קודם כל, נגדיר את "גבולות הגיזרה": לא ייכתבו פה מילים על איך מצרים מתכוננת או לא מתכוננת למלחמה מול ישראל ולא תהיה קריאה להציב גדוד טנקים מול הגבול המצרי, מפני שכבר התברר כי העיסוק לאחרונה בארץ סביב המדינה שיש לנו מולה הסכם שלום שחשוב גם לאינטרסים שלה – היה עיסוק שחרג מכל פרופורציה והוכתב מגורמים בעלי אינטרסים. אבל כן ייכתב כאן על מצרים כעל עוד מדינה, בדומה לישראל, שנמצאת במשבר מסויים מול ארה"ב.
בשל הסכם השלום בין ישראל למצרים, ארה"ב מעניקה למצרים – כמו לישראל – סיוע כספי, כאשר הסיוע למצרים עומד על כ-2.1 מיליארד דולר כל שנה ורובו מיועד לצבא מצרים. כמו כן, סיוע כספי זה שמצרים מקבלת מארה"ב מהווה 57% מסך כל הסיוע הכספי שמקבלת מצרים מהעולם. אולם, לאחרונה נוצר משבר ביחסים בין שתי המדינות לאור התוכנית של הנשיא טראמפ להגירה של העזתים מרצועת עזה אל מצרים או ירדן עד שהרצועה תשוקם מנזקי המלחמה – כל זאת בעוד מצרים משמשת כמתווכת במו"מ לשחרור החטופים בתיאום עם ארה"ב. בתקשורת הערבית דווח כי לאור ההתנגדות הנחרצת של מצרים לתוכנית זו של טראמפ – ארה"ב שוקלת להפחית בסיוע הכספי שלה למצרים.
מה שעוד קרה לאחרונה, יותר נכון – בשבוע שעבר, הוא שכוחות המשטרה הצבאית בצבא מצרים לקחו פעם ראשונה בהיסטוריה של מצרים חלק במצעד המסורתי לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית בכיכר האדומה במוסקבה, כשמי שצפה בהם מהיציע היה נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.
סממן נוסף למשבר ולהתרחקות של מצרים מארה"ב ניתן לראות בתרגיל משותף, שכבר הוסכם עליו מראש, בין צבא מצרים לבין צבא של יריבה נוספת של ארה"ב – סין. ב-19/04 ולמשך כשבועיים וחצי התקיים תרגיל משותף לחילות האוויר של מצרים ושל סין בשם "נשרי הציוויליזציה 2025". בנוסף, לפי הודעת צבא מצרים – מטרת תרגיל משותף זה הייתה "לבצע גיחות אוויריות משותפות בכדי להתאמן על תקיפת מטרות אוייב ועל הגנת מטרות חיוניות ובכדי להתאמן על תדלוק באוויר".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.