חדשות בעולם
מארק קרני ניצח בבחירות בקנדה – אלו האתגרים שעומדים בפניו
המפלגה הליברלית של קנדה, בראשות מארק קרני, ניצחה בבחירות שנערכו אתמול (שני). התוצאות, שעדיין לא הושלמו במלואן, מצביעות על יתרון ברור לליברלים, אך טרם התבהר האם קרני ומפלגתו השיגו רוב מוחלט בפרלמנט – העומד על 172 מושבים לפחות. מה שברור הוא שהמפלגה השמרנית לא תנהיג את קנדה בקדנציה הבאה, ומנהיג השמרנים, פייר פוליאב, כבר הודה הבוקר בהפסד ובירך את קרני על ניצחונו.
הבחירות התקיימו על רקע מתיחות גוברת מול ארצות הברית, בעקבות איומי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כלכלת קנדה וריבונותה. קרני, שמונה לראש הממשלה בעקבות פרישתו של ג'סטין טרודו מוקדם יותר השנה, הוביל קמפיין שהתמקד בחיזוק עצמאות קנדה מול הלחצים האמריקניים.
המפלגה הליברלית, נכון לעכשיו, מובילה עם כ-164 מושבים מתוך 343 בפרלמנט, לעומת 147 מושבים למפלגה השמרנית בראשות פייר פוליאב. שאר המושבים התפזרו בין מפלגות קטנות, בהן ה"בלוק הקוויבק" וה-NDP.
בהיעדר רוב, קרני ייאלץ להישען על תמיכת מפלגות קטנות יותר, או לנסות להקים קואליציה פורמלית — כלומר, הסכם פוליטי רשמי בין מפלגות שמתחייבות להקים יחד ממשלה, מהלך נדיר בפוליטיקה הקנדית.
קרני התבסס בקמפיין על ניסיונו כנגיד בנק קנדה וכנגיד הראשון שאינו בריטי של בנק אנגליה. הוא התחייב להילחם במדיניות הסחר האגרסיבית של ממשל טראמפ, להאיץ השקעות בתשתיות ולצמצם את התלות הכלכלית בארצות הברית, תוך שמירה על מדיניות סביבתית אחראית.
בנאום הניצחון שנשא באוטווה לפנות בוקר, אמר קרני: "אחד מתפקידי הממשלה הוא להתכונן לגרוע מכל, לא לטוב ביותר. הנשיא טראמפ מנסה לשבור אותנו כדי שארצות הברית תוכל להחזיק בנו". קרני הדגיש את הצורך באחדות לאומית והבטיח להתחיל במגעים להסכמים כלכליים וביטחוניים חדשים עם וושינגטון.
המתח מול טראמפ הפך למוקד הבחירות. תחילה נראה היה שהמפלגה השמרנית, בראשות פוליאב, עומדת לנצח, כשהיא מנצלת את מיאוס הציבור מהאינפלציה, ממשבר הדיור וממדיניותו השנויה במחלוקת של טרודו. אולם התבטאויותיו החריפות של טראמפ, שכללו קריאות להפוך את קנדה למדינה ה-51, עוררו תחושת פטריוטיות שהחזירה בוחרים לליברלים.
פוליאב ניסה להציג עצמו כחלופה כלכלית שמרנית, והדגיש את נושאי יוקר המחיה, רפורמות במיסוי ומדיניות תקיפה כלפי פשיעה. אולם זיקתו לעמדות אנטי-ליברליות ונטייתו לסגנון פולמוסי דמוי טראמפ הרחיקו חלק מהבוחרים. גם המפלגות הקנדיות הקטנות ספגו פגיעה. הבלוק הקוויבקי וה-NDP איבדו מנדטים, על רקע מעבר מצביעים רבים להתייצב מאחורי שתי המפלגות הגדולות במציאות של משבר לאומי.
הבחירות נערכו בשיטת בחירה פרלמנטרית: המפלגה שמנצחת במספר הגדול ביותר של מחוזות בחירה מרכיבה את הממשלה. שיעור ההצבעה היה גבוה מהרגיל, על רקע תחושת דחיפות להגן על עצמאות קנדה.
קרני, בן 60, עומד בפני אתגרים מיידיים: בעיית צמיחה כלכלית מתמשכת, חשש למיתון כלכלי חריף, והצורך להמציא מחדש את מדיניות החוץ של קנדה מול וושינגטון. בנוסף, מחוזות שמרניים כמו אלברטה מאיימים במשבר אחדות לאומי אם לא ייענו דרישותיהם הכלכליות והפוליטיות – הרחוקות מהשקפתו וממדיניותו הציבורית של קרני.
קרני, שמעולם לא התמודד בעבר בבחירות, צבר מוניטין כמנהל משברים מוכשר בעת כהונתו כנגיד הבנק המרכזי בקנדה ובבריטניה. אך לא רק טראמפ על הכוונת שלו: בשבועות האחרונים עורר סערה כשהתייחס באופן ביקורתי לישראל.
באירוע בחירות, כשנשאל על המצב בעזה, השיב: "אני יודע. זו הסיבה שיש לנו אמברגו נשק", בהתייחסותו להגבלת יצוא ביטחוני לישראל. בהמשך ניסה להבהיר כי לא שמע את השאלה במלואה, אך הביע ביקורת נוספת על עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה. דברים אלה מתקשרים למשבר היהודים הקנדיים מול המפלגה הליברלית שהייתה בעבר לביתם הפוליטי.
מנגד, פוליאב, בן 45, הפגין קו ברור בעד ישראל. מאז מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023, הוא חזר והצהיר כי ישראל זכאית להגן על עצמה, מתח ביקורת על הזינוק במתקפות האנטישמיות בקנדה, והבטיח שממשלתו תתנגד להצבעות אנטי-ישראליות באו"ם, ותפסיק לממן את אונר"א. לאחר מתקפת הטילים האיראנית באפריל האחרון, אף תמך בפומבי בתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן.
מכל מקום, בינתיים, טראמפ נמנע מלהתייחס ישירות לבחירות, אך ממשיך להלל את צעדי הסחר שלו ולהזהיר מהמשך לחץ כלכלי על קנדה. עתיד ממשלת קרני תלוי כעת בספירה הסופית וביכולתו לאחד קואליציה בפרלמנט מפולג, מול מציאות אזורית סוערת.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
