יום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל התנהל השנה בצל מחלוקות פנימיות חסרות תקדים, שכמותן לא ידעה המדינה מעודה. יש לנו משבר חוקתי, אי־הכרה בסמכויות בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה, הדחת ראש השב"כ בשל גחמות אישיות של נתניהו ותקציב הישרדות.
בפן הכלכלי, יוקר המחיה עדיין מכה באזרחים, שלא רק שאינם מסוגלים לגמור את החודש – גם לא יכולים להתחיל אותו. בערב יום העצמאות הודיעו תנובה והמחלבות האחרות על העלאת מחירי המוצרים שבפיקוח, ובעקבותיהם יבואו גם אלה שאינם בפיקוח. כוח הקנייה של הצרכן נשחק במונחים ריאליים, והמשכנתאות והדיור ממשיכים להתייקר. כל אלה מתבטאים גם במספר הורדות בדירוג האשראי של המשק.
עו"ד רועי כהן (צילום: אבשלום ששוני)
מכל הרע הזה יש לנו מספיק במשך כל השנה, אבל יום העצמאות מהווה הזדמנות להתחשב גם במחצית הכוס המלאה, ולהבליט את האופטימיות. חרף כל הצרות, מרביתנו מצליחים איכשהו להחזיק עדיין את הראש מעל המים ולנשום, ולאלה שלא – משליכים בלון חמצן בדמות קצבאות ביטוח לאומי, שכר מינימום או הבטחת הכנסה.
חייבים לומר ביושר שהסיבה לכך שהגענו עד הלום היא הכלכלה יוצאת הדופן שביססנו ב־77 שנות קיום המדינה. למרות אילוצים אקטואליים כדוגמת כהונת שר אוצר כמו בצלאל סמוטריץ', ישראל נחשבת עדיין לפלא כלכלי ולאחת המדינות החזקות כלכלית. גם ממשלות הליכוד לדורותיהן מאז מהפך בחירות 1977 לא הצליחו לקלקל.
אז נכון שמדברים על הגירעון בתוצר, חוב שעולה יחסית לתוצר ומחירי דיור המתאימים למנהטן או לשכונת יוקרה בלונדון. ועדיין – מצבנו בכלל לא רע בהתחשב באינסוף האתגרים העוטפים אותנו. על רקע זה ממשלת בנימין נתניהו מרשה לעצמה להתפרע הן בגיוסי החוב והן בצעדים פופוליסטיים כמו פיזור כספים קואליציוניים, ביודעה שישראל עדיין זוכה לאמון בשווקים הפיננסיים.
התוצר לנפש, המודד בין השאר את יעילות התפוקה, עומד על 55 אלף דולר, ואנחנו מקדימים מעצמות כמו גרמניה וקוריאה הדרומית. ישראל נהנית מיתרות מטבע חוץ בהיקף של 219 מיליארד דולר, מה שמעניק לנו כרית ביטחון פיננסית לעת חירום. למרות כל המשברים וההפיכה המשפטית – ההייטק הוא עדיין הקטר שגורר את המשק, עם 18% מהתוצר וכמחצית מהיצוא.
וזה לא רק בתחום הסייבר. חלק מהיצוא נוגע לתחומי הביטחון, וזאת הלימונדה שמופקת מלימון המלחמה. ומי שנהנות הן חברות ענק כמו התעשייה האווירית, רפאל, אלתא, אלביט, תעש וחברות אחרות מקבוצת קרן ההשקעות פימי, עם מלאי ההזמנות הגבוה ביותר אי־פעם בתולדותיהן. התוצאות ניכרות בשטח: לפני כחודשיים רכשה גוגל העולמית את WIZ בסכום דמיוני של 32 מיליארד דולר, רבע מתקציב המדינה ל־2025. בשנת 1998 מכר איש העסקים יוסי ורדי את חברת מיראביליס, מפעילת תוכנת ICQ, לחברת AOL בסכום שנחשב אז לדמיוני, 407 מיליון דולר, והארץ רעשה וגעשה.
למרות המלחמה הלא נגמרת, המהפכה המשפטית, מכסי טראמפ והריבית הגבוהה, העליות בשערי המניות בבורסה משקפות היטב את המצב. בעקבותיהן נהנו גם קופות הגמל, ההשתלמות וקרנות הפנסיה בשנת 2024 מתשואות של כ־13%, מהגבוהות אי־פעם. ברבעון הראשון של 2025 ביצועי הבורסה לניירות ערך בתל אביב היו עדיפים בהרבה מביצועי מדדי נאסד"ק או S&P 500.
התשואות הגבוהות משפרות את תחושת העושר ואת נכונות הצרכן הישראלי לפתוח את הכיס. לפי נתוני מדד העושר, מבוגר בישראל מחזיק בממוצע בנכסים בשווי של כ־250 אלף דולר. בקריטריון העושר אנחנו אחת מ־20 המדינות המובילות בעולם. נכון שהממוצע מתעלם משכבות שאינן מסוגלות להחזיר משכנתה, אבל בראייה משקית – עושר הוא אחד ממנועי הצריכה.
ואם הזכרתי עושר, כדאי להתייחס גם לאושר – וגם במדדים אלה אנחנו מדורגים באחד מעשרת המקומות המובילים בעולם. מהו אושר? לפי סקר גאלופ, הוא מורכב מכמה משתנים, הכוללים את הערבות ההדדית והקשרים החברתיים. את חשיבות הערבות והדאגה לגורל החיילים הרגשנו היטב במלחמה. אבל לא היה צריך בשביל זה מלחמה. תראו איך ישראל הופכת את העולם אם אחד הישראלים נתקע, גם באשמתו, בטאבה, כי שכח כדור בתרמיל, או שחלילה נעצר בתאילנד בחשש להחזקת סם אסור.
עצמאות בסימן שאלה
עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, לא חגג גם השנה חג עצמאות כהלכתו. מבחינתו, כל עוד העסקים העצמאיים המאוגדים בארגון להב רחוקים מעצמאות אמיתית, אין סיבה למסיבה – וזה המצב נכון לחג העצמאות ה־77 למדינה
"לצערי, גם השנה חברי להב רחוקים מעצמאות כלכלית אמיתית", אומר עו"ד כהן. לפי נתוני הארגון, בשנת 2022 פעלו בישראל 660 אלף עסקים קטנים ובינוניים, 99.5% מכלל העסקים במשק. זה כולל עורכי דין, רואי חשבון, מספרות, מורי דרך, מוסכים, מסעדנים, שחקנים, מפיקים ומי לא. כל אלה אחראים ל־55% מהתוצר ומעסיקים 60% מעובדי המגזר העסקי.
זה הרבה יותר מחלקו של ההייטק בתוצר הישראלי, שכל כך הרבה מדברים, ובצדק, בשבחו. לפי נתוני כלכלן הארגון ד"ר רובי נתנזון, משנת העצמאות ה־76 ועד לעצמאות השנה נסגרו 62,291 עסקים, לעומת 44,803 עסקים שנפתחו. במילים אחרות, בנטו נסגרו 17,488 עסקים – וזו סיבה לדאגה.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחנק האשראי – היעדר גישה למימון, חסם משמעותי להתפתחות העסק. 41% מבעלי העסקים שציינו גישה למימון כחסם, שקלו לסגור את העסק. לכך יש להוסיף את הנטל הרגולטורי וההפרשות לביטוח לאומי של עצמאים, הגבוהות מאלה של שכירים. ואם לא די בכל אלה, אזי העצמאים הם חלק מנפגעי יוקר המחיה. תעריפי החשמל זינקו ב־9% לעומת עצמאות 2024. הארנונה עלתה ב־5.3%, המים והדלק עלו ב־3% ועוד.
"יוקר המחיה הוא פצצה מתקתקת, שמאיימת לפרק את העצמאים והעסקים הקטנים בישראל", אומר לי עו"ד כהן ומוסיף: "אני פוגש בכל יום בעלי עסקים קטנים, עצמאים, אנשים שבחרו ללכת בדרך הלא סלולה לבנות את עתידם בעצמם. הם אלו שמאמינים שחריצות, התמדה ויוזמה יכולות לשנות מציאות. אבל היום, יותר מתמיד, אני רואה את התסכול בעיניים שלהם. הם מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים, ושהמאמץ האדיר שהם משקיעים אינו זוכה לשום גב, לשום גיבוי".
אבל בעל עסק בוחר בעצמו לקחת את הסיכון ולהיות עצמאי. אז אולי היה עדיף שמראש יהיה שכיר?
"זאת גישה מוטעית. עצמאי זה לא רק פרנסה אלא גם אופי. מאחורי כל עסק כזה שנסגר עומדת משפחה, יש עובדים, עומדת קהילה שמאבדת מקור פרנסה, בית עסק ומפגש חברתי. וזה לא נגמר במספרים. זו פגיעה ישירה בעצמאות הכלכלית, ברוח היזמות, באמונה שחינוך לעבודה קשה ותעוזה אישית הם הבסיס להצלחה. כשאנשים מפסיקים להאמין שהשקעה משתלמת, גם החברה כולה מתחילה להתפורר מבפנים".
ספר לי איך שורד עסק קטן את יום העצמאות ה־77 של המדינה.
"העצמאים והעסקים הקטנים אינם מעמד נפרד. הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו. זה יכול להיות מהמספרה השכונתית או חנות הפיצוחים, ועד לסטודיו לעיצוב ולמשרד עורכי הדין הקטן שמלווה משפחות במשך דורות. הם מפרנסים מעל למחצית מהמועסקים במגזר הפרטי בישראל, תורמים תרומה ישירה לצמיחה, לחדשנות, למרקם החברתי. אם לא נעצור את הדימום עכשיו, נאבד לא רק עסקים, אלא גם את עמוד השדרה הכלכלי והחברתי שמחזיק את ישראל יוזמת, חיה וחזקה".
האם אתה בקשר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לאופן שבו ניתן לסייע לעסקים?
"אף על פי שאני נמצא הרבה בכנסת ובוועדותיה, לצערי אני לא בקשר עם שר האוצר, וחבל".
לו יכולת לפרוס בפני השר את הדרישות לשיפור מצב העצמאים, מה היית מציע?
"בצורה הכי פשוטה והכי כנה שאני יכול לומר, הבקשה שלי היא לאפשר לעצמאים להוריד סוף־סוף את השכפ"ץ שהם שמים עליהם כל בוקר לפני היציאה למלחמה העסקית. בסך הכל אנחנו מבקשים תנאים שוויוניים מבחינת תנאי התחרות. זה המינימום הנדרש. זאת לא קריאה לשינוי אלא קריאת חירום. אנחנו לא אויב העם. אנחנו מבקשים להפסיק להכביד עלינו במיסים וברגולציה. להנגיש הלוואות והקלות במימון בתנאים נוחים, להעניק תמריצים אמיתיים לפתיחת עסקים חדשים ולשמירה על קיימים.
"המציאות הזו לא יכולה להימשך, לא ייתכן שוועדת שרים ליוקר המחיה לא התכנסה קרוב לשנה. ועדת סלבין ליוקר המחיה התפרקה מחוסר מעש. חייבים לקדם צעדים להורדת נטל הרגולציה, להוריד מיסים ולהנגיש אשראי זול לציבור העסקים. יוקר המחיה זה לא גזירה משמיים, ועל המדינה לטפל במעשים ולא בדיבורים.
"בצאת יום העצמאות ה־77 אני קורא להחזיר את האמון של העצמאים במערכת הפוליטית. ללא מהלכים ברורים, יוקר המחיה ימשיך להכות, ואיתו ייפלו גם יסודות הכלכלה החופשית. אף אחד לא עושה טובה לעצמאים. זו חובתנו לעצמנו".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.