פוליטיקה
ישראל תצליח לעצור את ההתעצמות של איראן ביבשת אפריקה?
בעוד הלחימה בעזה והחזיתות הצפוניות ממלאות את כותרות העיתונים, דיפלומטיה חרישית אך נחושה מתרחשת הרחק מאור הזרקורים – ביבשת אפריקה. סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל, חזרה השבוע מביקור רשמי בגבון, שם השתתפה בטקס ההשבעה של הנשיא בריס קלוטייר אוליגי נגאמה, ונפגשה עם בכירי המדינה – מראש הממשלה ועד סגן הארכיבישוף.
"זו הפעם השנייה שאני פוגשת את הנשיא נגאמה", סיפרה השכל בראיון ל"מעריב". "הייתה התרגשות גדולה סביב הביקור, משום שלא זכור להם ביקור בדרג ממשלתי מישראל בגבון לפני כן. הם מעריכים את זה מאוד". השכל מוסיפה כי אנשי גבון רואים בישראל שותפה רצינית, "לא רק מדינית אלא גם רוחנית, וברובד הרגשי, הציבור בגבון אוהד גדול של ישראל, במיוחד בקרב הקהילות הנוצריות".
לאורך ביקורה נפגשה עם שרי החוץ, המשפטים, התקשורת, וסגן ראש הממשלה – סביב הרחבת שיתופי הפעולה של ישראל וגבון בחקלאות, טכנולוגיה, אנרגיה ובריאות. לדבריה, "ישראל מביאה יתרון יחסי עצום – טכנולוגיה פורצת דרך, ובעיקר נכונות לפעול במקומות שמדינות אחרות נרתעות מהם. זה win-win לתעשייה וליחסי החוץ: גם קידום תעשייה ישראלית וגם בניית קשרים שמייצרים עוגן דיפלומטי".
מעבר לאינטרסים כלליים אלה, מאחורי הדברים רוחשת מטרה דחופה יותר. "יש לנו אינטרס ברור מאוד – גיוס תמיכה בזירה הבינלאומית, בעיקר באו"ם", מדגישה השכל. "בזמן שישראל נלחמת בשבע חזיתות שונות, התמיכה של מדינות אפריקה יכולה להשפיע ישירות על הלגיטימציה הבינלאומית שלנו". היא מזכירה מדינות כמו מלאווי וליבריה, שעומדות לצד ישראל למרות לחצים אדירים. מדינות כמו קטר ורוסיה מציעות להן מענקים, השקעות וטובין – במטרה לקנות השפעה, ולהרחיקן מישראל או לדחוק אותן לעמדה ניטרלית.
במקביל, השכל מצביעה על תחרות גוברת מצד שחקנים עוינים. איראן, חיזבאללה וגורמים פרוקסי נוספים פועלים באפריקה ומנסים להעמיק את אחיזתם. לדבריה, בסומליה פועל ארגון אל-שבאב בתמיכה איראנית, במדינה שנמצאת על ציר ימי אסטרטגי שמזין את תעשיית הדגה והבקר העולמית. "אם איראן שולטת שם, ההשלכות יגיעו גם אלינו".
קיומם של ארגוני טרור באפריקה, מוסיפה השכל, גורם לכך שהאלימות שאירעה בישראל בשביעי באוקטובר היא דבר יומיומי במקומות כמו ניגריה וסומליה. "חטיפות, הצתות, רציחות המוניות – כל זה קורה שם מדי שבוע. אם אנחנו לא נהיה שם, אחרים יתפסו את המקום. ואלה לא יהיו בני ברית שלנו". ישראל, לדבריה, חייבת לעקוב מקרוב ולפעול באופן יזום, כדי לשמור על אהדת המדינות באפריקה – לפני שגורמים עוינים יצליחו להסיט אותן נגדנו.
השכל מדגישה כי לאפריקה יש תשתיות חיוניות – משאבים טבעיים, מינרלים ונתיבי מסחר – שישראל זקוקה להם. "אם ישראל לא תהיה נוכחת – אחרים ימלאו את החלל". לצד זאת, היא מצביעה גם על אינטרס מדיני מובהק: השפעה בזירה הבינלאומית. "יש מדינות כמו דרום אפריקה ואלג'יריה שפועלות נגדנו. לכן חשוב שנבנה שותפויות אמיתיות. כל קול נוסף באו"ם משנה". לדבריה, ביבשת שיש בה עשרות מדינות החברות באו"ם, גם תמיכה ממדינה קטנה יכולה להיות בעלת השפעה.
בנוגע למערכת היחסים הרחבה בין היבשת למדינות שונות, אמרה: "אפריקה עוברת תהליך של עצמאות, במיוחד לאור ההיסטוריה הקשה שלה עם הקולוניאליזם. אנחנו מתייחסים למדינות האלו כשותפות שוות, ולא כאמצעי או פלטפורמה". למרבה המזל, בחלק ממדינות אפריקה שוררים רגשות חמים כלפי ישראל. לדבריה, רגשות אלה נובעים גם מהפעילות של ארגונים הומניטריים ישראליים: "הם חופרים בארות, מספקים סיוע רפואי ומים, והדגל הישראלי מתנוסס על הפרויקטים האלה. זו דיפלומטיה שמבוססת על עשייה".
היעד אינו מפת מדינות שחותמות על נורמליזציה במכה אחת, אלא תהליך איטי ומדוד של בניית יחסים. כפי שהשתמע בשיחה עם השכל, נראה שאין כוונה לייצר בריתות אזוריות רחבות או אפקט דומינו מהיר. במקום זאת, מדובר בבניית שותפויות מדינה אחר מדינה – מתוך כוונה ליצור נוכחות ישראלית יציבה, רלוונטית ומשפיעה ביבשת כולה. "יש מדינות שאנחנו עומדים איתן מתחת לפני השטח, ומקווים לעשות את זה לפומבי בעתיד", אומרת השכל. מאחורי הקלעים, לדבריה, פועלת תוכנית אסטרטגית רחבה, שבה שגרירויות ישראליות שאחראיות במקביל על ארבע מדינות כל אחת. "הדיפלומטים שלנו עובדים לעיתים תחת אש – והם מביאים תוצאות, גם אם לא תמיד אפשר לפרסם אותן".
בסיום השיחה השכל מעירה שהציבור הישראלי כמעט ואינו מודע למה שמתרחש באפריקה. התחושה הרווחת בישראל, לדבריה, היא שמדובר באזור רחוק ולא רלוונטי – אך בפועל, מדובר בזירה שיש לה השפעה ישירה על הביטחון, הכלכלה והלגיטימציה הבינלאומית של המדינה. "אם ישראל לא תהיה שם – מישהו אחר יהיה", אשר לא בהכרח ירצה בטובתנו.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
