רבבות השתתפו היום (מוצ"ש) בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב, ביום ט”ו באב, החג המוגדר כחג האהבה. בעצרה הרגשית דיברו משפחות החטופים ושורדי השבי, שקראו לעסקה מיידית להחזרת כל החטופים ופירקו את ההחלטה הממשלתית לכיבוש עזה.
זמן קצר לאחר סיום העצרת למען החטופים, משפחות החטופים ופעילים נוספים החלו לחסום את נתיבי איילון, אשר נפתחו לתנועה לאחר מספר שעות. פעילי מחאה חוסמים את איילון דרום ליד לה-גארדיה ודורשים את עצירת המלחמה והשבת כל החטופים עכשיו.
נזכיר כי בצה"ל פועלים כעת כדי לבנות את התוכנית המבצעית כדי לעמוד בהחלטה של הדרג המדיני לכיבוש הרצועה, אבל כבר כעת מזהירים במערכת הביטחון כי להחלטה יש הרבה מאוד חורים כאשר המרכזיים הם: סיכון החטופים, סיכון חיילים וחשיפה שלהם למתקפות גרילה, שחיקה מסיבית של כוחות צה"ל בסדיר, במילואים וגם בצבא הקבע, וכן גם פגיעה במעמדה של ישראל בעולם.
משפחות החטופים חוסמות את נתיבי אילון (צילום: מאיה כהן)
השבוע האחרון היה מטלטל במיוחד כאשר ראש הממשלה זימן את הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר לשיחה לא פשוטה. השתתפו בה לצד ראש הממשלה שר הביטחון ישראל כ"ץ, השר רון דרמר, וראש המל"ל צחי הנגבי. במהלך הפגישה הבהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי צה"ל סיים את מבצע "מרכבות גדעון".
בצה"ל התסכול הוא גדול בשל העובדה כי צה"ל הביא את החמאס לשולחן המשא ומתן. הדרג המדיני התעקש ופספס את המהלך המדיני כדי להפוך את הישגים הצבאיים לרגל מסיימת מדינית. הרמטכ"ל הציג בדיון את תוכנית הכתר על העיר עזה ומחנות המרכז. בצה"ל אומרים כי מדובר בתוכנית התקפית עם הרבה אש תוך ניצול ומינוף ההישגים הצבאיים שנצברו עד עתה כי לפגוע בצורה משמעותית במה שנשאר מהכוח הצבאי של חמאס בעזה.
אילנה גריצווסקי, שורדת השבי ובת זוגתו של החטוף מתן צנגאוקר, פתחה את העצרת בנאום מרגש: “איך אפשר לחגוג אהבה, כשהאהובים שלנו כלואים באפלה? אני עומדת פה בתל אביב, אבל הלב שלי שם בעזה, איפה שהוא, עם מתן”.
גריצווסקי התייחסה בחריפות להחלטת הקבינט האחרונה: “שלשום בלילה נפל דבר. ממשלת ישראל ויתרה. ממשלת ישראל החליטה להקריב את כולכם. בהחלטת הקבינט, הממשלה הזאת בחרה במלחמת נצח, לא בחיים”.
אילנה גריצווסקי, בת הזוג של מתן צנגאוקר ועינה צנגאוקר, אימו של מתן בכיכר החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
בסיום נאומה פנתה גריצווסקי לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ: “מתן שלי לכוד בגיהינום יותר מ-670 יום. נשיא טראמפ, הוצאת חטופים רבים מהגיהינום בעבר אנחנו לעולם לא נוכל להודות לך מספיק. אנא, המשך לעמוד לידנו וחתום על העסקה להוציא את כולם ולסיים את המלחמה עכשיו”.
שרון קוניו אלוני, אישתו של החטוף דוד קוניו, סיפרה על יום השבי שלה: “ביום אסוננו נחטפתי מקיבוץ ניר עוז יחד עם בעלי דוד, הבנות שלנו יולי ואמה שהיו אז בנות 3, אחותי דניאל, בתה אמיליה, גיסי אריאל וארוסתו ארבל. משפחה אחת. שמונה חטופות וחטופים. יולי, אמה ואני חזרנו אחרי 52 ימים, דוד ואריאל עדיין שם”.
קוניו תיארה את הקושי: “673 ימים בהם לא ישנתי באמת, לא אכלתי באמת, לא חייתי באמת. 673 ימים שבהם הספקתי לשמוע את הבת שלי, יולי, שואלת אותי אם אבא שלה כבר לא אוהב אותה כי הוא עוד לא חזר מעזה”.
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שרעבי שנרצח בשבי, העלתה את סוגיית החזרת גופות החללים: “96 ימים לאחר אותו יום ארור חוויתי את היום הקשה ביותר בחיי. יוסי שלנו, ששרד בשבי עם העוצמות והכוחות האינסופיים שבו, נרצח באותו היום”. שרעבי הוסיפה: “יוסי נהרג בגלל עצימות הלחימה. הוא נפגע מטיל של חיל האוויר במקום שבו הוחזק. ההחלטה שקיבל הקבינט לצאת למהלך של כיבוש בעזה, מסכנת במודע את חיי החטופים”.
בסיום נאומה אמרה: “ט”ו באב, והמשאלה שלי היא קבר. יוסי, אהבת חיי, אני עדיין לא מצליחה לכתוב את ההספד שלך. יש בי חלק שמפחד לכתוב הספד שלא אקרא לעולם, שלא יהיה לנו קבר לקרוא מעליו הספד”.
יובל דנציג, בנו של אלכס דנציג, התייחס למשמעות החלטת הקבינט: “ההחלטה המתגבשת בצמרת המדינה משמעותה אחת – גזר דין מוות לחטופים החיים ואיבוד החטופים החללים ברחבי הרצועה”. דנציג הוסיף: “שנים מספרים לנו שאנחנו שונים מהחמאס, אנחנו מקדשים את החיים והם מקדשים את המוות, האם התהפכו היוצרות? האם אידיאולוגיה של קבוצות שוליים מובילה אותנו?”
משפחות החטופים בעצרת ט"ו באב בכיכר החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
אליה כהן, ששוחרר לפני כחצי שנה לאחר 505 ימים בשבי, עמד על הבמה יחד עם בת זוגתו זיו עבוד. כהן תיאר את רגשותיו: “אני עומד פה 160 יום אחרי מתוסכל, כי האחים שלי עדיין שם. הייתה בי איזושהי תקווה בלב שבשלב הזה הכיכר הזאת תתרוקן ולא יהיה בה צורך”.
בת זוגתו זיו עבוד תיארה את המציאות לאחר השחרור: “מהרגע שאליה חזר הכל מבחוץ אולי נראה מושלם, אבל בפנים, ההתמודדות גדולה. הוא איתי פיזית, אבל חלק מהלב שלו נשאר שם, עם החברים שעדיין לא שבו”.
כל הדוברים בעצרת קראו לעסקה מיידית ומקיפה להחזרת כל החטופים, והזהירו מפני הסכנה שמהווה החלטת הקבינט לכיבוש עזה על חיי החטופים ועל אפשרות החזרת גופות החללים.
לישי מירן-לביא, אישתו של עמרי מירן, סיכמה את הרגשות: “החודש ה-21 מאותו היום הנורא שהפך לנו את החיים הסתיים בישיבת קבינט בה הוחלט לחרוץ גורלות. בה הוחלט שוב להתייחס אליך ול-49 החטופים הנוספים כאל מספרים”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".