מעריב שוחח עם ד”ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים וקבלת החלטות ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית רמת גן, על דפוסי הלחימה של ישראל מול חמאס והדרך האפשרית לשבירת מעגלי ההתשה המתמשכים.
לדבריו, “בכל פעם שישראל יוצאת לעימות מול חמאס חוזרת אותה תבנית מוכרת. מבצע קצר עם הישגים חלקיים, הפוגה זמנית ולאחריה סבב נוסף. כך נראית מלחמת התשה שנמשכת בלי הכרעה. כדי לשבור את המעגל הזה נדרש חשיבה אחרת. לא עוד תגובה נקודתית אלא מהלך כולל שמוביל לסיום חד משמעי. כאן נכנסת לתמונה תורת המשחקים”.
צה"ל בעזה (צילום: דובר צה"ל)
תשובה מסביר כי “אסטרטגיה דומיננטית היא מצב שבו לשחקן יש מהלך שתמיד עדיף לו בלי קשר לצעדי היריב. המשמעות מול חמאס היא שישראל חייבת ליצור סדרת צעדים שמחזקת את מעמדה בכל שלב ומצמצמת את מרחב הפעולה של הארגון".
"ככל שהזמן עובר והמהלכים מצטברים חמאס מוצא את עצמו עם פחות אפשרויות פעולה. הרס המנהרות, ניתוק מקורות אנרגיה, בידוד בזירה הבינלאומית ופגיעה בתודעה הציבורית בעזה מצמצמים את חופש התמרון שלו. בסופו של התהליך נותרות לו שתי אפשרויות בלבד – קריסה או כניעה”, הוא מוסיף.
ביחס למונח “מסה קריטית”, מדגיש תשובה כי “הכרעה אמיתית אינה מתרחשת באירוע חד פעמי אלא כאשר צד אחד מצליח לרכז כוח מספיק גדול עד שהמאבק הופך חסר סיכוי עבור היריב. זהו הרעיון של מסה קריטית".
תושבה מדגים, "ההיסטוריה מספקת לנו דוגמה חדה לכך במרד בר כוכבא. במשך שלוש שנים הצליחו עשרות אלפי לוחמים יהודים לעמוד מול האימפריה הרומית. בר כוכבא שלט על שטחים נרחבים והפעיל רשת מסתור תת קרקעית. אך כל עוד הרומאים פעלו באופן חלקי לא הצליחו להכריע".
"רק כאשר ריכזו כוח עצום שכלל מאה ועשרים אלף חיילים שהובאו מכל רחבי האימפריה, יחידות הנדסה ומערך מצור, הם הצליחו לנצח. לא היה זה מהלך אחד מבריק אלא ריכוז משאבים שהגיע למסה קריטית והכריע את המרד”, הוא מסביר.
לדבריו, “הלקח ברור גם לימינו. פעולות נקודתיות של ישראל אינן מספיקות כדי לפרק את שלטון חמאס. בדיוק כפי שהרומאים לא הצליחו לשבור את בר כוכבא עד שהביאו את כל כובד משקלם, כך גם ישראל חייבת לרכז מסה קריטית משלה. מדובר במאמץ רב ממדי שמחבר בין תחומים שונים".
הוא מפרט: "כוח קרקעי ואווירי מתואם להשמדת תשתיות הלחימה. חסימה מוחלטת של המנהרות באמצעות הזרמת בטון וחומרים חוסמי עומק. מערכה תודעתית ודיפלומטית שמבודדת את חמאס גם בעולם הערבי וגם במערב. ריכוז אמצעים לוגיסטיים וטכנולוגיים כמו יחידות הנדסה, מודיעין, סייבר ויכולות תקיפה שמבטיחים עליונות מתמשכת”.
השמדת פירים של חמאס (צילום: אבי אשכנזי)
הוא מוסיף: “אלו אינם צעדים חד פעמיים אלא תהליך מתמשך. כל שלב מצמצם עוד יותר את חופש הפעולה של חמאס. ככל שהזמן עובר האפשרויות שלו הולכות ומצטמצמות עד שאין לו ברירה אלא לבחור באחת משתי דרכים – קריסה מבפנים או כניעה. ברגע שנוצרת מציאות כזו ניתן לומר שישראל מחזיקה באסטרטגיה דומיננטית שמובילה בהכרח להכרעה".
תשובה מסכם: "בר כוכבא הובס רק כאשר הרומאים הצליחו לרכז מסה קריטית אדירה. חמאס לא יובס בפשיטות נקודתיות ולא בהרתעה חלקית. רק כאשר ישראל תדע לרכז מסה קריטית כוללת צבאית, כלכלית ותודעתית תושג הכרעה אמיתית שתסיים את מעגל ההתשה ותשנה את כללי המשחק”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.