על רקע גל מכתבי המחאה של חיילי מילואים ובוגרי יחידות עילית הקוראים להפסקת המלחמה בעזה, "מעריב" שוחח עם ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת “הביטחוניסטים”. לדבריו, היוזמות הללו אינן רק טעות מוסרית אלא גם סכנה אסטרטגית ממשית לביטחונה של ישראל ולמאמצי החזרת החטופים.
“אוסף המכתבים שהתפרסם לאחרונה על ידי בוגרי יחידות שונות פוגם ופוגע באינטרסים הישראלים”, פתח בוסקילה. “ראשית, ישראל מנהלת עכשיו משא ומתן לשחרור חטופים וברגעים אלה, בזמן שמתנהל משא ומתן, מכתבים כאלה מקשיחים את עמדות החמאס ולמעשה הופכים אותו לקשה יותר, מורכב יותר, באופן כזה שישראל נאלצת לשלם מחיר משמעותי על מנת לשחרר את החטופים”.
במת שחרור החטופים 22.2.25 (צילום: צילום מסך רשתות ערביות)
בוסקילה מוסיף כי להשלכות של אותם מכתבים יש מחיר כבד עבור מי שנמצא בשבי. “דבר שני – זה רע מאוד לחטופים עצמם, בגלל שהחמאס מקשיח את המשא ומתן ובגלל שהוא מרגיש את הרוח הגבית שהוא מקבל מתוך המכתבים שקוראים להפסקת המלחמה. הדבר גוזר על החטופים שהות ארוכה יותר בשבי”.
לדבריו, עצם פרסום המכתבים בעת הזו מהווה הפרה של הסכמה לאומית ומחליש את החזית הפנימית. “הבעיה העיקרית במכתבים האלה, מעבר לזה שהם מחזקים את האויב, היא שהם בעצם יוצאים נגד מטרות המלחמה, אותן קבע הדרג המדיני וגם הדרג הצבאי. לא ייתכן שאדם שמשרת במילואים בצה״ל יצא כנגד מטרות שצה״ל בעצמו קבע בזמן מלחמה. לדבר הזה אסור לתת מקום, והוא דבר שפוגע בצה״ל בזמן מלחמה”.
בוסקילה הביע תמיכה בהחלטת הרמטכ”ל להדיח את חותמי המכתב מחיל האוויר, ואף קרא להרחבת המדיניות. “לכן טוב עשה הרמטכ״ל שהחליט להדיח את אלו שחתמו על המכתבים בחיל האוויר. ואני חושב שצריך להרחיב את ההחלטה הזאת לכל מי שחתם על המכתבים האלה ביחידות שונות”.
אייל זמיר (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי מדובר במיעוט שאינו מייצג. “בסופו של דבר, הבשורה הטובה היא ש-90 אחוז מהאנשים לא חתמו על המכתבים האלה. וזה אומר שהרוב המוחלט של אנשי המילואים ושל בוגרי היחידות לא רואים את עצמם כחלק מהמכתבים האלה, מבינים את הנזק המשמעותי שיש במכתבים מהסוג הזה ולא רוצים לפגוע במטרות המלחמה – ובטח לא יוצאים נגד צה״ל, גם אם הם בעצמם חושבים שמטרות המלחמה אולי לא מעשיות”.
לסיום, בוסקילה מתייחס גם לטענת החותמים שלפיה הלחימה בעזה מונעת משיקולים פוליטיים. “האמירה של אותם חותמים שהמהלך הצבאי ברצועת עזה הוא מהלך פוליטי, למעשה פותחת פתח שמעתה ואילך כל מהלך צבאי מכל סוג שיהיה – ולא משנה מאיזה סוג – יהיה אפשר לטעון שהוא פוליטי, ויהיה ניתן לערער על החלטות של מפקדים בצבא ועל הנחיות של הדרג המדיני. למעשה, כל צד יטען שההחלטה היא פוליטית ולא מקצועית”.
לדבריו, בשעת מלחמה אין מקום להתלבטות: “הדבר החשוב בזמן מלחמה זה לתת גיבוי לדרג המדיני ולדרג הצבאי – ולא לצאת נגדו בזמן מלחמה”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.