
עובדתית, הרוב המוחלט של משפחות החטופים חושב אחרת ממשפחת מור. מי שהולך להפגנות בכיכר החטופים, מי שמאזין לעדויותיהם של החטופים והחטופות ששבו מעזה, שומע קול אחיד הקורא לשחרור מיידי של החטופים – אפילו במחיר הפסקת אש – כדי להציל חיים כאן ועכשיו.
ובכל זאת, יש מקום לשמוע גם את מי שחושבים אחרת. הבעיה, ואולי המניפולציה שנעשתה כאן על הצופים, היא שהדברים של משפחת מור הוצגו כאילו הם מושתקים – כאשר ההפך הוא הנכון. בפועל, המשפחות החברות בפורום תקווה, שדעותיהן תומכות בהמשך הלחימה וברובן מביעות תמיכה בראש הממשלה, זוכות לנגישות גבוהה הרבה יותר לפגישות עם נתניהו ועם גל הירש, הממונה על תיק החטופים. כאמור, קטונתי מלשפוט את תחושותיהם של משפחת מור, במיוחד כשברור שכוונותיהם טהורות, אך יש דואליות ברורה בין הרצון שלהם לקבל אוזן קשבת מממשלה שהולכת בקו אותו הם מובילים – לבין הרצון לזכות גם באהדת הציבור, שרובו תומך, לפי כל הסקרים, בהפסקת אש ובהחזרת החטופים.
Source link