רוב המגישים, וגם המגישות, היו אומרים: "מי שנעצמו לו העיניים ולא התעורר". בטח ובטח בכותרות המהדורה. ככה "נכון" בעברית. כלומר, ככה לימדו אותנו. בלשון סתמית, בברירת מחדל, מדברים בלשון זכר. למה? ככה קבעו. מי קבעו? רמז: לא נשים.

קשה לדמיין את יונית לוי או אילנה דיין מדברות ככה. לא כי הן לא פמיניסטיות, אלא כי כולנו חונכנו, בלי קשר למגדר, לשמור על השפה העברית מכל משמר ולקבע את העליונות הזכרית בשפה כברירת מחדל. אלה החוקים. לדבר בלשון זכר זה ממלכתי יותר. ככה הפטריארכיה עובדת מאז ומתמיד. זכר הוא ברירת המחדל. זכר הוא ממלכתי. זכר הוא נייטרלי. בחירה בלשון נקבה היא בחירה טעונה, פוליטית, מתריסה. אבל זה בדיוק העיוות. לא צריך להיות בוגר החוג למגדר כדי להבין את זה.

ואיזה יופי שדווקא בוגרת של חינוך דתי, שלכו תדעו למי היא מצביעה, בוחרת להילחם בממלכתיות דה לה שמאטע הזאת בשידור חי מול כל עם ישראל. ליאל קייזר השחילה את המילים האלה לא בכוונה לזעזע, אלא כי ככה היא מדברת. זו השפה שלה. השפה של עם הנצח. השפה של התורה. השפה של אמא שלה. השפה של העם שלה. השפה של בני ישראל, אבל וואלה, גם של בנות ישראל.