ביטחון
כך פועלת ההנחיה המקדימה על ירי טילים מתימן | עושים סדר
כיצד יפעלו הצוותים החינוכיים אם תתקבל הנחיה מקדימה במהלך יום לימודים?
הצוותים החינוכיים יפעלו בהתאם להנחיות משרדה החינוך ויתודרכו כיצד לפעול אם תתקבל הנחיה מקדימה כדי לאפשר לתלמידים לשפר את המיגון.
כיצד יש לפעול אם תתקבל הנחיה מקדימה בזמן הסעת תלמידים?
אם מתקבלת הנחיה מקדימה בטרם ההסעה יצאה לדרך – התלמידים יוכלו לשוב עם ההורים לביתם או להיכנס למבנה קרוב במטרה לשפר את המיגון. ככל שהתלמידים נמצאים במהלך הנסיעה – הנהג ייערך לעצירה במקום בטוח, ובעת קבלת התרעה התלמידים יתכופפו מתחת לקו החלונות.
כיצד יש לפעול אם מתקבלת הנחיה מקדימה בעת נסיעה באוטובוס?
הנהג יפעל לעצור את האוטובוס בביטחה בצד הדרך או במקום המאפשר לנוסעים להגיע למיקום המיטבי בקרבתם. בעת קבלת התרעה הנהג יפעל בהתאם להנחיות לנסיעה בתחבורה ציבורית.
כיצד יש לפעול אם מתקבלת הנחיה מקדימה בעת נסיעה ברכבת?
הרכבת תמשיך בנסיעה. אם תתקבל התרעה על ירי רקטות וטילים, הנהג יאט את מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש והנוסעים יתבקשו להתכופף מתחת לקו חלונות.
למה התקבלו התרעות ללא הנחיה מקדימה?
ההנחיה המקדימה מיועדת להכין את האוכלוסייה לאפשרות שתתקבל התרעה כתוצאה מירי טילים מתימן, ולהקטין את גורם ההפתעה, אולם היא אינה מחליפה את ההתרעות של פיקוד העורף למגוון האיומים.
כיצד אנשים ללא טלפון חכם יכולים לקבל את ההנחיה המקדימה?
דובר צה"ל יפיץ הודעה בכלי התקשורת לפיה יתכן ירי טילים מתימן לעבר מדינת ישראל בדקות הקרובות וכי יש להישמע להנחיות פיקוד העורף. הודעה זו תאפשר עדכון רחב אך לא באופן סלקטיבי.
יש לחדד כי ההנחיה המקדימה מיועדת להכין את האוכלוסייה לאפשרות שתתקבל התרעה כתוצאה מירי טילים מתימן, אולם אינה מחליפה את ההתרעות של פיקוד העורף שפועלות באיזורים בהם האיום ממשי ומופצות בצופרים ובפלטפורמות השונות.
למה אין הנחיה מקדימה על ירי רקטות וטילים מעזה/לבנון?
ההנחיה המקדימה מיועדת להכין את האוכלוסייה באזורים הרלוונטים לאפשרות שתתקבל התרעה בעת שמתבצע ירי ממקור מרוחק דיו, באופן שמקנה לנו זמן לזהות ולהתריע עליו מראש.
מדוע הוחלט רק עכשיו לספק לאזרחים הנחיה מקדימה על ירי מתימן?
ההנחיה המקדימה מתאפשרת כחלק מעבודת מטה שבוצעה בפיקוד העורף, במטרה לאפשר היערכות ומוכנות של האזרחים להגיע למיגון הטוב ביותר בקרבתם.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
