בצל שנה וחצי למלחמת 7 באוקטובר, תציין ישראל השבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בעצרת הזיכרון השנתית, שתתקיים ביד ושם ביום רביעי בערב, יודלקו שש משואות זיכרון לזכרם של שישה מיליון היהודים שנספו בשואה.
השנה בחר יד ושם לציין את יום השואה סביב הנושא "כאב השחרור והצמיחה", בסימן 80 שנה לכניעת הנאציזם ושחרור מחנות המוות במלחמת העולם השנייה והמאבק לחיים, שבו החלו השורדים מהנקודה הנמוכה בחייהם ובתולדות האנושות. השראה וסימן לדורות הבאים, ובכלל זה עבור שורדי טבח 7 באוקטובר, החטופים ומשפחותיהם, פצועי המלחמה ומשפחות הנרצחים והחללים. אלה הם ששת שורדי השואה שישיאו את משואות הזיכרון השבוע.
אריה דורסט, 92
אריה דורסט (צילום: יוסי אלוני)
אריה נולד בלבוב אוקראינה (אז פולין). ביוני 1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות וכבשה את לבוב. אביו גויס כרופא לצבא האדום, ובעת האקציות התחבאו אריה ואמו במרתף בביתה של המטפלת לשעבר של אריה, אישה לא יהודייה. באחת האקציות נרצח מריאן, אחיו של אריה, לעיני משפחתו. אמו השיגה מסמכים מזויפים ושכרה חדר בוורשה, והיא סיפרה לשואלים שהם פולנים קתולים ואריה גדל כנוצרי קתולי. באחד הימים הגיעו שוטרים לבניין, השוערת עיכבה אותם ואריה ואמו הספיקו לברוח, אך כעבור כחודש נתפסו וגורשו למחנה העבודה פרושקוב. גם משם הם הצליחו לברוח לעיירה שבה אריה עבד כרוכל, עד השחרור. בישראל הוא שירת כרופא בחטיבת גולני, וזכה בצל"ש אלוף הפיקוד על ניתוח מאולתר תחת אש, הקים את יחידת ההשתלות הראשונה בישראל וניהל את המערך הכירורגי בהדסה.
מוניקה ברזל, 88
מוניקה ברזל (צילום: יוסי אלוני)
מוניקה נולדה בברלין. אמה נאלצה לעבוד שעות רבות כדי לפרנס את המשפחה והיא גדלה לצד סבתה. השלוש גרו בחדר אחד בעוני. ב־1942 גורשה סבתה בשילוח לגטו טרזין, שם נרצחה. מוניקה נאלצה לעבור לגור עם אמה בבית החולים ללא מסגרת. פועלי כפייה יהודים רוכזו ושולחו לאושוויץ כדי שברלין תתרוקן מיהודים, ובמאי 1943 ציווה הגסטפו על מנהל בית החולים היהודי לצמצם את סגל העובדים. הוא נאלץ לבחור 300 בני אדם שישולחו לאושוויץ ומוניקה כבר ישבה ברכבת השילוח, אך לאחר זמן מה הורו לה לרדת מהרכבת. היא חלתה בדיפתריה ובמחלות נוספות ובילתה לילות רבים במקלטים, שאליהם הגיעה לבדה עקב ההפצצות על ברלין. לאחר השחרור עזבו היא ואמה את ברלין והגיעו לשוודיה ומשם ללונדון. ב־1962 עלתה לישראל, ועבדה כרופאת שיניים עד גיל 70.
פליקס סורין, 93
פליקס סורין (צילום: יוסי אלוני)
פליקס נולד בעיר מוגילב שבבלארוס. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות בקיץ 1941 נמלטה המשפחה מזרחה. בתוך הכאוס שנוצר הופרד פליקס מהוריו, ונותר לבדו בשטח הכיבוש הנאצי. פליקס שוטט לבדו זמן רב והגיע למינסק, שם נכלא בגטו והיה עֵד לרצח יהודים. הוא נמלט ונעצר, אך הציג עצמו כיתום רוסי והועבר לבית יתומים. לאחר כמה חודשים חשדו בו שהוא יהודי והוא נשלח למינסק, התעקש שאינו יהודי וסייעה לו העובדה שלא היה נימול. מזכירת הוועדה שהכירה אותו לא חשפה את זהותו. הוא הוחזר לבית היתומים ולא חשף את זהותו עד השחרור, ורק אז גילה כי הוריו ושני אחיו הגדולים שרדו.
רחל כ"ץ, 88
רחל כץ (צילום: יוסי אלוני)
רחל כ"ץ לבית לאופמן נולדה ב־1937 באנטוורפן שבבלגיה. במאי 1940 כבשו הגרמנים את בלגיה וביוני 1942 נעצר האב ונשלח למחנה עבודה. משם הוא גורש לאושוויץ־בירקנאו, ושם נרצח. האֵם נשאה בעול הפרנסה וההישרדות, כשהיא מטפלת בארבעה ילדים קטנים. הם עברו בין דירות מסתור ושכנתם באחת הדירות סיפקה להם מסמכים מזויפים וסייעה להם בעריכת קניות בשל חשש לצאת מהדירה. כשגברו סריקות הגרמנים השכנה מצאה לרחל ולשניים מאחיה מסתור במנזר ליד אנטוורפן. לאחר מספר חודשים הוצאו רחל ואחיה מהמנזר בשל סכנת פשיטה של הגסטפו. הם חזרו לאנטוורפן וחיו עם אמם בדירת מסתור בזהות בדויה, בתמיכת אנשי קשר מהמחתרת הבלגית, עד השחרור. כיום היא יו"ר עמותת עמך, הפועלת לתמיכה בניצולי השואה ובבני הדור השני.
אריה רייטר, 96
אריה רייטר (צילום: יוסי אלוני)
אריה נולד בעיירה וסלוי שברומניה בשנת 1929, הבן הבכור במשפחה דתית־חסידית. בשנת 1939 סגר המשטר הרומני האנטישמי את בית הספר, משפחתו גורשה מביתה ועברה לגור במחסן. אביו נלקח לעבודת כפייה וב־1943 נרצח. אריה ושני אחיו הקטנים עבדו בחנויות לפרנסת המשפחה וסבלו מרעב. בינואר 1944 נלקח אריה עם עשרות ילדים למחנה עבודה, ועבד בסלילת דרך ביער ובבניית גשר עץ על פני נהר – גשר הקיים עד היום. במחנה אריה ישן על דרגש עץ ברפת נטושה וסבל מקור ומרעב. אחרי שחרור המחנה צעד יחף 80 ק"מ תחת הפצצות ושב לווסלוי במשקל 30 ק"ג. הוא איתר את משפחתו ויחד הם התגוררו במרתף כי ביתם נחרב. היה פעיל עלייה, עבד במשרד האוצר, היה סמנכ"ל בנק מזרחי וזכה באות יקיר העיר באר שבע.
גד פרטוק, 94
גד פרטוק (צילום: יוסי אלוני)
גד נולד בנאבל בתוניסיה למשפחה דתית בת 11 נפשות. בנובמבר 1942 כבשה גרמניה הנאצית את תוניסיה. אביו נעצר, וכבר למחרת עברו בני המשפחה לעיר אחרת וחיו בזהות בדויה. אמו חלתה ונפטרה ואביו התחתן בשנית עם מי שהייתה כמו אם לילדיו. כשגברה נוכחות הגרמנים בעיר האב ברח למסתור, ואמו החורגת של גד שלחה את שני אחיו להסתתר ביער. שאר בני המשפחה עברו אל דודם, שהיה פועל מוגן לאור עבודתו בשירות הצי הצרפתי. עם הזמן אזלו הכסף והתכשיטים, שניתנו כשוחד לגרמנים שערכו חיפושים בבתים. בשלב זה בני המשפחה היו רזים ורעבים מאוד ורק חיפשו מזון. גד נשלח לשוק כשהוא לבוש כילד ערבי מקומי על מנת להשיג אוכל גם בפחים. עם קום המדינה הגיע ארצה בסירת דייגים, התגייס לפלמ"ח והיה חבר בגרעין שהקים את קיבוץ כרמיה.
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili"
Please urgently remove this fake hotel from your website. It is a scam and it is deceiving many customers. It is advertised on all social networks as a scam! very important – report on fraud house and scam that in your website and cheat people and customers! – Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief
The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili" the name of here company is : Ltd Alpaka
405375419
Located at: Nucubidze St N57, Tbilisi, Georgia/Nucubidze Street 57, 0177 it smells terrible, The walls in the room are peeling, I took pictures, there is mold and dampness throughout the room the beds are really uncomfortable, like in a pre-trial detention center, your whole back hurts when you sleep on them and they almost break because they are so thin! the WI FI doesn't work at all, The room was very dirty and filthy, and when you ask her to move you to a room she says everything is taken, even though all the rooms are empty and open! I arrived at this horrible place, this horrible house, at 1:00 AM, after two hours of sleeplessness, I asked for my money back, a blonde girl of about 50 years old named “Anna” told me that she wanted the money in cash right away, otherwise she would not let me out of the hotel, she told me that I would not be able to sleep in their bed, at 3 AM I went to look for an ATM to withdraw money, because I could not find one, after searching for a whole hour, in the Tbilisi cold, I returned to her at midnight to look for an ATM, but she did not give me my suitcase and passport, so I came back the next day and gave me the money in cash, she did not give me an invoice either, do not come near! They are deceiving the public, booking and all hotel websites! This is not a hotel, it is a very dirty, old house and it smells very bad. Search on youtube "never go there – Hotel Delisi, Tbilisi City Georgia of Ana Chuchulashvili the house hotel from hell" , don't go " to “Hotel Delisi” on YouTube or "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia " or"HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat" He was caught on tape speaking badly and illegally taking a passport and suitcase.
That she took the suitcase by force, she also stole 3 expensive shirts from me for a total of 250 GEL, I demand compensation of 128 GEL for the two hours of hell I suffered there + 250 GEL for the shirts she stole from me
I have videos where she only wants money in cash so she doesn't pay taxes and doesn't agree that I pay her with a credit card, and she also doesn't want to give me my suitcase and passport.
1. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia
2. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Address
3. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Rooms
4. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Amenities
5. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Offers and Deals
სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო, ქურდის „ანა ჭუჭულაშვილის“
მსოფლიოში ყველაზე ცუდი სასტუმრო, საშიშია, ახლოს არ მიხვიდეთ! ეს სასტუმრო არ არის! ეს ძველი, ჭუჭყიანი სახლია, ოთახში ტარაკნები და მწერებია, სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო – ადგილის მენეჯერი თაღლითი და ყოფილი ნარკომანია, სახელად „ანა ჭუჭულაშვილი“, კომპანიის სახელია: შპს ალპაკა
405375419
მდებარეობს: ნუცუბიძის ქ. N57, თბილისი, საქართველო/ნუცუბიძის ქუჩა 57, 0177, საშინელი სუნი აქვს, ოთახში კედლები აქერცლილია, სურათები გადავიღე, ოთახში ობი და ნესტია, საწოლები ნამდვილად არაკომფორტულია, როგორც წინასწარი დაკავების იზოლატორში, მთელი ზურგი გტკივა, როცა მათზე იძინებ და კინაღამ იმსხვრევა, რადგან ძალიან თხელია! Wi-Fi საერთოდ არ მუშაობს, ოთახი ძალიან ჭუჭყიანი და უწმაწურია და როცა ოთახში გადაყვანას სთხოვ, მიპასუხებს, რომ ყველაფერი დაკავებულია, მიუხედავად იმისა, რომ ყველა ოთახი ცარიელი და ღიაა! ამ საშინელ ადგილას, ამ საშინელ სახლში, ღამის 1:00 საათზე მივედი, ორსაათიანი უძილობის შემდეგ, ფულის დაბრუნება ვთხოვე, დაახლოებით 50 წლის ქერა გოგონამ, სახელად „ანამ“, მითხრა, რომ ფული ნაღდი ფულით უნდოდა, თორემ სასტუმროდან არ გამიშვებდა, მითხრა, რომ მათ საწოლში ვერ დავიძინებდი, დილის 3 საათზე ბანკომატის მოსაძებნად წავედი ფულის გასატანად, რადგან ვერ ვიპოვე, მთელი საათის ძებნის შემდეგ, თბილისურ სიცივეში, შუაღამისას დავბრუნდი მასთან ბანკომატის მოსაძებნად, მაგრამ ჩემოდანი და პასპორტი არ მომცა, ამიტომ მეორე დღეს დავბრუნდი და ფული ნაღდი ფულით მომცა, ინვოისიც არ მომცა, ახლოს არ მოხვიდეთ! ისინი ატყუებენ საზოგადოებას, დაჯავშნის და ყველა სასტუმროს ვებსაიტს! ეს სასტუმრო არ არის, ეს ძალიან ჭუჭყიანი, ძველი სახლია და ძალიან ცუდი სუნი ასდის. YouTube-ზე მოძებნეთ "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The worse hotel in the world" , არ წახვიდეთ "Hotel Delisi"-ში YouTube-ზე ან "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia" ან "HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat". ის ვიდეოჩანაწერში მოხვდა, სადაც ცუდად საუბრობდა და უკანონოდ იღებდა პასპორტს და ჩემოდანს.
მან ჩემოდანი ძალით წამართვა, ასევე მომპარა 3 ძვირადღირებული პერანგი სულ 250 ლარად, მე ვითხოვ 128 ლარის კომპენსაციას იმ ორსაათიანი ჯოჯოხეთისთვის, რომელიც იქ ვიტანჯე + 250 ლარი იმ პერანგებისთვის, რომლებიც მომპარა.
მე მაქვს ვიდეოები, სადაც ის მხოლოდ ნაღდი ფულით ითხოვს ფულს, ამიტომ არ იხდის გადასახადებს და არ ეთანხმება, რომ საკრედიტო ბარათით გადავუხადო, ასევე არ სურს ჩემოდნის და პასპორტის მოცემა.
"ב-7.10 נחטפה כל המשפחה שלי, אני, בעלי דוד, ושתי בנותינו אמה ויולי, אז בנות 3 בלבד", פתחה את נאומה שרון, אשתו של דוד קוניו החטוף בעזה. "דוד בעלי, אהבת חיי, והאבא של הבנות שלי, עדיין שם. התאומות ואני חזרנו ביום החמישים ושתיים. אמה ויולי שלנו חגגו חמש, בלי אבא שלהן. בשבוע הבא הן ילכו לגן חובה, והן יודעות שאבא לא יהיה איתן ביום הזה. הן יודעות שאבא שלהן שם. לפני כמה ימים, כשהשכבתי אותן לישון הן שאלו אותי 'אמא, את בטוחה שאבא יחזור?'".
"יש הצעה לעיסקה על השולחן, שחמאס כבר אמר לה כן", המשיכה. "האמריקנים רוצים שהחטופים יחזרו. הרמטכ"ל אומר שחייבים ללכת עכשיו לעיסקה. העם, אתם, כל אחד מכם, כאן בככר, במהלך היום בצמתים, בכל מקום, במספרים אדירים, כולם צועקים איתנו, כולם רוצים את החטופים בבית. אז למה אני לא יכולה להגיד לבנות שלי שאני בטוחה שאבא שלהן יחזור?"
