ברקע סערת התצהיר הנוקב של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוגש היום (ראשון) בתגובה לתצהירו של ראש השב"כ אותו החליטה הממשלה לפטר, רונן בר, פורסמה הערב הקלטות בר, שעשויות להפוך את הסערה לגדולה עוד יותר. כזכור, בתצהיר נתניהו פורטו טענותיו של בר נגדו, ואף טענות נגד אשר שוללות את דברי בר.
בהקלטות של בר שפורסמו היום, הוא נשמע אומר לאב שכול אשר דרש ממנו להתפטר: "זו פעם ראשונה שאנחנו מדברים אז אני רוצה כמובן להשתתף בצערכם". כאשר החל לפרוט את טענותיו בפני בר, אמר לו ראש השירות שהוא יכול לדבר חופשי: "אני אוהב דוגרי". האב השכול, שקולו שונה בהקלטות, נשמע אומר לבר: "אני מייצג הרבה משפחות שכולות ואנחנו מרגישים שהאופן בו מתנהל אדוני סביב סיום התפקיד, הוא יוצר מצב מאוד בעייתי ומאוד כואב".
בנימין נתניהו, רונן בר (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
עוד אמר לו האב השכול: "אם היית יודע כמה מזור יכולת להביא אם היית פשוט מודיע שאתה משחרר את העניין לבא אחריך, זה היה מביא מזור להרבה מאוד אנשים. הרי זה יקרה, במוקדם או במאוחר. ההתעקשות הזו היא באמת לא מובנת לנו". על כך ענה לו בר: "קודם כל אני יודע את זה, לא היה לי קל לראות את התמונות מבית המשפט (המחאה בדיון בעניינו), לא הייתי שם אבל ראיתי אותן. אני בפוזיציה מאוד מורכבת".
הדיון בבגץ בעתירות נגד הדחת רונן בר (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
בר הסביר: "קודם כל כי אני לא יכול להגיד את מה שאני חושב והמנגנונים שחשבתי שנכון שגם יבדקו וגם יוציאו את האמת לאור, כרגע לא מתאפשרים. לא בגלל זה אני נשאר, אני לא זה שיחליט על זה. וגם התכוונתי לכל מילה והתכוונתי לסיים את תפקידי, אבל אני מרגיש לא נוח לסנגר על הדעה שלי אני רק רוצה להגיד לך, שזה אולי הדבר שיושב לי יותר מהכל. אין לי שום רצון להמשיך בתפקיד. אני בתחושה שאם הייתה בקיאות בפרטים, גם אם לא היינו מסכימים על הדרך שלי כרגע, והיא לא ארוכת זמן, אז היו לפחות מבינים מאיזו דאגה עמוקה זה בא, דאגה עמוקה אמיתית. ואין פה שום עניין לא אידיאולוגי ולא פוליטי, שום דבר".
לאחר מכן מבקש ממנו האב השכול: "אנחנו 350 הורים שכולים בקבוצת וואטסאפ ואנחנו נסערים. קראתי עליך שאתה איש אמיץ מאוד, למה שלא תיתן לנו א הדבר הזה שישחרר? זה גרם למתח מאוד גדול שנובע מזה שאתה עדיין בתפקיד". על כך ענה בר: "אני אדבר גם דוגרי, אני לא חושב שעזיבתי תביא מזור. אני חושב שפשוט יהיה את האירוע הבא שהחברה שלנו שמחולקת ומפוצלת תשב עליו. אם הייתי באמת חושב שזה מביא מזור אפילו למשפחה אחת…. אני חושב שכל אחד ובוודאי ובוודאי מי שהצהיר, עוד לפני שראה תחקיר של עצמו, והתחקיר גם אושש לי את זה, שהוא לוקח אחריות, צריך לתת לו את האפשרות להתפטר ולממש את האחריות. והאפשרות הזו לא ניתנה לי".
לאחר מכן שאל אותו האב השקול: "מה המשמעות של לקחת אחריות אם אתה נשאר בתפקיד?". רונן בר ענה לו: "המשמעות של לקיחת אחריות היא התפטרות. חד משמעית אני אומר לך, התפטרות, ולא יומיים לפני סיום התפקיד שזה סתם סמלי. ובהתפטרות, אתה יודע, אנחנו תמיד משקללים בין ערכים מתחרים. ואני מאוד מאמין בערך מימוש אחריות, אני בכלל חושב שבלי לקיחת אחריות אין לך מנהיגות ואנשים לא יכולים ללכת אחריך".
עוד הוסיף: "וכל אחד בתפקידים שלנו נדרש לזה שאנשים ילכו אחריו. פעם עשיתי את זה בעצמי, היום אתה שולח אנשים פנימה, בלי נשק, רק עם כישורי שפה, והם סומכים עליי שאני אצלי אותם, הלוחמים שלי, אם הם נחשפים. ואם אני מממש אחריות, אז אין לי מנהיגות, אני לא יכול לשלוח אותם. ואני בדילמה יומיומית מול זה, מבחינת הביטחון של האזרחים, מהו העיתוי המדויק שנכון שאני אעשה את זה".
על הסערה וקרב הגרסאות עם נתניהו אמר בר לאב השכול: "הדברים הידרדרו לא בשליטתי, לצערי". האב השכול אמר לבר שיש לו את היכולת לעצור את ועל כך אמר בר: "אני יודע". עוד אמר בר: "קודם כל אני קשוב, אני לא חושב שזה יוכל לקרות לפני פסח, אבל אני קשוב לגמרי. זה הדבר הכי פוליטי שאני מסוגל להגיד".
לאחר מכן עוד אמר בר על מצבו האישי: "אני את המחיר שלי משלם, הילדה לא יכולה ללכת לבית ספר, היא נדרשת לשמוע פרובוקציות שמגיעות ברשות ובסמכות, שזה בעצם ההפך ממה שהיה בליל ה-7 באוקטובר. אבל אני, הסדר עדיפויות שתמיד היה לי במשך 35 שנה בביטחון, אני לא מתכוון לרסק אותו בשבועות האחרונים שלי בתפקיד. זה המדינה, הארגון ואחר כך אני. ואני שומע מה שאתה אומר, זה לא עובר לי ליד הראש. אני שומע את זה בכאב גדול ואני אנסה באמת לשים סוף לסיפור הזה".
כזכור, התגובות לתצהירו של נתניהו לא איחרו לבוא, כאשר חברי קואליציה רבים פרסמו תגובות קשות ביותר נגד בר. חבר הכנסת אלמוג כהן אף האשים את בר בהאשמות חמורות וכתב: " ראש השב”כ יכול היה למנוע את טבח ה-7 באוקטובר. במקום לבצע את תפקידו ולהגן על אזרחי ישראל – הוא כשל בהפקרות פושעת. בהיסטוריה, מפקדים שנכשלו בשעת מבחן ידעו לשלם מחיר. בתרבות הסמוראים – כישלון כזה הסתיים בחרקירי. אצלנו – רונן בר הופך לגיבור מחנה אבוד, שהשנאה לרה״מ הפכה למצפן עבורו. מאות חיים יכלו להינצל, אלמלא היוהרה שניצחה את האחריות".
אלמוג כהן (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
טלי גוטליב התראיינה ליערה זרד בערוץ 14 לאחר הגשת התצהיר של נתניהו, ואמרה בין היתר: "נתניהו חושף דבר אחד, הפיכה צבאית, לא פחות. בחסותו, בניהולו ובניצוחו של רונן בר. הם צפצפו על הדרג המדיני, הם לא הודיעו כשהחליפו 45 כרטיסי סים ולא 1000, ולא כשקיבלו מידע מהתצפיתניות ולא שהוא הקפיץ צוות טקילה שחבר לצוות ימ"מ, ולא שהוא רצה לדאוג רק לסוכנות שב"כ שלו והסתיר מהדרג המדיני מה שאמר לו ראש המודיעין המצרי. זה חתרן שאין לי מילים לתאר".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".