חדשות בעולם
מחול ההזדמנויות: אלה המכשולים שיעמדו בפני טראמפ בהסרת הסנקציות על סוריה
רשת AP דיווחה הלילה (בין שישי לשבת) כי ממשל טראמפ העניק לסוריה פטורים גורפים מהסנקציות ביום שישי, צעד ראשון לקראת מילוי התחייבותו של הנשיא להסיר כחמישים סנקציות שהוטלו על המדינה ההרוסה.
הצעדים שננקטו על ידי משרדי המדינה והאוצר ביטלו למשך שישה חודשים סדרה של סנקציות שהטיל הקונגרס בשנת 2019 והרחיבו את הכללים האמריקאיים בנוגע למה שעסקים זרים יכולים לעשות בסוריה תחת הנהגתו של אחמד א-שרע , מפקד מיליציה לשעבר שסייע להדיח את המנהיג הוותיק בשאר אסד מהשלטון בסוף השנה שעברה.
הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ בשבוע שעבר כי ארה"ב תבטל את העונשים הכספיים הכבדים המכוונים נגד שליטיה האוטוקרטיים לשעבר של סוריה התקיימה במטרה לתת לממשלה הזמנית החדשה סיכוי טוב יותר לשרוד לאחר המלחמה בת 13 השנים .
הסנקציות של הקונגרס, המכונות חוק הגנת האזרחים של הקיסר בסוריה, נועדו לבודד את משפחת אסד, שהייתה תחת השלטון הקודם, על ידי גירוש יעיל של אלו שעושים עסקים איתם מהמערכת הפיננסית העולמית.
"הפטורים הללו יקלו על אספקת חשמל, אנרגיה, מים ותברואה, ויאפשרו תגובה הומניטרית יעילה יותר ברחבי סוריה", אמר מזכיר המדינה מרקו רוביו בהצהרה. "הנשיא הבהיר את ציפייתו כי הסיוע ילווה פעולה מהירה מצד ממשלת סוריה בנושאים חשובים במדיניות".
הסורים ותומכיהם חגגו את הקלת הסנקציות, אך אמרו שהם זקוקים להסרתן לצמיתות כדי להבטיח את עשרות מיליארדי הדולרים בהשקעות ובעסקים הדרושים לשיקום לאחר מלחמה שפיזרה את המדינה, עקרה או הרגה מיליוני בני אדם והותירה אלפי לוחמים זרים במדינה.
ממשל טראמפ אמר כי ההכרזות ביום שישי הן "רק חלק אחד ממאמץ רחב יותר של ממשלת ארה"ב להסיר את מלוא ארכיטקטורת הסנקציות". אלו הוטלו על שליטי סוריה לשעבר במשך עשרות שנים בשל תמיכתם במיליציות הנתמכות על ידי איראן, תוכנית נשק כימי והתעללות באזרחים.
אנשים רקדו ברחובות דמשק לאחר שטראמפ הודיע בערב הסעודית בשבוע שעבר כי יורה על "הפסקת" הסנקציות נגד סוריה. "אנחנו מסירים את כולם", אמר טראמפ יום לפני פגישתו עם א-שרע. "בהצלחה, סוריה. תראו לנו משהו מיוחד".
רוביו אמר השבוע למחוקקים כי יש להתחיל במהירות בהקלת הסנקציות, משום שממשלת המעבר בסוריה עלולה להיות במרחק שבועות ספורים מ"קריסה וממלחמת אזרחים בקנה מידה מלא בעלת פרופורציות אפיות".
אבל כשנשאל כיצד צריכה להיראות הקלה בסנקציות באופן כללי, רוביו נתן הסבר במילה אחת: "הדרגתית". "מנהיגי סוריה הזמניים "לא עברו את בדיקת הרקע שלהם עם ה-FBI", אמר רוביו לחברי הפרלמנט. הקבוצה בראשות א-שרע, חייאת תחריר א-שאם, הייתה במקור מזוהה עם אל-קאעידה, אם כי מאוחר יותר ויתרה על קשריה ונקטה טון מתון יותר. בארה"ב עדיין רשומה כארגון טרור.
אבל ממשלתו של א-שרע עשויה להיות הסיכוי הטוב ביותר לשיקום המדינה ולהימנעות מוואקום שלטוני שעלול לאפשר תחייה של המדינה האסלאמית וקבוצות קיצוניות אחרות. "אם נשתף איתם פעולה, זה אולי יעבוד, זה אולי לא יעבוד. אם לא נשתף אותם פעולה, זה בטוח לא יעבוד", אמר רוביו.
בעוד שניתן להסיר או לוותר במהירות על חלק מהסנקציות באמצעות פעולות ביצועיות כמו אלו שננקטו ביום שישי, הקונגרס יצטרך להסיר לצמיתות את העונשים שהטיל. הסנקציות של הקונגרס חוסמות את השיקום שלאחר המלחמה. למרות שניתן לוותר עליהן למשך 180 יום באמצעות צו נשיאותי, סביר להניח שמשקיעים יגלו חשדנות מפרויקטים של שיקום כאשר הסנקציות יוכלו לחזור לפעילות לאחר שישה חודשים.
חלק מפקידי ממשל טראמפ דוחפים להקלה מהירה ככל האפשר מבלי לדרוש תחילה תנאים נוקשים. אחרים הציעו גישה מדורגת, המעניקה ויתורים לטווח קצר באופן מיידי על חלק מהסנקציות ולאחר מכן קשירת הארכות או צו נשיאותי רחב יותר לעמידת סוריה בתנאים. פעולה זו עלולה להאט באופן משמעותי – או אפילו למנוע לצמיתות – הקלה ארוכת טווח על סוריה.
מבקרים טוענים כי הדבר יפגע ביכולתה של הממשלה הזמנית למשוך השקעות ולבנות מחדש את סוריה לאחר המלחמה. הצעות הופצו בקרב פקידי הממשל, כולל אחת שפורסמה השבוע ובה הדגש נרחב על נקיטת כל הפעולות האפשריות, במהירות האפשרית, כדי לסייע לשיקום סוריה, כך לפי גורם אמריקאי המעורה בתוכנית שדיבר בעילום שם משום שלא הוסמך להגיב בפומבי.
הצעה נוספת – מצוות מחלקת המדינה – שהופצה בשבוע שעבר מציעה מפת דרכים בת שלושה שלבים, החל מפטורים לטווח קצר ולאחר מכן קביעת דרישות גורפות לשלבים עתידיים של הקלה או הסרת סנקציות לצמיתות, אמר הגורם.
סילוק "קבוצות טרור פלסטיניות" מסוריה נמצא בראש סדר העדיפויות לקראת השלב השני. תומכי הקלת הסנקציות אומרים שייתכן שזה בלתי אפשרי, בהתחשב בסובייקטיביות של קביעת אילו קבוצות עונות על הגדרה זו ובאיזו נקודה ניתן להכריז על סילוקן. תנאים נוספים למעבר לשלב השני הם שהממשלה החדשה תשתלט על מתקני מעצר המאכלסים לוחמי המדינה האסלאמית ותקדם קליטת כוח כורדי הנתמך על ידי ארה"ב בצבא הסורי.
כדי להגיע לשלב השלישי, סוריה תידרש להצטרף להסכמי אברהם – יחסים מנורמלים עם ישראל – ולהוכיח שהשמידה את הנשק הכימי של הממשלה הקודמת. ישראל מצידה גילתה חשדנות כלפי הממשלה החדשה, למרות שגורמים סוריים אמרו בפומבי שאינם רוצים עימות עם ישראל. מאז נפילתו של אסד, ישראל ביצעה מאות תקיפות אוויריות ותפסה אזור חיץ בסוריה תחת סיור האו"ם.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
