על רקע התוכנית הישראלית להשתלט על העיר עזה ובצל כישלון המגעים בדוחא בחודש שעבר, שר החוץ המצרי אישר אמש (שלישי) במילותיו כי מצרים, קטאר וארה"ב פועלות להחיות את תוכנית 60 הימים לסיום המלחמה.
סביב ידיעה זו ביקשו ענת דוידוב ואודי סגל לשוחח עם חבר הכנסת עמית הלוי, ממלא מקום בוועדת חוץ וביטחון, שהתייחס לידיעה והציג את תוכניתו. לדבריו, על ישראל לשלוט ברצועת עזה שליטה מלאה.
לטענת הלוי, "שמעתי אתמול את ראש הממשלה אומר בריאיון שעסקה חלקית לא על הפרק, זה מאחורינו לפי ההתבטאות שלו ואני חושב שבאופן כללי – הדיבורים בדוחא, בקהיר, בוושינגטון – רק הרחיקו את החטופים. לעומת זאת, פעולות צבאיות קירבו את החטופים וקירבו את הניצחון. זה המפתח לעתיד שלנו כאן. אני מקווה שלמרות התנגדות הרמטכ"ל בקבינט לתוכנית הזו הדברים ייושמו במהירות".
עוד הוסיף והביע את דעתו האישית: "אנחנו צריכים לשלוט באופן מלא על הרצועה, אין חצי שליטה, שלא יהיה ספר אחד בבתי הספר שאנחנו לא נבדוק. הם מלמדים שם בספרים איך לאנוס יהודיות ולערוף ראשים".
"סעיף ארבע ביעדי סיום המלחמה, מדבר על שליטה ביטחונית ברצועת עזה. לגבי הניהול האזרחי מדובר על שליטה שהיא לא של חמאס. המועמדת היחידה שצריכה להיות לדעתי, זאת מדינת ישראל. כל דבר אחר המשמעות היא טיפוח החמאס מחדש", טען הלוי.
על תוכנית הלימודים הפלסטינית באיו"ש טען: "אנחנו לא פיקחנו טוב על תוכנית הלימודים באיו"ש וראוי היה לתקן את זה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את האידיאולוגיה של שנאת ישראל בביתי הספר באיו"ש".
"מטריד אותי הקרבות הפומביים האלה בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, בטח בזמן מלחמה. יש דבר אחד ברור, הצבא צריך לקיים את הוראות הדרג המדיני ואבוי לנו אם מישהו חושב אחרת", התייחס ח"כ הלוי לעימות בין הרמטכ"ל לכ"ץ.
הלוי הוסיף וביקר את צה"ל: "כולנו צריכים להתבגר ולהניח את השיקולים האישיים בצד, אנחנו במלחמה. הצבא כשהוא רוצה, הוא נותן תשובות מתחמקות. היה עדיף לקרוא לרמטכ"ל ולהעמיד אותו במקום. כשהצבא מתנגד למשהו אז הוא מתחמק ומושך זמן, זה חמור מאוד".
עמית הלוי (צילום: יוסי אלוני)
"אם הרמטכ"ל לא יכול לעבוד עם שר הביטחון, אז שיניח את המפתחות, הרמטכ"ל לא פועל מכוח עצמו, לשכת השר אחראית עליו. הציבור בחר את הקואליציה שבחרה את השר וזהו רצון הציבור", טען ח"כ הלוי מהליכוד.
באשר ליועמ"שית התייחס ואמר: "מה שלא ראוי, זה שהיועמ"שית נוסעת למשרד שהוא אינו פרטי, אך מתנהגת כאילו זה המשרד הפרטי שלה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.