הלחץ של צה״ל על חמאס הוביל בסוף השבוע לתחילתו של משא ומתן בין ישראל לחמאס. אומנם הפערים הם גדולים במיוחד ומדובר במספרים קטנים של חטופים שאמורים להשתחרר, אך התמורה מעבר לשחרור המחבלים היא גם הפסקת אש.
בישראל נמצאים בהמתנה ארוכה. מצד אחד אין אור ירוק להיכנס בעוצמה רבה בחמאס, מנגד אין כיוון אמיתי לשחרור החטופים. על פי הפרסומים שיצאו בסוף השבוע באשר להצעה המצרית לעסקה, חמאס מוכן לשחרר חמישה חטופים, בעוד ההצעה האמריקנית מדברת על עשרה חטופים. שתי ההצעות לא עומדות בקריטריונים הבסיסים של ישראל.
בינתיים, צה״ל והשב״כ מנסים להגביר את הלחץ מול החמאס. חיל האוויר תקף קרוב לחמישים תקיפות במהלך כל סוף השבוע. השב״כ פועל להגדיל את בנק המטרות האנושיים של חמאס.
חיל האוויר מפציץ ברצועת עזה (צילום: רשתות ערביות)
מכתב המילואימניקים לרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר מאירה זרקור על מצב שבו נמצא צה״ל: שחיקה של המילואים ושחיקה של כוחות הסדיר. את זירת עזה חייבים לסגור. נדרשת עסקה אחת מהירה. כל החטופים תמורת הפסקת המלחמה לעת הזאת ושחרור מספר מחבלים.
לישראל יש כרגע אתגרים ביטחוניים משמעותיים בפתח, סוגיית איראן היא המרכזית שבהן. היא סכנה ממשית ובקרוב גם קיומית לישראל ולאזור. ארצות הברית מרכזת כוחות במזרח התיכון, שתי נושאות מטוסים נוספות עושות את דרכן לאזור.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפמגביר בימים האחרונים את רטוריקת האיומים על איראן. גם הפעילות של ארה״ב בתימן מול החות׳ים מבהירים כי הנשיא האמריקני נחוש לטפל בבעיה האיראנית.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
איראן ממשיכה להתכונן לתרחיש שבו היא תותקף. הירי לצפון ביום שישי בבוקר, שישה ימים אחרי הירי הראשון מאז הפסקת האש בגבול לבנון, כל זה הוא יותר מרמז לישראל כי התגובה לתקיפה של איראן היא ירי מזירות שונות: איראן, לבנון, תימן, עיראק. יתכן גם שיגור חוליות טרור מאיו"ש ואפילו מקרב ערבי ישראל ואף אזרחים ישראלים שמוכנים תמורת כסף לבגוד בישראל.
ישראל חייבת לקבוע סדרי עדיפות בנושא הביטחוני. היא חייבת להבין שהאשראי והמשאבים של צה״ל מוגבלים. כל יום שעובר בלי החלטה ותוכנית עבודה – שוחקת את הצבא ומעמידה בספק את היכולות לממש את תוכניות הצבאיות.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.