דין בקמפיין טראמפ ודמות בולטת בחוגים המשפטיים הרפובליקניים בוושינגטון. לדבריו לוושינגטון פוסט אמר: "זה מסכן אותי לא רק ב'גניבת זהות', אלא גם באיומים אישיים. בעבר כבר נאלצתי לדווח לאף-בי-איי על איומים ממשיים נגדי", עקב הדלפת זהותו סביב עניינים שכאלה.
בעקבות דיווח הוושינגטון פוסט על חשיפה בלתי מכוונת של פרטיהם האישיים של מאות אנשים, הבית הלבן מיהר לצמצם את הנזק. הארכיון הלאומי החל לסנן את המסמכים עבור מספרי ביטוח לאומי כך שמנהל הביטוח הלאומי יוכל לזהות אנשים חיים ולהנפיק להם מספרים חדשים. בינתיים, הנפגעים יקבלו ניטור אשראי חינם.
מדוע ההתנקשות בקנדי ממשיכה להצית תיאוריות קונספירציה?
למרות כל הגילויים, רצח קנדי עוד ממשיך להיות מקור לתיאוריות קונספירציה עבור רבים באמריקה. לפי סקר גאלופ מ-2023, 65% מהנשאלים אמרו כי הם מאמינים שההתנקשות נעשתה בתיאום ובשיתוף פעולה של מספר אנשים וגורמים, בעוד שרק 29% אמרו שזה היה אדם אחד (ולא בהכרח אוסוולד).
פרדריק לוגבל הציע להרווארד גזט הסבר לתופעה: "חלק מזה הוא פשוט בגלל שנשיא נהרג, נשיא שנראה בשיא חייו. אני חושב שלנו כבני אדם יש נטייה טבעית להאמין שאירועים גדולים חייבים להיות תוצאה של סיבות גדולות. משום מה, נראה בלתי אפשרי שזה היה מנודה בודד בשם לי אוסוולד שלקח על עצמו לירות בנשיא. אנחנו אומרים לעצמנו – חייב להיות שזה משהו יותר מזה."
בנוסף לנימוק זה, לפי לוגבל, גורמים נוספים מזינים את תיאוריות הקונספירציה, כולל העובדה שאוסוולד עצמו נהרג יומיים לאחר מכן, הטעויות שעשתה ועדת וורן, והעובדה שההתנקשות צולמה בסרטון של זפרודר המפורסם, בו יצרן הבגדים האמריקאי אברהם זפרודר, צילם באופן חובבתי, ובמקרה תפס את רגע רציחתו של הנשיא קנדי. צילום זה, הופך את האירוע למוחשי יותר ונצחי יותר בתודעה הציבורית.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".