חדשות בעולם
לא מה שחשבתם: המטרה האמיתית של טראמפ בשיחות עם איראן
הכרזתו המפתיעה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על תחילת משא ומתן עם איראן ביום שבת הקרוב התקבלה בחוסר שביעות רצון בירושלים, כך דווח באתר אל-נשרה הלבנוני.
לפי המקורות, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיווה כי ארצות הברית תבחר באופציה הצבאית נגד איראן, מצא את עצמו מאוכזב מהמהלך האמריקאי. נתניהו, שייחל לפירוק מלא של היכולות הגרעיניות של איראן בדומה למודל הלובי משנת 2003, נאלץ להתמודד עם המציאות החדשה שבה הנשיא האמריקאי מעדיף לפתוח בשיחות.
לפי ד"ר נקולא, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה הלבנונית, ישנן מספר סיבות לכך שארה"ב נמנעת בשלב זה מאופציה צבאית, ובראשן המצב בשווקים הפיננסיים לאחר העלאת המכסים האמריקאיים. "כל מתקפה על איראן בנקודת הזמן הנוכחית תוביל בוודאות לקריסת השווקים, וטראמפ אינו מעוניין בכך כרגע", היא מסבירה, "בנוסף, מחירי הנפט יזנקו משמעותית במקרה של התערבות צבאית".
בדבריו אודות המשא ומתן עם איראן, טראמפ לא הציב תנאים בלתי אפשריים, אלא התמקד בדרישה למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני. ד"ר נקולא מציינת כי הנשיא האמריקאי לא הזכיר את נושא הנשק הקונבנציונלי והטילים, וסוגיית ההשפעה האיראנית באזור כבר אינה דחופה כבעבר.
"ההשפעה האיראנית נחלשה בעקבות נפילת המשטר בסוריה והמלחמה הישראלית בלבנון, כאשר נותר רק נושא תימן", היא טוענת. לדבריה, "נותרו רק התנאים הכלכליים שלא נאמרו בפומבי, ובעיקר העדפה לחברות אמריקאיות להשקיע ברפובליקה האסלאמית, במיוחד לאור חומרי הגלם והתשתיות שברשותה".
המומחה הכלכלי, מישל פיאד, שעבד כיועץ לחברות ענק עולמיות כמו בולורה שביקשה להשקיע בנמלי איראן, וג'ינדל שהתעניינה בקידוחי נפט ימיים בשדות האיראניים, מסביר אילו השקעות פוטנציאליות יכולות לעניין את ארצות הברית באיראן: "טהרן מתכננת לרכוש מטוסים לחידוש צי התעופה שלה. טראמפ רוצה למכור להם בואינג, בעוד אירופה מעוניינת למכור להם איירבוס. בנוסף, איראן זקוקה ל-400 מיליארד דולר בהשקעות לפיתוח מגזר הנפט והגז, ויש ברשותה כמות גדולה של מתכות אסטרטגיות שטראמפ מעוניין להשיג".
פיאד מדגיש כי מלחמה נגד איראן תהיה מורכבת מאוד עבור ארצות הברית, עם השלכות בלתי צפויות, שכן איראן מסוגלת לסגור את מצרי הורמוז ולהפעיל את בעלי בריתה – חיזבאללה בלבנון, המילציות בעיראק והחות'ים בתימן – לתקיפת אינטרסים אמריקאיים וישראליים באזור.
כבר חודש שארצות הברית תוקפת את החות'ים בתימן מבלי שהצליחה להכניעם, אולם המומחה הכלכלי מסביר כיצד יוכל טראמפ לגרום לאיראן להיכנע. "באמצעות משא ומתן, טהרן יכולה להזמין חברות אמריקאיות לפיתוח שדה פארס הדרומי, חלקו הצפוני של שדה הגז שאיראן חולקת עם קטאר, המייצאת 77 מיליון טון של גז טבעי נוזלי בשנה", אומר פיאד, "בואינג מתמודדת עם קשיים רבים, ומכירת 100 מטוסים לאיראן עשויה להציל את החברה. לאיראן יש כמויות גדולות של אבץ, נחושת, ברזל, אלומיניום, עופרת, אורניום וזהב – כל אלה מעניינים את ארצות הברית, כמו גם מאגרי המתכות הנדירות שברשותה".
פיאד מוסיף: "לאיראן יש את רזרבות הנפט הרביעיות בגודלן בעולם והראשונות או השניות בגודלן של גז. היא זקוקה להשקעות זרות להגדלת תפוקת הנפט והגז שלה. הסנקציות האמריקאיות על רוסיה ואיראן סייעו מאוד לכלכלה הסינית, שנהנתה מההנחות שהציעו רוסיה ואיראן על הנפט שלהן, בזמן שארצות הברית מעוניינת להחליש את סין".
נראה כי ישנם אינטרסים משותפים רבים העשויים להוביל להסכם בין ארצות הברית לאיראן. טראמפ משתמש בכוח כדי לכפות את תנאיו, לא כדי לתקוף את טהרן. נכון לעכשיו, ההזדמנות להסכם עדיין קיימת, אלא אם השדולה היהודית בארצות הברית וגורמים מסוימים בממשל האמריקאי יציבו תנאים בלתי אפשריים שאיראן לא תוכל לקבל.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
