ד"ר יעקוב חלבי, חוקר מיעוטים בזירה הבין לאומית והמיעוט הדרוזי במזרח התיכון מהמכללה האקדמית גליל מערבי, תיאר בריאיון מצב חמור וקודר עבור המיעוטים בסוריה – ובעיקר עבור הדרוזים. לדבריו, האירועים האחרונים במדינה מציבים אותם בסכנת חיסול פיזי ממשית.
"האווירה הכללית בסוריה ששררה עם עליית א-שרע לשלטון היתה אווירה של אופוריה, שמהר מאוד התחלפה לאווירה קודרת קשה מנשוא עבור המיעוטים בסוריה. סוריה של היום דומה ואף מסוכנת יותר למיעוטים מאשר גרמניה הנאצית מייד לאחר עליית היטלר לשלטון. הפקודה שניתנה לאותם לוחמים שפלשו להר הדרוזים היתה ברורה: חיסול המוני של הדרוזים, כאשר הטבח ההמוני שנעשה במשפחות דרוזיות שלמות רק מאשש את הטענה הזו, כאשר א-שרע הפך בעיני הדרוזים בסווידא להיטלר שלהם", אמר חלבי.
פליטים דרוזים, הטבח בדרוזים בסווידא סוריה (צילום: רויטרס)
לדבריו, החשש של המיעוטים הוא לא רק מחקיקת חוקי שריעה פונדמנטליסטיים, אלא מהאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית ששוררת בקרב ההמונים בסוריה ומסיתה אותם נגד המיעוטים – ובמיוחד הדרוזים. "אידיאולוגיה זו, המתבססת על כתבי אבן-תיימיה, מתייחסת לכל מי שאינו סוני לכופר, כולל הנוצרים, אך הדרוזים והעלווים נחשבים לסופר-כופרים, כאשר דין הגברים הוא מוות ודין הנשים הוא לקיחתן כשפחות (סבאיא)", אמר.
חלבי דחה את הרושם שהפסקת האש הביאה שקט לאזור. "מי שסבור שהפסקת האש שהושגה הביאה נחת לדרוזים בסווידא, אינו מודע לזוועות המתרחשות ביום יום – המצור הנמשך על סווידא, המחסור במזון וההפרה היום יומית של הפסקת האש. למעשה, החיסול של הדרוזים לא נעלם לאחר הפסקת האש, אלא הפך מפקודה לחיסול מזורז במכה אחת לחיסול זוחל, כאשר כל דרוזי שנתפס בידי כוחות פונדמנטליסטים שפועלים על דעת עצמם נחטף, וגורלו הופך לבלתי ידוע או נרצח במקום".
הוא הציג דוגמאות מהשבוע האחרון: "שני אחים בעלי עסק בדמשק נרצחו בעסק שלהם רק משום היותם דרוזים. צעיר נוסף נרצח כשהלך לתומו ברחובות דמשק. כל הסטודנטים הדרוזים גורשו מכל הקמפוסים עוד במאי, לאחר הפצת אותה הקלטה קולית מפוברקת שבה כביכול איש דת דרוזי מגדף את הנביא מוחמד. עד היום, הסטודנטים הדרוזים לא הורשו לחזור לקמפוסים. סטודנט דרוזי שנותר בקמפוס הותקף שבוע שעבר ונחטף".
לדבריו, המצב בסוריה הוא של "אין דין ואין דיין". הוא הביא דוגמה נוספת: "כ-350 נוסעים דרוזים אזרחי ונצואלה הגיעו לנמל התעופה בדמשק כדי לעלות על מטוס שנשלח במיוחד להטיסם הביתה. נוסעים אלו עוכבו כמה ימים בשדה התעופה, אנשי הביטחון השפילו אותם והאשימו אותם על היותם 'ציונים ובוגדים'. וזאת מבלי להזכיר חטיפת נשים עלוויות וההתנכלות לאזרחים נוצרים".
עשן מיתמר במחוז א-סווידא (צילום: רויטרס)
חלבי האשים את חברי החוליות הפועלות בכל רחבי סוריה מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית. "אותם חברי חוליות שפועלות באופן מאורגן בכל רחבי סוריה ומונעות מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית בטוחים בעצמם שהם לא ייתפסו ולא יועמדו לדין, ואף סבורים שההמון תומך בהם ומצדיק את מעשיהם, וכי מעשיהם תואמים את כתבי הדת".
הוא ביקר את התקשורת הערבית, שלדבריו מעלימה את התמונה המלאה: "התקשורת הערבית אינה עוסקת בתוהו-ובוהו הזה בסוריה, ונוח לה להציג את הסכסוך כבין-עדתי עתיק יומין בין דרוזים לבדואים, כאשר לפי נרטיב זה, המשטר פועל כגוף אובייקטיבי להרגעת השטח. למעשה, מרגע פלישת כוחות א-שרע להר הדרוזים ב-13 ביולי, הסכסוך לבש לבוש ג'יהאדיסטי וכוחות סונים – הכוללים את כוחות המשטר, טרוריסטים מארגון דאע"ש ובדואים מכל קצוות סוריה – חברו יחדיו כדי לחסל את הדרוזים 'הכופרים'".
לדבריו, הרשתות החברתיות מלאות בסרטוני הסתה נגד הדרוזים. "מציגים את הדרוזים כסוכנים ציונים, בוגדים, כופרים וכאלו שמחללים מקומות קדושים לאסלאם. למשל, הוצג סרטון שבו לוחמים דרוזים יורים על צלף שהתמקם בצריח מסגד בסווידא, אך הלוחמים הדרוזים הוצגו ככאלו שיורים על המסגד ומחללים אותו".
כוחות הצבא בסווידא, סוריה (צילום: REUTERS/Karam al-Masri)
חלבי טען כי גם הצהרות מדיניות ישראליות תרמו להחרפת המצב: "ההצהרה של נתניהו בחודש פברואר וההצהרות שחזר עליהן במרץ עם השר כ"ץ למעשה סיכנו מאוד את הדרוזים, הפכו אותם בעיני ההמונים לסוכנים ציוניים, בוגדים וכגייס חמישי. ומכאן, התפיסה של הדרוזים גם כבוגדים וגם ככופרים מעמידה את כל העדה בסכנה קיומית".
הוא הציג שלושה צעדים עיקריים לפתרון: "ראשית, הפתרון הוא לא הפלת משטר א-שרע, ורק בגלל העובדה שאין לדעת כי המשטר שיחליף יהיה טוב ממנו. שנית, הבעיה היא לא רק המשטר אלא ההמון הסוני המוסת מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית. אין ספק כי חיים בסוריה אזרחים סונים השייכים למעמד הביניים ומנהלים סגנון חיים חילוני שמתנגדים לאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית. אך מעמד זה הוא פסיבי ואינו מאורגן. לכן הפתרון חייב לבוא דרך לחץ דיפלומטי, פוליטי וכלכלי על משטר זה למען יצירת מנגנוני ביטחון שיגנו על המיעוטים. שלישית, המשטר חייב להתחיל לאכוף את החוק נגד אותם פורעים שרוצחים מיעוטים ומסיתים נגדם ברשתות החברתיות".
לסיום, הוא התייחס גם לתפקידה של ישראל: "על ישראל להבהיר וללחוץ על ההנהגה הדרוזית בסווידא להגיע להבנות עם המשטר החדש. הנהגה זו סירבה להשתתף בוועידת עמאן שהתקיימה השבוע וזאת מתוך הזעם על הטבח שמשטר א-שרע ביצע בדרוזים. אך סירוב זה של הדרוזים עלול להביא עליהם אסון וטבח נוסף. ישראל צריכה להבהיר למנהיגי הדרוזים שהיא יכולה אך ורק לערוב ליצירת אזור מפורז בדרום סוריה, אך רק המשטר יכול לערוב ליישום הסרת המצור על סווידא, הפסקת הלחימה מול הבדואים, החזרת כל החטופים ובמיוחד החטופות, חזרת הסטודנטים לקמפוסים ושילוב מחדש של המיעוטים בחיי המדינה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".