
"אם יש מסר ממה שקרה לנו ב-2010, הוא שבסוף אתה צריך לסמוך רק על עצמך. הגורל שלך נמצא בידיים וברגליים שלך. לא היינו צריכים עזרה מאף אחד, אלא רק מעצמנו", הוא אומר. "אני לא חושב שקרו יותר מדי מקרים בעולם למה שעברנו אז. היו אולי ספורים. הכלל הוא שקבוצה שמגיעה למחזור האחרון והדברים תלויים בה, תדע לעשות את העבודה ולסיים אותה. זה מה שהיינו צריכים אז לעשות ולקחת את האליפות".
– היו דברים שהצטערת עליהם? היו טעויות שעשית?
"שמע, הגענו למשחק עם הרבה חוסרים. כיאל לא היה, קולמה היה חסר, אייל משומר נעדר. אם עשיתי רק חילוף אחד, תבין את הסיטואציה. אבל עזוב, זה היה ברגליים שלנו. הקבוצה היתה מספיק חזקה ואיכותית כדי לגמור את המשימה ולנצח, גם אם ממול רן קדוש, היה מצוין".
– איך מתאוששים מזה? הרי לאזטיץ' או קוז'וך יצטרכו ללכת עוד הרבה זמן עם תחושה של אובדן האליפות.
"בסוף השאלה היא איך אתה לוקח את הדברים ואיך אתה קם מהם. עשרה ימים אחרי שאיבדנו את האליפות ב-2010, כבר הייתי עמוק בעשייה לקראת העונה הבאה ולראייה זו היתה האליפות הכי גדולה שלי במכבי חיפה. האליפות של 2011 היתה הגדולה יותר בתקופתי והיא הגיעה אחרי מפח הנפש שדיברנו עליו. זאת אומרת שזה אפשרי. אפשר לקום גם ממכות כאלה, להתאושש ולהמשיך לזכות בתארים".
Source link