דובר צה״ל והמנהל האזרחי, יחד עם פיקוד הדרום, נערכו בנוהל קרב מקוצר להכניס עשרות עיתונאים מכל רחבי העולם ומישראל לצד העזתי של כרם שלום בדרום הרצועה. להציג את משטחי הסחורות הממתינים להפצה על ידי האו״ם לכל רחבי רצועת עזה. לטענת צה״ל יש במקום סחורה הכוללת: קמח, שמן, אורז, קיטניות, פסטות, מוצרים לתינוקות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. בישראל טוענים כי מלאי הסחורה עומד בקיבולת של כאלף משאיות. והוא אמור למלא את צורכם של העזתיים למשך שבועיים וחצי.
פלסטינים סוחבים סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
כרגע חמאס יכול לקשיח עמדות המשא ומתן. הוא הצליח ליצור נרטיב שבו ישראל מרעיבה את האוכלוסייה העזתית. תמונות הילדים הרזים הרעבים עוררה בכל העולם זעם על ישראל. העיתונאים הזרים הפועלים מישראל סיפרו כי מה שהציבור הישראלי רואה מכאן, רחוק שנות אור ממה שהציבור באירופה ובארצות הברית רואה משם. ישראל הצליחה בניהול המלחמה בעזה ליפול לכל בור, לכל מכשול. ניהול המלחמה על ידי הדרג המדיני הוא לא חובבני, אלא גרוע הרבה יותר מכך, הוא מחדל הגובל בפשע.
ישראל יצאה למערכה הכי צודקת. עם גיבוי עולמי מקיר לקיר. תיכנון הלחימה, הגדרת מטרות המלחמה, תוכנית ניהול המשא ומתן לשיחרור חטופים היכולת להציב מדרג אמיתי של נכסים טקטיים בטחונים שעליהם ישראל עומדת בנחרצות. כל זה לא קרה. מה שעשתה ישראל היה לשנות פעם אחר תוכניות, יעדים, והתעקשות ללכת לעיסקאות בשלבים כדי לשמור על שרידות הפוליטית של ממשלה שבה כל מי שיש לו חלקיק מנדט מושך מדינה שלמה להרפתקאות צבאיות חסרות תחליט במציאות.
בנימין נתניהו וחברי סיעת הליכוד בכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90 )
נושא חלוקת הסיוע הוא השערוריה הגדולה ביותר. ממשלת בנימין נתניהו מימנה בהתנהלות שלה את החמאס גם אחרי 7 באוקטובר. העובדה כי ישראל פעלה פעם אחר פעם בהתנהלות שהיא מגבילה את הכנסת הסיוע גרמה להתחזקות החמאס. הרי אין מחלוקת כי מחסני החמאס מלאים עד אפס מקום במשטחים של מזון מכל הסוגים. אין מחלוקת שמרבית המשאיות נבזזות על ידי החמאס. אין מחלוקת שחמאס שולט במחירי השוק של המזון בעזה.
אם כך הם פני הדברים, היה מצופה מראש הממשלה בנימין נתניהו, שמבין דבר אחד או שניים בכלכלה, להבין כי כדי לשבור את החמאס ואת התלות של התושבים בו, שהוא ספק הלחם והמים הבלעדי בעזה, צריך ליצור לו מצב שהוא לא רלוונטי בכלל בעזה. איך עושים זאת? פשוט מאוד. במקום 120 משאיות ביום על ישראל היה להכניס אלפיים משאיות מזון. להניח את המזון בכל פינה בעזה. שלכולם תיהיה אספקה בלי סוף. ״שיחנקו״ עם אין סוף שקי קמח, אורז, שמן, קופסאות שימורים עוד ועוד. שלחמאס לא תהיה יכולות למכור מוצרים כי לא תהיה דרישה למוצרים שמפוזרים בשפע בכל מקום.
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבל בישראל העדיפו את הגישה של השר סמוטריץ', לצמצם את האספקה ליצור משבר הומניטרי באזורים בצפון הרצועה ולדחוק את האוכלוסיה דרומה, התוצאה ידועה. חמאס נמצא היום במקום הכי חזק שבו היה מאז תחילת ״מרכבות גדעון״. הוא תירגם את הטעויות של ישראל להצלחות שלו. הוא מבין כי מלחמת התשה לצבא סדיר גדול מול גרילה היא מכה לצבא הסדיר. ברור שכל יום שעובר הצבא נשחק התקלות והתאונות והפגיעות רק גוברת. הוא יודע כי מחסור באוכל מגביר את התלות של האזרחים בו. הוא יודע כי מחיר סחורה בשוק היא נגזרת של היצע וביקוש.
הוא יודע כי לחץ בין לאומי על ישראל יחליש אותה בניהול המשא ומתן. עכשיו ישראל החזירה את המשלחת לירושלים. המטרה לחשב מסלול מחדש. השאלה מי ישב בעמדת הניווט והאם אנחנו הולכים למהלכים שיוציאו אותנו מהבוץ העזתי או שאנחנו הולכים להתחפר עמוק עמוק.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.