פוליטיקה
מבחינתי היועמ"שית כבר מודחת": שלמה קרעי בראיון ל"מעריב
לקראת הדיון שיקיים בג"ץ ב-3 בספטמבר, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירות נגד החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה – שר התקשורת שלמה קרעי מצהיר בראיון ל"מעריב" כי מבחינתו ההדחה כבר נכנסה לתוקף. למרות צו הביניים של בג"ץ והסתייגות היועצת המשפטית במשרדו, קרעי הנחה את עובדיו שלא להכיר עוד בסמכותה של בהרב־מיארה, וטוען: "הממשלה קובעת את החוק – לא שופטי בג"ץ".
לדבריו, ההתעלמות מצו בג"ץ אינה אנרכיה אלא "מימוש הריבונות והמשילות". הוא מותח ביקורת חריפה על מערכת המשפט, טוען כי המדינה נשלטת בידי "הדיפ־סטייט" ומצהיר – "אני הייתי מונע ממנה כניסה למשרד".
גם היום אתה עומד על ההנחיה להתעלם מעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ולסרב לשתף איתה פעולה – למרות שלא קיבלת לכך גיבוי אפילו מתוך משרדך. היועצת המשפטית של משרד התקשורת פרסמה הנחיה סותרת לעובדים, והמנכ"ל טען שלא עודכן מראש.
"כמה הנחות שגויות. אני לא צריך להתייעץ עם המנכ"ל שלי – אני מיניתי את המנכ"ל שלי, ופה מדובר במכתב מדיניות שלי. לו המנכ"ל היה רוצה להתנער ממני – היה מוציא בעצמו מכתב מופרך, כמו שהיועמ"שית הוציאה. אבל הוא לא עשה את זה, וגם לא יעשה את זה. יש נושאים שהם בתחום המאבק הציבורי שלי ולא בתחום משרד התקשורת – וזה בדיוק המקרה. אנחנו מנהלים מאבק על העצמאות, הריבונות והמשילות".
"היועצת המשפטית שלי – אני לא מתעסק עם ש"ג. היא פועלת כש"ג, כפקידה של אביטל סמפולינסקי (המשנה ליועמ"שית), שהיא מצדה פקידה של בהרב־מיארה, היועמ"שית לשעבר. הן כולן פועלות כמארג של הדיפ־סטייט – פקידים שמאתרגים אחד את השני. אין לה ברירה – מכתיבים ליועצת המשפטית שלי מה לומר, וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה" הוסיף.
בפועל, מעבר להצהרה – האם אתה מתכוון גם ליישם את ההחלטה?
"עם כל הכבוד לתקשיר שהוציאה היועצת המשפטית של משרדי, שקובע כי הייעוץ המשפטי במשרד הוא בעל מעמד מחייב – התקשיר לא גובר על חוק יסוד: הממשלה. החוק מאוד ברור – סעיף 34 קובע שלשר יש את כל הסמכויות במשרד. השר יכול לקחת לעצמו גם סמכויות של כל בעל תפקיד, למעט עניינים שיפוטיים כמו פרקליטות וכדומה. לכן, המכתב שהוציאה היועצת המשפטית שלי הוא מסמך מגוחך".
"לגבי היועמ"שית המודחת – אנחנו בשיאו של מאבק על הריבונות, המשילות והדמוקרטיה בישראל. האם יצחק עמית או כל שופט אחר יכולים להניף חוות דעת חסרות בסיס חוקי ולבטל חוקים, החלטות ממשלה, את רצון העם? הם מנסים לבטל את רצון הציבור – ואני נאבק נגד זה".
עד כמה רחוק אתה מוכן ללכת מבחינה מעשית?
"מבחינתי, היועמ"שית היא לשעבר. היא מודחת. חוות הדעת שלה – חסרות משמעות. החוק מאפשר לממשלה לקבוע את המנגנון, התנאים והדרך להדחת יועץ משפטי, והממשלה פעלה בהתאם לחוק. לכן, כשבג"ץ מוציא צו שנוגד את החוק – אין לצו הזה כל משמעות חוקית".
"חוות דעת שהיא תיתן שוות ערך לכל מכתב מאזרח – "כבוד השר, תעשה כך וכך". אין הבדל. לו זה היה תלוי בי – הייתי מונע ממנה כניסה למשרד המשפטים. חוסם לה גישה למחשב. אין לה סמכויות לפי החוק".
נראה ששר המשפטים יריב לוין נוקט קו מתון יותר – אתה מזהה ביניכם פער?
"אני מאוד מעריך את שר המשפטים. הוא עושה עבודה מצוינת, ופועל בדרך שתוביל אותנו, צעד אחר צעד, למשילות. זאת אותה הדרך – אבל אני פשוט דוחף אותה מהר יותר. דוחף קדימה יותר מיריב לוין".
למשל, לוין אמנם הכריז כי אינו מכיר במינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון, אך בפועל אינו מחרים אותו – ואילו אתה נוקט קו חריף הרבה יותר מול היועצת המשפטית. למה?
"יש הבדל. יצחק עמית הוא עדיין שופט בבית המשפט העליון. אי אפשר להתכחש לכך שהוא ממלא מקום נשיא לפי הכללים. האם הוא נשיא או ממלא מקום – זאת שאלה פחות מהותית. במקרה של היועמ"שית לשעבר – שר המשפטים כבר הבהיר לה שהיא לא מוזמנת לישיבות הממשלה, שחוות הדעת שלה לא יונחו על שולחן הממשלה. היא לא היועצת המשפטית לממשלה – היא לשעבר".
"הציבור הוא שינצח בסוף. אנחנו מדינה דמוקרטית. אף אחד לא יכול לכפות על ממשלה נבחרת גורם שמנסה לסכל את מדיניותה פעם אחר פעם. הציבור העניק לנו מנדט למשול – לא לפקידים ולא לבג"ץ. אף חוק לא מקנה להם את הסמכות לבטל חקיקה, לבטל הדחות, רק כי כך מתחשק להם. הם שכחו מהו מנדט ציבורי. המאבק שלנו יביא לניצחון הדמוקרטיה".
האם אתה סבור שמשבר חוקתי בזמן מלחמה הוא ביטוי למשילות – ולא אנרכיה? אתה מאמין שרוב הציבור תומך בגישה שלך?
"האנרכיה והמשבר החוקתי נובעים דווקא ממי שמנסה לכפות כללים בכוח הזרוע – בלי שקיבלו מנדט מהציבור. מי שלא מאפשר לראש הממשלה למנות ראש שב"כ חודשים ארוכים. מי שלא מאפשר לגייס ייעוץ משפטי תומך ומאפשר. בזמן מלחמה – זה חמור פי כמה. הם מוציאים צו ביניים ומבטלים באחת החלטת ממשלה, שהתקבלה אחרי תהליך ארוך, חוקי ומושכל – רק כי בא להם".
"יצחק רבין ז"ל אמר: "אינני חושש משופטי בג"ץ. הם ישפטו לפי החוקים שאנחנו נחוקק". את המשפט הזה צריך לתלות מעל הראש של יצחק עמית. הם חושבים שהם החוק – והם טועים בגדול".
אם בג"ץ יקבע בסופו של דבר שהדחת היועצת בטלה – מה על הממשלה לעשות אז, לשיטתך?
"למנות יועץ משפטי חדש – לפי החוק".
כלומר, אתה קורא להתעלם מפסק דין של בג"ץ?
"ממש לא. אני קורא לציית לחוק! כשאנחנו מושבעים בכנסת – אנחנו נשבעים לשמור על חוקי הכנסת, לא על פסקי דין שסותרים את החוק".
"איפה כתוב שהממשלה רשאית להדיח יועמ"ש רק באישור בג"ץ? אין דבר כזה. ב־2009 הממשלה שינתה את מסקנות ועדת שמגר – ואף אחד לא פצה פה. הכול היה בסדר גמור".
בהתחשב במציאות ובזמן שנותר לקדנציה – אתה מאמין שעוד ניתן להחזיר את הרפורמה המשפטית למסלול?
"בוודאי. אנחנו בעיצומה של הרפורמה – אף פעם לא עזבנו אותה. ההדחה של היועמ"שית היא חלק ממנה. הרפורמה חיונית יותר ממה שאנשים מבינים – משום שמערכת המשפט פועלת עם כוח בלתי מוגבל, בלי מנדט ציבורי. לכן חייבים להמשיך. נעשה כל מה שנספיק".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
