חדשות בעולם
כיצד אושרה מסיבת הנובה על גבול עזה בשיחת טלפון יממה לפני האסון
מאות משורדי מסיבת הנובה ומשפחות שכולות של הנרצחים הגיעו למתחם האקספו בתל אביב לשמוע את התחקיר של הצבא הבוקר (רביעי). האווירה במקום הייתה טעונה וכואבת כאשר משפחות רבות חיפשו תשובות לשאלות שמטרידות אותן מזה שנה וחצי.
רבים יצאו מהמפגש ללא תשובות מספקות, כך גם משפחתו של אלון ורבר בן ה-27 שנמלט מהמסיבה ונרצח בצומת תל גמה, משם נחטפה גופתו של גיא אילוז שעדיין חטוף בעזה. "3 שעות היינו שם, הוא יכול לקצר את זה למשפט אחד ולהגיד – 'חבר'ה, היה בלאגן. אף אחד לא ידע מימינו ומשמאלו'", סיכמה בכאב נמריטה, אימו של אלון.
אחותו ואימו של אלון, אלין ונמריטה ורבר, הגיעו לשמוע את התחקיר הצבאי אך לדבריהן לא קיבלו תשובות אמיתיות. השיחה עם האלוף גולדפוס לוותה בצעקות מצד חלק מהנוכחים, ובשלב מסוים הן עזבו את האולם לאחר שנגמר החלק הנוגע לאלון ז"ל. "לא נתנו לו לדבר", סיפרה אלין, "כאב לי הלב עליו".
"לא קיבלנו תשובות, לא חידשו לנו כלום. את החקירה במקרה שלנו עשינו לבד", אמרה נמריטה ורבר, אמו של אלון ז"ל. "המצגת שעשו יפה מאוד", הוסיפה אלין בציניות, לדבריהן, הכשל הוא גדול ומבטא את תרבות "הסמוך" בישראל, כאשר על גבול עזה אישרו 24 שעות לפני את המסיבה. לדברי המשפחה, באולם נכחו כ-150 אנשים, רבים מהם "מאוד טעונים" כפי שתיארה נמריטה.
המשפחה, שביקשה לדעת מי אישר את קיום המסיבה – קיבלה תשובה חלקית בלבד. "רציתי לדעת, לקבל תשובות על מי אישר את המסיבה. לא קיבלנו שמות", אמרה נמריטה ורבר. "התשובה היחידה שנתנו לנו זה שהאישור באמת נעשה 24 שעות לפני על רגל אחת". נמריטה הדגישה: "אפילו לא בכתב, אישור בעל פה".
לדבריה של אלין, זו לא הייתה הפעם הראשונה שמסיבה התקיימה באזור, אך האישור המהיר ללא בדיקה מעמיקה מעלה שאלות קשות. "איך מאשרים 24 שעות לפני מסיבה כזאת של אלפי משתתפים? איך מאשרים דבר כזה?" שאלה אלין ורבר בכאב. למרות הכעס, המשפחה ציינה שהצבא מודה בכישלון. "הוא הראשון שבא ומסתכל עלינו בעיניים ואומר טעיתי", אמרה נמריטה על האלוף גולדפוס.
המפגש התקיים שנה וחצי לאחר האירוע, והמשפחה הביעה תסכול על כך שלא פנו אליהם קודם לכן. "אנחנו מחכים שיבואו אלינו ואף אחד לא בא עד היום," אמרה נמריטה. "זה האירוע הראשון שבאמת מתייחסים אלינו, וגם הוא נעשה בצורה בזויה לגמרי".
לפי עדותן של בני המשפחה, בתחקיר עלה כי הצבא הסתמך יותר מדי על המודיעין שכשל. "המודיעין כנראה היה שכשל הכול, הם מודים בכישלון. הצבא מודה בגדול בכישלון," אמרה אלין. "הם לא שמו מספיק אנשים בשטח, והכוחות הגיבוי היו בכלל ברמת הגולן. עד שהם הגיעו כבר היה בצהריים. אח שלי נרצח בשבע בבוקר." אלין הוסיפה בכאב: "הקפיצו מרמת הגולן שבאו באוטובוסים שלקח להם 5 שעות להגיע במקום רגע להקפיץ מסוק. לא עזר כל כך. למה באמת לא היו שמים מסוקים? אין תכנון, לא היה תכנון".
נמריטה סיכמה את התחקיר במילים קשות: "3 שעות הוא יכול לקצר את זה למשפט אחד של להגיד – חברה, היה בלאגן. אף אחד לא ידע מימינו ומשמאלו". המשפחה ציינה את מה שהם רואים כפרדוקס: "הביזיון המרכזי זה שבכל המדינה הזאת אף פעם לא מאשרים מסיבות ויש בלגן שלם של מסיבות, ובשטח היחידי שמאשרים מסיבות בארץ ושם על הגבול – הכי ביזיוני שיש. ואיך אישרו את זה? לא בכתב, בשיחה בעל פה".
"יצאנו כואבות", סיכמה אלין את הפגישה, "כל הצבא כי לא עזר כלום". נמריטה הוסיפה: "היה כישלון, כולם יודעים שהיה כישלון." אלין חתמה את דבריה בתקווה מהולה בכאב: "שילמדו מזה ושזה לא יהיה ככה, שלא ימשיך ככה, כי זה פשוט כשל אחד גדול".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
