כלכלה
כושר דה לוקס: רשת חדרי הכושר שבה מתאמן ארנולד שוורצנגר מגיעה לאר
18 שנה אחרי שייסד את רשת מכוני הכושר ספייס, חיים פרנקל מתגאה להשיק בארץ את המותג היוקרתי Gold's Gym, שנועד ללקוחות פרימיום. עכשיו הוא מדבר על שמירה על כושר בזמן שגרת מלחמה, על האתגר שבמציאת מאמנים טובים ועל תרבות הלואו–קוסט שהגיעה גם למכונים: "אצלנו אפשר להתאמן גם בעידן של יוקר מחיה".
לתחום הכושר יש ביקוש קשיח, גם בתקופה מורכבת של משברים וחוסר ודאות. ישראלים מבלים יותר בחדרי כושר בשנים האחרונות; הענף הזה בארץ מתפתח וצומח. "אורח חיים בריא כבר נכנס למודעות. בחדרי כושר גם מוצאים מפלט, זה משחרר לחצים", אומר חיים פרנקל, בעלים ומנכ"ל קבוצת ספייס, שמתהדר בימים אלה בבייבי חדש: הסניף הראשון של רשת הכושר הבינלאומית היוקרתית Gold's Gym, שנחנך לאחרונה בפרויקט לנדמרק בפארק שרונה שבתל אביב.
על פי נתוני חברת המידע העסקי Bdi Coface, שוק הכושר כולל מכוני כושר, מכוני בוטיק וסטודיו לעיצוב וחיטוב, מרכזי קאנטרי־קלאב המפעילים מכוני כושר, ופעילות אימוני אאוטדור המתקיימים במרחבים ציבוריים פתוחים, לצד אימונים פרטיים בבתים ומרחוק. מוערך כי בישראל פועלים כיום כ־1,900 מכוני כושר במסגרות השונות, ובנוסף כ־1,100 מאמנים אישיים תחת מסגרת פעילות אימוני אאוטדור.
כמו כן, מוערך כי בשנת 2023 הכנסות שוק מכוני הכושר בישראל הסתכמו בכ־3.85 מיליארד שקל – גידול של כ־4% ביחס ל־2022. המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר השפיעה גם על ענף זה. "העובדים, וגם חלק גדול מהלקוחות, היו במילואים", נזכר פרנקל. "הקפאנו מנויים, התמודדנו עם בעיית כוח אדם – שכבר הייתה מורכבת והפכה עוד יותר מורכבת – אבל בחודשים האחרונים זה כבר נראה כמו שגרת מלחמה. אחרי השוק הראשוני ואחרי תקופת הסתגלות למצב אנשים חזרו לפעילות. בסופו של דבר זו פעילות פנאי יחסית זולה לעומת חופשה, מסעדה או אפילו בגד. כמו כן, בעידן הרשתות החברתיות לאנשים חשוב להיראות טוב".
חוויה והיסטוריה
קבוצת ספייס, המעסיקה כ־1,000 עובדים, מחזיקה ומפעילה מספר מותגי כושר ברחבי הארץ: רשת מועדוני ספייס הכוללת כיום 26 סניפים (עשרה מהם ממותגים כ"פיקס"); רשת ספורטן (שני קאנטרי־קלאבים); מותג ספורטל למכירת ציוד ספורט ביתי ומקצועי; ולאחרונה כאמור הגיח גם הסניף הראשון של Gold's Gym, שנחנך בדצמבר 2024.
פרנקל, 41, נמצא בתעשיית הכושר בתור מתאמן מגיל 14. "התחלתי כלקוח. לא חלמתי שאקים רשת, אבל ידעתי שאהיה בתעשייה הזו", הוא מספר. "למדתי הדרכה בווינגייט ואחרי הצבא נכנסתי לעבוד בתור מדריך כושר ומנהל. אחר כך, בשנת 2007, החלטתי להקים את מועדון ספייס בהרצליה, וליישם בו כל מה שאני כמתאמן וכצרכן חושב שצריך להיות במועדון כושר. ואז שכפלתי מועדון אחרי מועדון לפי האמונה שלי, של איך מועדון כושר צריך להיות בנוי".
לאורך השנים, מספר פרנקל, הוא נהג להסתכל מהצד על הרשתות הבינלאומיות, "בפוקוס מאוד גדול על המותג היוקרתי Gold's Gym", הוא מדגיש. "בשנת 2020 נרכש המותג הזה על ידי הקונצרן הגרמני RSG, המפעיל מעל 1,000 מועדוני כושר ברחבי העולם. החלטתי שזה העיתוי להביא את Gold's Gym גם לישראל, והפכתי לזכיין ראשי של הרשת בארץ. בסניף הראשון הושקעו כשישה מיליון שקל. התוכניות הן שעד סוף 2026 הרשת תעמוד על חמישה סניפים. זהו המותג הוותיק ביותר בתעשיית הכושר בעולם, שבחודש מאי חוגג 60 שנה להיווסדו. הסניף הראשון שלו הושק ב־Venice Beach בלוס אנג'לס, ונחשב עד היום לאחד המועדונים המפורסמים בעולם, שבו מתאמנים גם סלבריטאים כמו למשל ארנולד שוורצנגר. אגב, עד היום המועדון המקורי כמעט ולא השתנה בעיצובו, כולל המכשירים המקוריים שנמצאים שם. כשמדברים על תחום מכוני כושר, הוא האורים והתומים. מתחילת הדרך, המיקום האייקוני שלו ליד הים והסלבס הרבים שהגיעו להתאמן שם בנו את התהילה סביב המותג".
לרשת הכושר Gold's Gym, מספר פרנקל, כ־600 סניפים ברחבי העולם ומעל שלושה מיליון מתאמנים. "תפיסת הרשת היא קודם כל צורכי הלקוח, אם זה מבחינת בחירת הציוד, האווירה, המיקום", הוא מפרט. "ג'ו גולד, המייסד, בנה את המועדון לפי מה שהקהל רוצה. לאורך השנים המותג גם יצר קו אופנה, אקססוריז, תוספי תזונה. כשאתה מגיע עם חולצה של Gold's Gym זה מגדיר את הסטטוס שלך".
בעקבות רכישת הרשת על ידי הקונצרן הגרמני, מספר פרנקל, "יצרו לרשת שפה מיתוגית חדשה, שמציגה את החוויה וההיסטוריה של המותג לאורך השנים. גם הסניפים בישראל ייבנו על פי הקו העיצובי של המותג, המשלב עץ, קירות מחומרים ממוחזרים וצמחייה ירוקה. בין האלמנטים המיוחדים במועדוני הרשת: משקולת זהב במשקל 150 ק"ג. מתקיימות גם תחרויות חודשיות בהרמה והנפה. כמו כן, יצרו בכל מועדון קיר המדמה את הקיר המקורי של המועדון הראשון, המספר את סיפור המותג".
כיצד אתה רואה את השפעת המותג החדש על שוק הכושר בישראל?
"מותג זה מתאים למי שמחפש להתאמן בחוויית פרימיום. קודם כל, בחירת הלוקיישנים תהיה בפרימיום של הפרימיום: ליד משרדי הייטק, בבניינים בסטנדרט גבוה. אלה יהיו מקומות גדולים עם חלונות גדולים. חוויית האימון עצמה הופכת להיות יותר יוקרתית, יותר נוחה. כמו כן, במותג הזה החלטנו ללכת על אסטרטגיה של 18+ (כיום לחדרי כושר רבים בארץ כבר אפשר להיכנס מגיל 12). הציוד עצמו יהיה של החברה הגרמנית gym80, שנחשב לציוד פרימיום. כל זה ימשוך קהל שמחפש להגיע להתאמן בסטנדרט גבוה ובחוויית אימון יוקרתית. יהיו בסניפים גם מאמנים אישיים וסטודיו לאימונים קבוצתיים".
כך נפרדתי מהספינינג
לאורך השנים בעסקי הכושר פרנקל חווה, כמו בכל עסק אחר, עליות וירידות. "אנחנו פרוסים גם בדרום הארץ. היו מבצעים צבאיים שהשפיעו, אבל כמובן המשבר הגדול שהשפיע בהתחלה מאוד לרעה על התחום – אבל אחר כך דווקא חידד עוד יותר את החשיבות של אורח חיים בריא – היה בקורונה. אבל גם אז אף סניף שלנו לא נסגר לצמיתות", הוא מתגאה.
היו לאורך השנים גם שינויי אסטרטגיה. "תחום הכושר, שהתחיל לפני עשרות שנים בארץ, היה בזמנו במחירים גבוהים יותר. מחיר מנויים נע בחודש מ־300 שקל וצפונה", מתאר פרנקל. "כשרשת ספייס נפתחה האסטרטגיה שלנו הייתה להנגיש את תחום הכושר במרכזי הערים. המחיר שלנו נע אז סביב ה־200 שקל לחודש. אחד האתגרים היה למשל כשהתחילה בחו"ל תופעות הלואו־קוסט בתחום, והיה צריך להגיב. רמות המחירים באותה תקופה בארץ ירדו לרמות שהיו בספייס, ואז היה צריך לעשות חשיבה מחדש. הקמתי את מועדון הלואו־קוסט הראשון בתל אביב, ספייס פיקס, ברחוב יגאל אלון, במחיר 99 שקל לחודש. ראינו שהתופעה הזו התקבלה והקהל הגיע, ושכפלתי את זה למועדונים נוספים. כיום ברשת ספייס יש 10 מועדוני פיקס בעלות הזו".
מבחינת אתגרים, מוסיף פרנקל, "זה גם כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק מבחינת תופעות: אם זה TRX שנכנס לפני כמה שנים, או הכנסת פילאטיס מכשירים למועדונים לפני ארבע שנים. מצד שני, בשנת 2010 החלטתי לסגור את הספינינג, שאז עדיין היה פופולרי. כולם אמרו לי שהשתגעתי, אבל עובדה שהתופעה הזו הצטמצמה מאוד. אנחנו כל הזמן מחדשים, מביאים טרנדים, משנים כללי משחק. אני כל הזמן לומד ומנסה להבין לאן התעשייה הזו הולכת ברחבי העולם".
מבחינת מתחרים של קבוצת ספייס, הוא מספר, "זה לאו דווקא רשת כזו או אחרת, אלא האתגר להביא את כוח האדם הכי טוב אליך. זה האתגר הכי גדול", הוא אומר. "ואני לא מתכוון רק לצוות המקצועי. אפילו מנקה טוב קשה יותר להביא היום מאשר מפעם. לכן המתחרה הגדול ביותר שלנו הם אנחנו, הרשת שלי. אם אנחנו טובים, ויש לי את הצוות הטוב במועדון, אז אני חושב שאנחנו בלתי מנוצחים. בשנים האחרונות תופעת כוח האדם מורכבת יותר. בערים מסוימות יש קושי בגיוס מאמנים, כי כל מאמן פתח לעצמו ערוץ באינסטגרם, פתח סטודיו".
מאיפה בסופו של דבר אתה מביא את הצוות?
"את המנהלים אנחנו מנסים לגדל ולהצמיח מתוך הארגון. המטרה להכשיר כמה שיותר במהלך הדרך. לקחת חבר'ה שרעבים ללמוד ולהצליח, ובהם להשקיע, לתמוך וללוות. ממש בימים אלה אנחנו משיקים תוכנית ליווי וחניכה". מבחינת מחירים, אומר פרנקל, "היום מנוי ממוצע ברוב מועדוני הכושר בארץ נע בין 149־200 שקל לחודש. המחירים שלנו: ספייס פיקס – 99 שקל; ספייס – 149 שקל; וב־Gold's Gym – מחיר של 259 שקל. רוב המועדונים כוללים במחיר גם סטודיו לחוגים (לפילאטיס מכשירים יש מסלול בתעריף שונה). בהתראה של חודש אפשר להפסיק את המנוי. אלה מחירים עממיים שמאפשרים לך להתאמן גם בעידן של יוקר מחיה".
ועדיין אפשר לעשות הליכה בחוץ, לרוץ בים או בפארק ולחסוך גם את הסכומים האלה.
"אימוני אאוטדור תמיד היו פופולריים. כמו שמתרחבת תופעת חדרי הכושר, כך גם האימונים בחוץ מתרחבים. אנחנו תומכים בכך, העיקר שאנשים יעשו ספורט. אני מאמין שכשבן אדם מתחיל לעשות כושר, הוא יגיע גם לחדר הכושר. אנחנו מדינה חמה, יש חודשים שקשה להתאמן בחוץ. בסוף חלק מהמתאמנים בחוץ יגיעו גם לחדרי הכושר ברגע שיתחברו לתחום".
אפרופו מחירים, פרנקל מציין כי אינו משתף פעולה עם קופות החולים, שהחלו לאחרונה לסבסד לחבריהן כניסות לחדרי כושר במסגרת תוכניות ותמריצים שונים. "התפיסה שלי היא שיש מחיר אחיד", הוא אומר. "אני משרת את הלקוח שלי, אין מעמדות בתוך הסניף. כולם משלמים את אותו המחיר. זה הקו המנחה שלי".
פרנקל מודה שאף על פי שיותר ויותר אנשים מתאמנים בחדרי כושר, עדיין התופעה של חוסר התמדה היא בעיה עולמית. "גם בעולם מתמודדים עם התופעה שאנשים באים בהתלהבות, מתאמנים ואז עוזבים", הוא מתאר. "אבל מצד שני, כאמור, יותר אנשים הכניסו את הכושר לשגרת חייהם. אנשים מגיעים לחדר כושר לא כדי להיות אתלט גדול או להוריד כמה קילו לפני החתונה, אלא כדי לשמור על אורח חיים בריא".
לסיום, אני חייבת לשאול את דעתך על פרשת מאמן הכושר מיבנה.
"אין ספק שתקופה קצרה לאחר פרסום הפרשה גברים אולי היו יותר חשדניים לגבי הנשים שלהם שמתאמנות בסטודיו קטן. אנחנו רשת גדולה ובנו זה בכלל לא נגע. חוץ מזה, מי שרוצה לבגוד, יכול לעשות זאת גם במקומות אחרים. לסיכומו של עניין, חוץ מגיחוך ברשתות, ואולי גם יצירת פרסום למאמנים, הסיפור הזה לא השפיע בכלל".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
