ביטחון
לוחמי חטיבת החילוץ: מחלצים חיים תחת אש בעזה ובלבנון
כוח של לוחמי חטיבת גבעתי נכנס בשעת ערב באמצע חודש דצמבר שנה שעברה למבנה רעוע בן ארבע קומות ברפיח. המטרה הייתה לאתר בתוך הבית פתח של מנהרה. כמה שניות לאחר כניסת הכוח למבנה אירע פיצוץ והבניין בחלקו קרס על הלוחמים. לוחמי הכוח שלא נפגעו החלו מייד בפעולות חילוץ חבריהם. במקביל החלו להגיע למקום כוחות רבים של צה״ל. הם בודדו את המבנה והלוחמים החלו לפנות הריסות כדי להגיע לנפגעים. שניים מהם היו לכודים תחת ההריסות באופן כזה שהלוחמים לא הצליחו לאתרם ולחלצם.
באחד המוצבים בתוך רצועת עזה ישב צוות הכוננות של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. הצוות קיבל את ההודעה הראשונית על הקריסה ובתוך דקות הם כבר היו בנסיעה מהירה עם ציוד איתור וחילוץ מבין ההריסות. במקביל, בבסיס צה״ל במרכז הארץ נחתו מסוקי היסעור של חיל האוויר שהעלו את צוותי הכוננות של חטיבת החילוץ והטיסו אותם אל המתחם שקרס ברפיח.
״הגענו עם ג׳יפים לשכונת ׳שבורה׳, הבניין היה בקריסה חלקית. מבין ההריסות ראינו מיד את אחד הלכודים. החילוץ היה יחסית לא מורכב. בתוך שעה חילצנו את הלכוד. לצערי, עוד במהלך עבודת החילוץ הרופא שהיה במקום נאלץ לקבוע את מותו. הבעיה שהייתה במקום הייתה כפולה ומשולשת: המבנה עצמו לא היה יציב והייתה סכנה לקריסה נוספת, מה שחייב אותנו מייד להציב תמיכות למבנה שלא יקרוס. במקביל היה חשש כי המחבלים ינסו לפגוע במבנה מתוך ידיעה שאנחנו פועלים לחלץ. והשלישי היה לאתר את הלכוד השני. השתמשנו במכשירי איתור, אבל אחרי כמה שעות ארוכות, לקראת חצות הלילה, הבנו שאנחנו צריכים להרים את הרצפה של המבנה", משחזרת סרן סתיו, מפקדת פלוגת ״דוד״ בגדוד החילוץ קדם של פיקוד העורף.
סרן סתיו מסבירה כי "בעזרת כלי הנדסה כבדים שכללו שופלים, ביצענו פעולות חילוץ מורכבות כל הלילה. לפנות בוקר פשוט ישבנו על הברכיים ובעזרת הידיים החשופות התחלנו לחפור באדמה, תוך שאנחנו מקלפים את חלקי האבנים של המבנה, עד שבשעה שמונה וחצי בבוקר זיהינו את כפות הידיים של הלכוד. מרגע הזיהוי לקח לנו עשר דקות בלבד לחפור מסביב ולהוציא את הלכוד. לצערנו, הוא לא היה בין החיים״. במבצע החילוץ בשכונת שבורה פעלו לוחמי חילוץ מהסיירת של חטיבת החילוץ וכן אנשי המילואים של יחצ״א, יחידת החילוץ הארצית.
מלחמת ״חרבות ברזל״ יצרה אתגרים מבצעיים מורכבים בשדה הקרב. העובדה כי צה״ל נדרש לתמרון באזור הצפוף ביותר בעולם, רצועת עזה, כאשר החמאס בנה לעצמו תשתית נרחבת תת-קרקעית, הובילה לאירועים רבים בהם הכוחות ספגו פגיעה בתוך מבנים ובמרחבים תת-קרקעיים, וחילוץ הנפגעים דרש מיומנות ייחודית. אגב, גם בגזרת לבנון נדרש צה״ל לעמוד באתגרים שהתוצאות שלהם דומות, והפעלת יחידות החילוץ של פיקוד העורף נעשתה כדי לחלץ לכודים מאזורי קרבות והרס.
"כל הזמן עבר לי בראש איך להוציא מהר את הנפגעים משטח ההשמדה"
לוחמי החטיבה ״הכתומה״ פעלו ללא הפסקה מאז ה-7 באוקטובר. המחבלים תקפו את בסיס ההכשרות של החטיבה בזיקים. מפקדים, חיילי הכשרה וטירונים נלחמו בגבורה ועצרו את ניסיונות המחבלים לכבוש את הבסיס. שבעה מפקדים וטירונים נהרגו בקרב. זירה אחרת הייתה בבסיס הדרומי של החטיבה במחנה אורים, שגם שם הצליחו הלוחמים לאחר מאמץ להדוף את המחבלים ולמנוע את כיבוש הבסיס. בקרב באורים נפלו שמונה לוחמים, שבעה מהם לוחמי החטיבה של פיקוד העורף.
״השביעי לאוקטובר תפס אותי בבית בחופשה. מיד הוקפצתי ללחימה באופקים יחד עם כל הפלוגה. במשך שלושה ימים פעלנו באופקים. טיהרנו את העיר ממחבלים. עוד כשהיינו באופקים נדרשנו להכין צוות קרב ולהיערך להיכנס ללחימה בעזה״, מספרת רס״ן נאור, מ״פ השלמה לקצונה. ״אני הייתי לילה לפני טיסה לחופשה בצרפת כאשר התחילה המתקפה של 7 באוקטובר. מיד הגענו להילחם באופקים ותוך כדי נדרשתי להוביל את צוות הקרב של החטיבה להילחם בעזה. מאז ועד היום אנחנו בפעילות בכל הזירות״, אומר סגן יובל, מפקד צוות בסיירת אלון של החטיבה.
כל אחד ממפקדי החטיבה, כמו גם מרבית הלוחמים, צברו בשנה וחצי האחרונות ניסיון קרבי עשיר לצד מיומנות בחילוצים מורכבים, לאחר שנדרשו לעשות זאת בזירות הקרב בעזה ובלבנון. סיפורי החילוצים שלהם רבים ומסמרי שיער. כך, לפני חודשים, לקראת סוף התמרון הראשון בעזה, ימים לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, פעל כוח של צה״ל בבית חאנון בצפון הרצועה. הכוח נפגע לאחר שאירע פיצוץ בטרם זמן של מטען נפץ של כוחותינו.
״הכוח ניסה להקריס את המבנה בעזרת לבנה חמה. חומר הנפץ התפוצץ לפני הזמן כשחלק מהכוח במבנה״, מספרת סרן סתיו. ״הגענו מיד לשטח. קיבלנו תמונת מצב על חמישה לכודים. העניין שהנפגעים היו במצב מורכב, נאלצנו לעבוד, ובתוך זמן חילצנו את הנפגעים מבין ההרס של המבנה״.
רס״ן מירי, מ״פ קורס מכ״ים, מספרת כיצד בתחילת התמרון בחאן יונס נדרשה לפקד לבדה על מבצע חילוץ כוח לוחם שנפגע לאחר שנכנס לזירת מוקשים ומטענים. במשך דקות היא הובילה את הכוח הרפואי אל תוך שדה המוקשים ותחת אש. הלוחמים הוציאו את שמונת הנפגעים. ״כל הזמן עבר לי בראש איך אני פועלת הכי טוב, הכי נכון, להוציא מהר את הנפגעים, חלקם היו במצב קשה, משטח ההשמדה למקום בטוח ומשם להביא אותם למנחת המסוקים הקרוב״, מספרת רס״ן מירי.
במקרה אחר בחאן יונס, תחת אש כבדה, נדרשו הלוחמים תחת פיקודה של רס״ן מירי לחלץ צוות טנק שנפגע מירי טיל נ״ט והצוות נלכד בתוך הטנק. ״הכי קשה היה לחלץ, לצערי, את נהג הטנק שנהרג והוא היה לכוד בתוך הטנק, כאשר צינור הדלק החל למלא את חלל הטנק בסולר ומסביב ממשיכים לבצע ירי לכיוון שלנו. נדרשנו להפעיל ציוד מיוחד כדי להתגבר על פלטת הטנק שחסמה את יכולת החילוץ של הלכודים בשל הפגיעה של הטיל״, היא משחזרת.
"עבדנו כמו עם פינצטה, בידיים, בעדינות"
הלוחמים בחטיבה זוכרים היטב את הלילה הארוך בו הם נדרשו לטוס לצפון כדי לחלץ כוח מילואים מובחר שפעל בוואדי אלבונה. הכוח יצא לסריקות במרחב הררי סבוך לא הרחק מגשר הגבול. המטרה של המשימה הייתה לאתר תשתיות התקפיות של חיזבאללה, בין היתר לאתר מנהרות ומערות שבהן חיזבאללה פעל. חלק מהאזור מולכד ומוקש על ידי צה״ל, חלקו מולכד על ידי חיזבאללה. ככל הנראה, בשל טעות בניווט, נכנס הכוח למנהרת אמצעי לחימה של חיזבאללה שהייתה ממולכדת על ידי צה״ל.
כניסת הכוח הפעילה את המטענים והמנהרה על אמצעי הלחימה שלה התפוצצה וקרסה על הכוח. ״בגלל שהיה הרבה חומר נפץ במנהרה היינו צריכים לעבוד באופן מאוד מורכב. עבדנו כמו עם פינצטה, בידיים, בעדינות. בהתחלה המקום החל להישרף ולאחר עבודת הכיבוי ניסינו להיכנס למערה שקרסה. היה במקום סלע ענק שמנע את המעבר שלנו פנימה. הבאנו למקום דחפור שהזיז את הסלע, ורק אז זחלנו על הברכיים פנימה ובאופן מאוד זהיר התחלנו לעבוד. הפעולה נמשכה יממה. בסופה חילצנו את ארבעת הנופלים ואפשרנו להביא אותם לקבר ישראל״, מספר רס״ן במיל' אלון מיחידת החילוץ הארצית.
הוא איש המילואים היחיד בחבורה. ״זה לא פשוט לנהל שגרת חיים בבית, אישה עם שלושה תינוקות. נולדו לנו כמה חודשים לפני 7 באוקטובר תאומים ויש לנו עוד ילד קטן. אנחנו מחזיקים כוננות של 90 דקות להגיע למנחת המסוקים. על האופנוע יש לי את ציוד ההקפצה. אתה יכול להיות בפגישה במשרד, או עוזר לאישה עם הילדים בבית, כאשר אתה מקבל את הקריאה. אתה עוזב הכול ומגיע למנחת המסוקים, עולה עם הציוד ונכנס לפעילות חילוץ שיכולה להימשך שעות, לילה ארוך ואף כמה ימים. אתה מסיים וצריך לחזור לשגרה שלך. אף אחד בעבודה לא יודע שחזרת מפעילות חילוץ ברפיח, בלבנון או משדה קרב אחר״.
לוחמי חטיבת החילוץ של פיקוד העורף מספרים כי בימים הראשונים של אחרי 7 באוקטובר הם נדרשו להציג למפקדים המתמרנים את היכולות שלהם: ״אני זוכרת את עצמי מבצעת תצוגת יכולות למפקד אוגדה 98, תא״ל דן גולדפוס״, אומרת רס״ן מירי. אבל רס״ן נאור אומרת בסיפוק: ״היום כל המפקדים בצבא מכירים את היכולות של הלוחמים והיחידה. זאת אולי הסיבה שהחליטו להקים גדוד נוסף בחטיבה, וכבר במחזור הגיוס האחרון נפתחו פלוגות ההכשרה הראשונות של הגדוד החדש״.
גדודי החטיבה עוברים, לצד פעולות החילוץ, גם לפעילות לחימה כמו כל יתר יחידות השדה הקרביות. בימים אלה מרבית החטיבה נמצאת בתעסוקה מבצעית באיו״ש, כאשר בכל גדוד ופלוגה ישנו צוות כוננות המוכן להקפצת חילוץ לכודים בכל מקום בו נלחמים כוחות צה״ל.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
