ישראל לא שללה אפשרות לתקיפת מתקני הגרעין של איראן בחודשים הקרובים, למרות שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי ארה"ב אינה מוכנה בשלב זה לתמוך במהלך כזה, כך דווח היום (שבת) מפי גורם ישראלי ושני אנשים נוספים המכירים את הנושא בסוכנות הידיעות רויטרס.
גורמים ישראליים הבטיחו למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני, ונתניהו התעקש כי כל משא ומתן עם איראן חייב להוביל לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין שלה. במקביל, נציגים אמריקאים ואיראנים צפויים להיפגש היום לסבב שני של שיחות מקדימות בנושא הגרעין ברומא.
במהלך החודשים האחרונים, ישראל הציגה לממשל טראמפ סדרה של אפשרויות לתקיפת מתקני איראן, כולל כאלה עם לוחות זמנים לסוף האביב והקיץ, כך על פי המקורות. התוכניות כוללות תמהיל של תקיפות אוויריות ופעולות קומנדו בדרגות חומרה שונות, שעשויות לעכב את יכולתה של טהרן להפוך את תוכנית הגרעין שלה לנשק בטווח של חודשים בודדים עד שנה או יותר, כך אמרו המקורות.
הניו יורק טיימס דיווח ביום רביעי כי טראמפ אמר לנתניהו בפגישה בבית הלבן מוקדם יותר החודש, כי וושינגטון מעוניינת לתת עדיפות לשיחות דיפלומטיות עם טהרן וכי הוא אינו מוכן לתמוך בתקיפה על מתקני הגרעין של המדינה בטווח הקצר. אולם גורמים ישראליים מאמינים כעת שצה"ל יכול במקום זאת לבצע תקיפה מוגבלת על איראן שתדרוש פחות תמיכה אמריקאית. תקיפה כזו תהיה קטנה משמעותית מאלה שישראל הציעה בתחילה.
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)
יו"ר המל"ל לשעבר יעקב נגל כתב אתמול במעריב על רקע הפרסומים האחרונים כי "ישראל צריכה להיות מוכנה לפעול גם לבדה במידת הצורך. הדיווחים האחרונים של הניו יורק טיימס, שהודלפו לו כנראה על ידי הגורמים בממשל המתנגדים לתקיפה, מדויקים כנראה באופן חלקי, אך בכל מקרה ישראל חייבת לנקוט בפעולות הנדרשות לצורך שמירת בטחונה ולי אין ספק שארה"ב תתמוך בזכותה לעשות זאת".
לא ברור אם או מתי ישראל תתקדם עם תקיפה כזו, במיוחד עם תחילת השיחות על הסכם גרעין. מהלך כזה עלול להרחיק את טראמפ ועלול לסכן את התמיכה האמריקאית הרחבה יותר בישראל.
חלקים מהתוכניות הוצגו בעבר לממשל ביידן בשנה שעברה, כך סיפרו לרויטרס שני בכירים לשעבר בממשל ביידן. כמעט כולן דרשו תמיכה אמריקאית משמעותית באמצעות התערבות צבאית ישירה או שיתוף מודיעיני. ישראל גם ביקשה שוושינגטון תסייע לישראל להגן על עצמה במקרה שאיראן תגיב.
ביום חמישי טראמפ אמר לכתבים כי הוא לא סימן לישראל לוותר על תקיפה, אך הוא "לא ממהר" לתמוך בפעולה צבאית נגד טהרן. "אני חושב שיש לאיראן הזדמנות להיות מדינה נהדרת ולחיות בשמחה בלי מוות", אמר טראמפ, "זו האופציה הראשונה שלי. אם יש אופציה שנייה, אני חושב שזה יהיה מאוד רע לאיראן, ואני חושב שאיראן רוצה לדבר".
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
גורם ישראלי בכיר אמר לרויטרס כי טרם התקבלה החלטה על תקיפה באיראן. בתוך כך, בכיר ביטחוני איראני אמר כי טהרן מודעת לתכנון הישראלי וכי תקיפה תעורר "תגובה חריפה ובלתי מתפשרת מאיראן".
"יש לנו מודיעין ממקורות מהימנים שישראל מתכננת תקיפה גדולה על אתרי הגרעין של איראן. זה נובע מחוסר שביעות רצון מהמאמצים הדיפלומטיים המתמשכים בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, וגם מהצורך של נתניהו בקונפליקט כאמצעי להישרדות פוליטית", אמר הבכיר לרויטרס.
נתניהו קיבל דחייה מממשל ביידן כאשר הציג גרסה מוקדמת יותר של התוכנית. הבכירים לשעבר בממשל ביידן אמרו כי נתניהו רצה שארה"ב תוביל את התקיפות האוויריות, אך הבית הלבן של ביידן אמר לישראל כי הוא אינו מאמין שתקיפה היא זהירה אלא אם כן טהרן תפעל להאיץ את ההעשרה של חומר גרעיני או תגרש מפקחים מהמדינה.
בכירי ממשל ביידן גם הטילו ספק במידה שבה צה"ל יכול לבצע ביעילות תקיפה כזו. בכירים לשעבר ומומחים אמרו מזה זמן רב כי ישראל תזדקק לתמיכה צבאית משמעותית מארה"ב – וכלי נשק – כדי להשמיד את מתקני הגרעין והמלאי של איראן, חלקם במתקנים תת-קרקעיים.
כור הגרעין האיראני (צילום: רויטרס)
בעוד שהתקיפה הצבאית המוגבלת יותר שישראל שוקלת תדרוש פחות סיוע ישיר – במיוחד בצורה של מפציצים אמריקאים המטילים פצצות חודרי-בונקרים שיכולות להגיע למתקנים קבורים עמוק – ישראל עדיין תזדקק להבטחה מוושינגטון שהיא תסייע לישראל להגן על עצמה אם תותקף על ידי טהרן בעקבות זאת, כך אמרו המקורות.
כל תקיפה תישא סיכונים. מומחים צבאיים וגרעיניים אומרים שגם עם כוח אש עצום, תקיפה כנראה רק תעכב זמנית תוכנית שהמערב טוען שמטרתה בסופו של דבר לייצר פצצה גרעינית, אם כי איראן מכחישה זאת.
גורמים ישראליים אמרו לוושינגטון בשבועות האחרונים כי הם אינם מאמינים ששיחות ארה"ב עם איראן צריכות להתקדם לשלב עשיית ההסכם ללא הבטחה שלטהרן לא תהיה היכולת ליצור נשק גרעיני.
עיתון איראני עם תמונת שער של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושליח ארה"ב למזרח התיכון סטיב ויטקוף (צילום: רויטרס)
"זה יכול להיעשות על ידי הסכם, אבל רק אם הסכם זה הוא בסגנון לוב: הם נכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל הציוד, תחת פיקוח אמריקאי", אמר נתניהו לאחר שיחותיו עם טראמפ, "האפשרות השנייה היא שהם (איראן) גוררים את השיחות ואז יש את האופציה הצבאית".
מנקודת המבט הישראלית, זה עשוי להיות רגע טוב לתקיפה נגד מתקני הגרעין של איראן. הזרועות של איראן, חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון, הוכו קשות על ידי ישראל, בעוד שהחות'ים בתימן הותקפו על ידי תקיפות אוויריות אמריקאיות. ישראל גם פגעה קשות במערכות ההגנה האווירית של איראן באוקטובר 2024.
בכיר ישראלי, בשיחה עם כתבים בתחילת החודש, הכיר בכך שיש דחיפות מסוימת אם המטרה היא לבצע תקיפה לפני שאיראן תבנה מחדש את מערכות ההגנה האווירית שלה. אך הבכיר סירב לציין לוח זמנים כלשהו לפעולה ישראלית אפשרית ואמר כי דיון בכך יהיה "חסר טעם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.