פרטים נוספים מהשיחה הגורלית בין מנהיגי אירופה לארצות הברית: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר למנהיגי אירופה במהלך שיחה שהתקיימה אמש (רביעי), שבה גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי היה נוכח, כי הוא אינו מתכוון לדון בפגישה מחר באלסקה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על חלוקת שטחים אפשרית – כך ציינו שני גורמים אירופאים ושלושה אנשים נוספים בשיחה עם ה-NBC הלילה. עוד דווח שטראמפ הבהיר בשיחה כי הוא מגיע לפגישה עם פוטין במטרה להבטיח הפסקת אש באוקראינה.
כמו כן, בדיווח אמש ב"פוליטיקו" צוין כי טראמפ אמר למנהיגים אירופאים ואוקראינים שארצות הברית מוכנה לחתום על ערבויות ביטחון לאוקראינה בתנאים מסוימים. יש לציין כי הדיון התקיים כחלק מפגישה וירטואלית שאורגנה על ידי גרמניה, שמטרתה לתאם עמדות בין האמריקאים והאירופאים טרם פגישתו של טראמפ עם פוטין בשישי – כך צוין ב"פוליטיקו".
נשיא ארה\'\'ב: לא אדון על חלוקת שטחים עם פוטין. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
בשיחה ציינו הגורמים כי יש ליישם הפסקת אש באוקראינה לפני שיתחיל המשא ומתן לשלום, וחלק ממנהיגי אירופה קיבלו את הרושם שהנשיא האמריקאי אינו אופטימי בנוגע לתוצאות הפגישה עם פוטין – כך צוין ב-NBC. אולם, שני גורמים אחרים יצאו בתחושה חיובית לגבי התוכנית של טראמפ. אחד מהם ציין: "השגת הפסקת אש צפויה להיות בראש סדר העדיפויות של הנשיא האמריקאי", והגורם השני הביע ביטחון שלא יתנהל משא ומתן על שטח אוקראיני – ללא אוקראינה.
כל המנהיגים האירופאים הסכימו שאוקראינה חייבת להיות כלולה במשא ומתן, כי היא זו שתחליט אילו ויתורים טריטוריאליים היא מוכנה לעשות. עוד ציינו שהמנהיגים כולם מאוחדים תחת האמונה שאם פוטין לא יסכים להפסקת אש – טראמפ יטיל סנקציות חדשות על רוסיה.
באשר לערבויות הביטחוניות, מסתמן שארצות הברית מוכנה למלא תפקיד במתן אמצעים לקייב כדי להרתיע תוקפנות רוסית עתידית – אם יושג הסכם הפסקת אש, כך צוין ב"פוליטיקו". אולם, דווח כי טראמפ אמר בשיחה כי הוא יתחייב לכך רק אם המאמץ לא יהיה חלק מנאט"ו. נזכיר כי זאת לאחר שאוקראינה ביקשה מארצות הברית ערבויות ביטחוניות כדי להבטיח שכל הפסקת אש – תחזיק באמת.
יהיו ערבויות – שלא יהיו חלק מנאט\'\'ו. ועידת נאט"ו בווילנה (צילום: רויטרס)
אולם יש לציין כי ב"פוליטיקו" הבהירו בנוגע לדיווח כי הנשיא האמריקאי לא פירט למה התכוון ב"ערבויות ביטחוניות", ודן עם המנהיגים רק על המושג הרחב יותר. אולם מסתמן כי פתיחותו של טראמפ לערבויות, שהיו דרישה מרכזית של אירופה ואוקראינה – הגבירו את האופטימיות הזהירה שהביעו גורמים אירופאים לאחר השיחה, ולקראת הפגישה המסתמנת עם פוטין בשישי. "טראמפ מכיר בכך שערבות ביטחון אמריקאית חייבת להיות חלק מהסדר סופי ורואה בארצות הברית תפקיד בכך", אמר גורם בריטי ל"פוליטיקו".
מה סוכם עם הרוסים?
במקביל, בדיווח שפורסם אמש, מסתמן כי רוסיה וארצות הברית דנו במודל השליטה הישראלית בגדה המערבית כדגם אפשרי לסיום המלחמה באוקראינה, כך דווח אמש בעיתון הטיימס הבריטי. על פי מקור המקורב למועצה לביטחון לאומי בארצות הברית, הרעיון עלה לפני מספר שבועות בדיונים בין סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ, לבין גורמים בכירים ברוסיה.
במסגרת התרחיש המוצע, רוסיה תחזיק בשליטה צבאית וכלכלית על השטחים הכבושים באוקראינה תחת גוף שלטוני משלה, בדומה לשליטה הישראלית בפועל בשטחים הפלסטיניים שנכבשו מירדן ב-1967. לפי הדיווח, ויטקוף, שמופקד מטעם טראמפ גם על השגת שלום במזרח התיכון, תומך ברעיון.
מודל יו\'\'ש באוקראינה ייושם? דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
האמריקאים מאמינים שהמודל עוקף מחסומים בחוקה האוקראינית האוסרים על ויתור על שטחים ללא משאל עם כלל-אוקראיני. על פי המודל, גבולותיה של אוקראינה לא ישתנו, בדיוק כפי שגבולות הגדה המערבית נותרו ללא שינוי במשך 58 שנה, רק תחת שליטה ישראלית. המקור הסביר: "זה יהיה בדיוק כמו שישראל שולטת בגדה המערבית. עם מושל, עם מצב כלכלי שנכנס לרוסיה, לא לאוקראינה. אבל זה עדיין יהיה אוקראינה, כי אוקראינה לעולם לא תוותר על ריבונותה. אבל המציאות היא שזה יהיה שטח כבוש והמודל הוא פלסטין".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי סירב עד כה להעלות על הדעת מסירת שטחים, אך מודל השליטה עשוי לשמש מנגנון שיאפשר הפסקת אש לאחר שלוש וחצי שנות מלחמה. תוצאה זו נתפסת בעיני חלק מהגורמים האמריקאים כמשקפת את מציאות המלחמה ואת סירובן של מדינות אחרות להיות מעורבות ישירות בלחימה נגד רוסיה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".