אוכל
מבנגקוק לנתניה: צ'אטוצ'אק מביאה את תאילנד האמיתית
מסעדה תאילנדית חדשה בנתניה הפכה לחובה עבור חובבי המטבח האסייתי הקלאסי. מהשף שמאחורי טייגר לילי ושפית תאילנדית אותנטית – חוויה קולינרית שמזכירה טיול בבנגקוק ומצדיקה לגמרי את הנסיעה
לפעמים הפתעות הכי טובות מחכות לנו במקומות הכי לא צפויים. מסעדת צ'אטוצ'אק בנתניה, שנפתחה בשנה האחרונה, היא אחת מאותן הפתעות נדירות שמזכירות לנו למה כדאי לצאת מהבועה התל אביבית ולחקור מסעדות חדשות.
בתור מי שמכיר לא מעט מסעדות תאילנדיות בתל אביב, הגעתי לצ'אטוצ'אק עם ציפיות מתונות. הרי מה יכולה להציע מסעדה בנתניה שלא נמצא במקומות המוכרים? התשובה התבררה די מהר: הרבה מאוד.
מה מיוחד במקום הזה?
המסעדה, פרי יצירתם של השף יניר גרין (שמוביל את טייגר לילי מעל עשור) והשפית אנותאי גילור – בת למשפחת מסעדנים תאילנדיים – מצליחה לייצר משהו שקשה למצוא: אותנטיות אמיתית מבלי לוותר על רמה גבוהה של ביצוע.
השילוב הזה בין מקצועיות ישראלית לידע מסורתי תאילנדי מורגש כבר מהרגע שאתם נכנסים. עוד לפני שאתם מגיעים לשולחן, השביל הרחב והפרחוני מכין אתכם לחוויה מיוחדת. משני צדיו ריהוט במבוק שהובא במיוחד מתאילנד שיוצר אווירה של ריזורט טרופי ולא של מסעדה בשכונת תעשייה.
הפנים? חלל מרווח שיכול להכיל כ-80 מקומות ישיבה ומרפסת רחבת ידיים, עוצב בסגנון ריזורט שמרגיש יותר כמו נופש מאשר סתם ארוחה. אין כאן את הצפיפות הרגילה של מסעדות במרכז, ואין את התחושה הסטרילית של רוב המסעדות החדשות. במקום זה יש משהו חם ומזמין שגורם לך להרפות מהרגע הראשון.
איך זה בפועל?
ישבנו בחלל המרכזי של צ'אטוצ'אק והזמנו כמה מנות לחלוקה. אחת הדרכים הטובות לבחון מסעדה תאילנדית זה להתחיל עם הסלטים – הם מעידים על רעננות החומרים ועל הבנת הטעמים הבסיסיים.
התחלנו עם סלט מנגו ירוק – גרסה מרעננת ופריכה של הסום טאם הקלאסי. מה שהרשים פה זה האיזון המושלם בין מתוק, חמוץ וחריף. הירקות היו פרוסים דק ובדיוק הרמה הנכונה של בשלות, והתבלינים לא כיסו על הטעם הטבעי אלא השלימו אותו. זה הסוג של סלט שיכול להיות סתמי במקומות לא מוצלחים, אבל כאן הוא היה מתובל נכון ומעורר תיאבון.
לביבות השרימפס הגיעו חמות ופריכות, עם טעם ים בולט שלא נעלם מתחת למרקם. הבצק עצמו היה קליל ולא שמנוני, והשרימפס בתוכו היה טרי. גם הגיוזה עוף שהזמנו הייתה הפתעה נעימה – הביצוע היה מעולה. הבצק היה דק ועדין, המילוי עשיר וטעים, והצריבה בדיוק ברמה הנכונה. זו הסוג של מנה שפותחת את החיך לקראת המנות הבאות ולא הכבידה.
הפאד סי יו עם אונטריב היה מה שמצפים ממנה כזו במקום איכותי: אטריות שטוחות מושלמות, מוקפצות בחום גבוה עם ירקות שנשארו פריכים ובשר רך ועסיסי. הציפוי של רוטב סויה מתקתק היה מדויק – לא יותר מדי ולא פחות, והכל הגיע לשולחן חם ומעושן.
הכוכבת של הערב הייתה הפאננג בקר – קארי עשיר ומורכב שהראה את כל היכולת של המטבח. הבשר היה רך עד כדי כך שהוא נמס בפה, והרוטב היה עמוק ומורכב – רוטב עשיר שלא היה מתקתק מדי, עם שכבות של תבלינים שהתגלו אחת אחרי השנייה. זו הסוג של מנה שמזכירה לך למה המטבח התאילנדי הוא אחד הטובים בעולם, ולמה כדאי להזמין את הגרסה הטובה במקום להסתפק בקארי רגיל.
הקינוח שמסיים בגדול
הבננה לוטי עם הטוויסט המיוחד של המקום הייתה סיום מושלם לארוחה. במקום הגרסה הסטנדרטית שמכירים ברוב המסעדות התאילנדיות, כאן יש גישה יותר מתוחכמת למנה המסורתית. הקינוח הצליח להיות מתיחה מבלי להיות כבד, עם האיזון הנכון בין מתיקות לטקסטורות שונות.
שתינו קוקטייל "צאטו גרין" – אחד מהקוקטיילים המיוחדים של המקום. הברמן כאן יודע מה הוא עושה, והקוקטייל היה מרענן ומורכב בצורה שהשלימה את הארוחה במקום להתחרות איתה. זה לא קוקטייל שמטרתו להשכיר אלא להשלים את החוויה הקולינרית.
אחד הדברים שהכי הפתיעו זה רמת השירות. הצוות פה מקצועי מבלי להיות פורמלי מדי, ובעיקר – הם מכירים את התפריט. כששאלנו על המנות קיבלנו תשובות מפורטות ומועילות, לא סתם "הכל טעים". המלצותיהם היו נכונות, והקצב של ההגשה היה מדויק – לא מהיר מדי ולא איטי.
יש פה תחושה של מקום שמכבד את האורחים שלו ומתייחס לארוחה כאל חוויה, לא סתם כאל עסקה מסחרית.
בשורה התחתונה? במחירים שמתחילים סביב 50-60 שקל למנה ראשונה, זה לא זול, אבל הרמה מצדיקה לגמרי את המחיר. בהשוואה למסעדות תאילנדיות ברמה דומה בתל אביב, המחירים כאן אפילו סבירים יותר, והחוויה הכללית מרגישה יותר אישית ופחות תאגידית.
יש כאן תחושה של מקום שמכבד את המסורת התאילנדית מבלי לוותר על איכות הביצוע. זה לא מקום שמנסה להיות יותר חכם מהמטבח עליו הוא מבוסס, אבל גם לא מקום שמסתפק בסטנדרטים נמוכים בתירוץ של "אותנטיות".
צ'אטוצ'אק – המלאכה 4, נתניה
שעות פתיחה: ראשון עד שישי, 12:00-24:00
המלצה: להזמין מקום מראש, במיוחד לסוף השבוע
עם גרידת לימון, גבינה או רוטב משוגע. במנה של שף או בשיפודייה שיודעת את העבודה. ליד המבורגר או סתם ככה בצלחת – בתוספת מלח בלבד. צ'יפס הוא מאכל שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול, בעיקר בכמה מקומות שהפכו אותו ליצירת מופת. לפניכם רשימה רותחת
Source link
מה שאני צריכה כדי להפוך את הימים החמים האלה לנסבלים קצת יותר זה בריזה במרפסת, קפה קר ולצידו משהו מתוק ומפנק: גלידות ומתוקים צוננים תוצרת בית. נתחיל במתכון להכנת גלידה ביתית. לפני כשלושה עשורים המתכון פורסם לראשונה במדור המיתולוגי שלי בעיתון "לאשה" שנקרא "עוגת השבוע", ומאוחר יותר הוא שובץ באחד מספרי העוגות שיצא תחת שם זה.
עם השנים הוא עבר לא מעט שדרוגים ושיפורים, כשבכל פעם נשענתי על הגרסה המקורית וערכתי לה שינויים בהתאם לרוח התקופה. פעם הגלידה התאימה לילדים, בפעם אחרת למבוגרים, אבל תמיד היא הייתה פינוק קריר ומתוק לקיץ. דבר אחד לא השתנה: מעולם לא עשיתי שימוש במכונת גלידה.
לא נעים לי לומר, אבל עד היום איני משתמשת במכונה להכנת גלידה. נכון, אני עוסקת בתחום הקולינריה וידועה כחובבת גאדג'טים למטבח, אבל לא מצאתי לנכון לרכוש מכונה כזו, גם לא את הפשוטה והקטנה. במקום זה ערכתי ניסויים, שילבתי טעמים, הוספתי תוספות איכותיות ועבדתי על גרסה מהירת הכנה, הכי טובה שאפשר. גם אם במטבח שלכם לא מככבת מכונת גלידה, עדיין תוכלו להכין את גלידת שוקולד האגוזים המובאת כאן.
למתכונים נוספים היכנסו לאתר הקולינרי של פסקל פרץ-רובין
זו גלידה משפחתית שתשמח לקבל תוספות כמו פקאנים מסוכרים, פירות מסוכרים, פצפוצי שוקולד, עוגיות אוראו מרוסקות ועוד תוספות כיד הדמיון הטובה עליכם. כל תוספת שנכנסת לבלילה – גבינה שמנה, שוקולד מיוחד, תמציות איכותיות, ממרחים, עוגיות או פירות – משפיעה על הגוון, המרקם והטקסטורה של הגלידה, וכמובן על הטעם. אפשר לחלק את הכמות לשניים: מחצית מהגלידה השאירו בטעם וניל, ולמחציתה הוסיפו שוקולד מריר מומס או חצי קופסה של ממרח שוקולד אגוזים.
המתכון השני שמובא כאן הוא להכנת קרם בוואריה עם שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד. זו מנה מרשימה לכל הדעות, אם כי היא לא מצריכה עבודה רבה או שימוש בטכניקה מסובכת, וגם לא חומרים מורכבים. במנה זו אני אפילו משלבת גביעי מעדני חלב פשוטים (לא עלינו!), אבל כשהיא מוגשת לשולחן, היא סוחטת מחמאות שגורמות לי נחת. אני בטוחה שזה גם מה שיקרה אצלכם.
נסיים ב"כדורי שוקולד" בלי שוקולד. זהו קינוח מתוק שמתאים לסיום של ארוחה בשרית, משום שהמתכון הוא פרווה. וזה לא היתרון היחיד של הקינוח הזה: הוא גם מתאים למי שמקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה. במתכון הזה השתמשתי בתמרים, אבקת חרובים וזרעי צ'יה במקום בשוקולד.
את החמאה החלפתי בשמן קוקוס, ובמקום ביסקוויטים השתמשתי בסוגים שונים של אגוזים, שאותם טחנתי עד דק. במקום לצפות את הכדורים בסוכריות צבעוניות, גלגלתי חלק מהם בשומשום קלוי ואת חלקם בתערובת של אגוזים, פיסטוקים וזרעי צ'יה. את הכדורים המצופים הכנסתי לכלי אטום ואחסנתי במקפיא. כך תמיד יהיה לי קינוח מתוק ומפתיע בסיום ארוחה או סתם מול המרקע.
גלידת שוקולד ואגוזים
החומרים (לתבנית כיכר):
• 500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 38% שומן, קרה
• 2־1 טיפות תמצית וניל איכותית או ליקר שוקולד
• 1 גביע (400 גרם) חלב מרוכז
• 100 גרם שוקולד מריר, מומס במיקרוגל במספר פולסים, או ממרח שוקולד אגוזים
• 100 גרם שוקולד מריר עם אגוזים, שבור לפיסות קטנות או גרוס
לעיטור:
• ½ כוס ברס בוטנים או אגוזים (בוטנים קלויים מקורמלים, להשיג בחנויות למוצרי אפייה)
• ½ כוס פולי קקאו גרוסים
אופן ההכנה:
יוצקים לקערת מערבל חשמלי את השמנת המתוקה ומקציפים במהירות בינונית־גבוהה, עד לקבלת מרקם של קציפת מוס. רצוי לא להקציף יתר על המידה.
מוסיפים את החלב המרוכז ואת תמצית הווניל או ליקר השוקולד וממשיכים להקציף במהירות נמוכה תוך שמירה על מרקם המוס התפוח.
מוסיפים בתנועות קיפול עדינות את השוקולד המומס ומבליעים במסה. מוסיפים את חתיכות השוקולד ומבליעים היטב בגלידה.
מעבירים את התערובת לתבנית בשכבה אחידה. מעטרים עם מעט ברס בוטנים או אגוזים ופולי קקאו. מכסים בניילון נצמד ומעליו מניחים יריעת אלומיניום. סוגרים היטב. מכניסים למקפיא למספר שעות או למשך הלילה.
יש להוציא את הגלידה מהמקפיא כרבע שעה לפני ההגשה.
דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: 20 דקות, לא כולל זמן הקפאה
סוג המנה: חלבית
טיפסקל:
# השימוש בחלב מרוכז הופך את הגלידה למתוקה מאוד. תוספת של שמנת מתוקה תעדן את המתיקות. אפשר להוסיף עד מכל שלם (250 מ"ל).
# אפשר להוסיף לגלידה אגוזים מסוכרים גרוסים, כדורי שוקולד לבן וחום, קורנפלקס מצופה שוקולד ועוד.
# חשוב להותיר מעט רווח בין מסת הגלידה לשולי התבנית או כלי ההקפאה, כי המסה מתפשטת.
# אם תרצו לפרוס את הגלידה הקפואה לפרוסות, כמו עוגה, רפדו את התבנית בניילון נצמד לפני ההקפאה והשאירו שוליים רחבים. אני מעדיפה להשתמש בתבניות כיכר מסיליקון ובעזרת כף גלידה לחלץ כדורים מתוך התבנית.
# חשוב לאטום היטב את התבנית בניילון נצמד ואחר כך ברדיד אלומיניום.
קרם בוואריה שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד
החומרים (ל־15 רינגים מספר 7 או לתבנית 22 ס"מ או ל־2 תבניות כיכר קטנות):
לבסיס הקרם:
• 150 גרם פירורי ביסקוויטים איכותיים (או אוראו או שקדים) או עוגה או לשונות חתול (בישקוטים)
לקרם הבוואריה:
• 50 גרם שוקולד לבן קצוץ
• 25 גרם חמאה
• ½ שקית ג'לטין
• ¼ כוס מים רותחים
• 2 מעדני חלב בטעם וניל
• 1 מכל שמנת מתוקה (250 מ"ל)
• 2 כפות אבקת סוכר
• 2 כפות ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) גרוסים
• 100 גרם שוקולד מריר או פצפוצי שוקולד קצוצים דק
לעיטור:
• כ־15 יחידות קטנות של קצפיות (נשיקות) מוכנות
• ½ כוס ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) קצוצים
• 2 כפות סילאן או סירופ מייפל
אופן ההכנה:
מרפדים תבנית בנייר אפייה. חשוב לבדוק שהתבנית יכולה להיכנס למקרר או למקפיא ושתוכל להכיל את הרינגים. מסדרים את הרינגים בתבנית. תבנית אחת לא מספיקה? קחו 2 תבניות.
מסדרים בתוך הרינגים שכבה של פירורי ביסקוויטים בעובי של כ־1 ס"מ. מהדקים היטב לבסיס ולדפנות. לחלופין קורצים בסיסים מעוגת טורט או מסדרים חצאי בישקוטים ברינגים.
מניחים בקערת זכוכית בינונית את השוקולד הלבן והחמאה וממיסים בפולסים במיקרוגל.
בקערית נפרדת מערבבים את הג'לטין והמים עד להמסה חלקה של הג'לטין. מוסיפים את התערובת בבחישה נמרצת ומהירה אל השוקולד המומס.
בקערה נוספת מערבבים את מעדני החלב. מוסיפים אליהם את השוקולד הלבן והג׳לטין ומערבבים היטב.
בקערת מערבל חשמלי מקציפים את השמנת תוך הוספת אבקת הסוכר, עד לקבלת קציפה יציבה וחלקה. מבליעים לתוכה בפעם או פעמיים את בלילת השוקולד והמעדנים. מוסיפים את ברס הבוטנים והשוקולד הקצוץ ומבליעים לתערובת אחידה.
יוצקים את הבוואריה המוכנה לתוך הרינגים ומשטחים. מכניסים לחצי שעה למקפיא. מניחים במרכז כל רינג קצפית ("נשיקה") אחת. שומרים במקרר עד להגשה.
משחררים בזהירות מהרינג אל צלחת הגשה אישית, מזלפים מעל סילאן או מייפל ומפזרים ברס.
דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: כחצי שעה, לא כולל זמן ההקפאה
סוג המנה: חלבית
טיפסקל:
# אפשר להכין מראש את הבוואריה האישית ולשמור במקפיא לכל אירוע ואורחי פתע.
# במקום רינגים אישיים, אפשר להכין את הבוואריה בכלי הגשה גדול ולפרוס למנות.
כדורי שוקולד תמרים
החומרים (ל־25־20 כדורים):
• 500 גרם תמרים מגולענים ומעוכים
• 3 כפות אבקת קקאו או אבקת חרובים
• 3 כפות דבש
• ½ כוס סוכר
• 1 כף שמן קוקוס
• 2 כפות מים או מיץ
• מיץ מ־½ לימון
• ½ כפית זנגביל (ג'ינג'ר) טחון
• ¼ כפית ציפורן טחונה
• 1 כפית קינמון טחון
• 1 כוס שומשום קלוי
• ½ כוס אגוזי מלך שלמים קלויים
לציפוי:
• 1 כוס שומשום בהיר וכהה קלוי או זרעי צ'יה
או פיסטוקים גרוסים או בוטנים גרוסים
אופן ההכנה:
שמים בסיר את התמרים המעוכים ומחממים על אש נמוכה. מוסיפים תוך בחישה את אבקת החרובים או הקקאו, הדבש, הסוכר, המים, מיץ הלימון, הזנגביל, הציפורן והקינמון.
מוסיפים את השומשום והאגוזים ומערבבים. ממשיכים לבשל תוך בחישה כ־5 דקות. מסירים מהלהבה ומצננים מעט.
מניחים את השומשום או הצ'יה בצלחת. נוטלים מעט מעיסת התמרים ויוצרים כדורים קטנים בקוטר 2־3 ס"מ. מגלגלים בכל ציפוי שתבחרו ושומרים במקפיא. אפשר, כמובן, להשאיר את הכדורים כפי שהם, ללא ציפוי.
דרגת הקושי: קלה
משך ההכנה: כחצי שעה
סוג המנה: פרווה
יש רגעים בחיים שבהם מתחשק ביס מתוק, רך וחמים – עם ריח של קינמון וזיגוג לבן מעל. או במילים אחרון: בא לך סינמון רול (או בשמו העברי – שבלול קינמון) אבל לא בא לך לחכות עכשיו לבצק שתופח שעה, לגלגל 12 יחידות או ללכלך מיקסר. בדיוק בשביל זה נולד המתכון הוויראלי של Cake On The Run – דף אינסטגרם וטיקטוק של לורה, בלוגרית אפייה בריטית שלא מאמינה בלסבך דברים מיותרים.
במקום בצק שמרים והמתנה, לורה משתמשת בקמח תופח ובמשקה מוגז כמו סודה או לימונדה. במקום המתנה – פשוט מערבבים, מגלגלים ומחממים. והזמן? 90 שניות במיקרוגל, או עד 10 דקות באייר-פרייר. המתכון שלה מיועד למנה אחת, בלי שאריות ועם תוצאה שמרגישה כמו חיבוק קינמוני אישי באמצע היום.
היתרון הגדול? יש גם גרסה טבעונית וגרסה ללא גלוטן שמרגישה (ומן הסתם גם מריחה) בדיוק אותו דבר. מה צריך לעשות? להחליף את החמאה בממרח טבעוני, ולהשתמש בקמח ייעודי לרגישים לגלוטן, תוך הוספה קטנה של עוד נוזלים כדי לשמור על גמישות.
