חדשות בעולם
כך משפיעה התחזקות ארדואן וסעודיה בסוריה על עצמאות לבנון
בעיתון אלמודון הלבנוני התייחסו הבוקר (שלישי) להצהרתו של תומאס ברק, שגריר ארה"ב בטורקיה והשליח המיוחד של ממשל טראמפ בסוריה. הפרשנים מסבירים כיצד התמורות שחלות בסוריה, וכוללות חיזוק משמעותי של השפעת טורקיה וערב הסעודית במרחב, עשויות להשפיע על גורלה של לבנון ויכולתה לשלוט באופן עצמאי בשטחה. הם מזהירים – אם לא יושג מתווה פעילות מתואם בין סוריה ללבנון בעניין גדיעת שרשרת הברחת הנשק של חיזבאללה "לבנון תופקד בקבלנות משנה תחת המשטר החדש בסוריה".
לפי הדיווח, תומאס ברק התייחס להסכם סייקס פיקו וטען: "המערב כפה מפות, מנדטים וגבולות בדיו לפני מאה שנה", והוסיף כי הסכם סייקס-פיקו חילק את סוריה והאזור כדי להשיג אינטרסים קולוניאליים, לא למען שלום". על כך אמר "לא נחזור על הטעות הזו שוב", והוסיף כי "עידן ההתערבות המערבית תם. העתיד טמון בשותפות דיפלומטית המבוססת על כבוד".
ברית ארדואן, בן סלמאן ואל-ג'ולאני
לפי פרשני אלמודון ההצהרה מרמזת על כך שארה"ב מאמצת כעת מדיניות של מיקור חוץ של האזור וענייניו לבעלי בריתה. האמריקאים מתמקדים בתפקידן של טורקיה וערב הסעודית בכל המתרחש בסוריה, נוכח התחזקות השפעתה של טורקיה בסוריה וירידת כוחה של איראן. הם מציינים, אנקרה מבקשת לחזק את נוכחותה והשפעתה בשטח סוריה, במה שהיא מכנה "המאבק בטרור".
האסטרטגיה האמריקאית דורשת תיאום יוצא דופן בין ערב הסעודית לבין טורקיה בזירה הסורית. לפי אלמודון, זה מזכיר הסכם "אסטרטגי" שנערך בין אנקרה לריאד בשנת 2015, שהתמקד באופן המעקב אחר המצב בסוריה באותה תקופה. עם זאת, חילוקי דעות בין שתי המדינות מנעו את השלמת הסכם זה, שאמור היה להקים "מועצה ליחסים אסטרטגיים".
הם מזכירים שבעקבות כישלון הפרויקט באותה תקופה, פנתה טורקיה להבנות עם איראן ורוסיה. כיום, לעומת זאת, המצב התהפך לחלוטין, כאשר ההשפעה האיראנית באזור, ובמיוחד בסוריה, יורדת, במקביל לניסיונות אמריקאים ואירופאים לערער גם את השפעתה של רוסיה. בעקבות השינויים המתרחשים בסוריה, תפקידה של ערב הסעודית מתרחב לצד מדינות המפרץ האחרות בזירה הסורית. זאת המקביל להתחזקות טורקיה באזור בהתבסס על הבנות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
לפי הדיווח, המטרה האמריקאית המרכזית היא לגוון ולשנות את דרכי התקשורת והטיפול באזור. בעוד שישראל שואפת להיות המדינה המשפיעה ביותר בעלת שליטה צבאית וביטחונית, טורקיה וערב הסעודית מבקשות גם הן לבסס את השפעתן ברחבי האזור כולו, החל בזירה הסורית.
האם לבנון תופקד בידי אל-ג'ולאני?
פרשני אלמודון הלבנוני כאמור, מציינים כי לאור התמורות במרחב הסורי, השאלה נותרת בעינה איזה כוח ימלא תפקיד מפתח בלבנון. הם מדווחים כי כל המסרים שמגיעים לפקידים הלבנונים מצביעים על הצורך להאיץ את מאמצי לבנון להדביק את הפער עם האזור ולהתקדם בקצב מואץ בדרך שבחרה דמשק – שהחליטה לעמוד בכל דרישות האמריקאים, כולל שחרור לוחמים זרים, שכ-40,000 מהם יגורשו מסוריה למדינות אחרות.
באלמודון מציינים שהתנאים שהוטלו על סוריה משפיעים גם על לבנון, במיוחד בכל הנוגע לפירוק חיזבאללה מנשקו, נסיגת הנשק הפלסטיני מהמחנות ויישום הרפורמות הנדרשות. ארצות הברית ממשיכה להאמין שלבנון מפגרת מאחור בהשגת יעדיה, ומפעילה לחץ דיפלומטי במקביל ללחץ הצבאי מצד ישראל.
הוזכר שלבנון קראה לאמריקאים להפעיל לחץ על ישראל לסגת מהנקודות הכבושות בדרום, בקשה שנדחתה על ידי ישראל עד שלבנון תשלים את המשימה הנדרשת של אכיפת פירוק חיזבאללה מנשקו ודאגה כי הכוח החמוש היחיד במדינה יהיה צבא לבנון.
באלמודון מציינים שלבנון דורשת גם את תיחום ואיחוד גבולותיה בדרום, במזרח ובצפון. הם מצביעים על כך שהדבר מותנה במילוי הדרישה לעצור את רשת הברחת הנשק והסמים ללבנון. הדיווח מציין כי אין ספק שישנה עלייה ברמת הפעילות הסורית בגבול עם לבנון, אך טרם הושג מנגנון פעולה ברור המבוסס על תיאום בין שתי המדינות.
באלמודון מסבירים שאם לא יושג מתווה פעילות מתואמת בין לבנון לסוריה, הדבר יידחף מעצמות אזוריות ובינלאומיות "להפקיד את לבנון בקבלנות משנה תחת המשטר החדש בסוריה, במיוחד בכל הנוגע לבקרת גבולות ומניעת הברחות. זה מה שנקרא ייבוש המשאבים הפיננסיים והצבאיים של חיזבאללה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
