חדשות בעולם
ירידה דרמטית בתיירות בים המלח – המקומיים זועקים לעזרה
ים המלח, מהאזורים הייחודיים והמרהיבים בישראל, מתמודד בתקופה האחרונה עם ירידה חדה בכמות התיירים – בעיקר מחו"ל. האזור נהנה מביקוש בתיירות הפנים, אבל בעלי עסקים ואנשי שטח מתארים מציאות עגומה של דוכנים ריקים, חופים שוממים והיעדר התייחסות ממסדית. המצב הביטחוני בישראל, לצד ההשפעות המתמשכות של מגפת הקורונה מאז, הביאו את אחד מיעדי התיירות המרכזיים של ישראל למשבר עמוק.
עופר דרחי, מציל בים המלח כבר 32 שנים, תיאר מציאות קשה: "האמת שבשנתיים האחרונות יש ירידה דרסטית בתיירות, מלבד כמה תיירים שרואים מארצות הברית – אבל זה בודדים. תיירים מחוץ לארץ כמעט ולא באים. לדעתי, המצב שלנו בארץ – המלחמתי – זה מה שהביא לירידה. תיירים ישראלים עדיין ממשיכים לפקוד אותנו כרגיל, אם לא הם – היינו צריכים לסגור את הבסטה. אם המלחמה תסתיים, לדעתי יגיעו לפה יותר תיירים".
גם אבישי מרסון מרחובות, שנופש באזור עם אשתו, הצביע על היעדר תיירות מחו"ל, אך הדגיש את קהל הישראלים הנאמן: "אני ואשתי באים להירגע ולספא. יש פה מתקנים של גופרית, אנחנו לפה באים הרבה. בפעם הקודמת הייתי במלון אחר אז קשה לי להגיד אם ירדה כמות התיירים, לא יצא לי לראות תיירים מחו"ל – אבל ישראלים יש ותמיד יהיו".
סאלם, העובד באחד מחופי הרחצה באזור, תיאר תחושת נטישה: "פחות תיירים מגיעים – זה לא סוד. לא רק תיירים מחו"ל לא מגיעים – גם ישראלים. החופים ריקים. המלחמה גרמה לפחות תיירים להגיע. מדי פעם יגיעו עשרה-חמישה עשר תיירים מחו"ל, אבל זה באמת לא דומה אפילו בקצת לשנים לפני. המצב לא פשוט".
גם בעלי העסקים בקניון עין התכלת סיפרו על שפל קשה. אחד מהם, שבחר להישאר בעילום שם, סיפר: "תיירות מאז הקורונה לא נמצאת בכלל. המלחמה לקחה גם את התיירים שעוד באו. מאז המלחמה אנחנו מרגישים נטושים. שר התיירות לא הגיע לכאן פעם אחת והתעניין. אין בכלל תיירים מחו"ל, בנוסף – אנחנו לא מקבלים עזרה לעסקים".
בעל עסק נוסף באותו קניון לא חסך בביקורת: "בעצם, ים המלח זה אזור שהוא היה חי מתיירות חוץ, והתיירות פנים הייתה בונוסים. מאז הקורונה – אין תיירות חוץ בכלל. זה גורם למצב העסקים להיות קשה מאוד, ירידה של כ-60 אחוז במחזורים. אילת השקיעה מאות אלפי שקלים על נושא רוסיה-אילת, פתחו קו טיסה כדי להכניס תיירים. אף אחד לא גרם לזה שהם יגיעו גם לכאן. איפה שר התיירות ומשרד התיירות? אין פה תיירים, כלום. נהיה כמו צ'רנוביל – פעם היו מיליונים של תיירים, היום רק מאות".
עם זאת, ברשת מלונות פתאל – שמפעילה ארבעה בתי מלון באזור ועסוקה בהקמת ריזורט חדש – מציגים תמונה מעט שונה. יוסי גלזר, מנכ"ל אזור מלונות ים המלח, אשדוד, באר שבע ורחובות ברשת פתאל, אמר: "לרשת מלונות פתאל ארבעה בתי מלון באזור ים המלח וכן ריזורט בהקמה, המציעים מגוון פתרונות נופש, מחופשות רומנטיות שקטות לזוגות ועד נופש 'הכול כלול' למשפחות ופתרונות לאנשי עסקים. כל אחד יכול למצוא את החליפה המתאימה לו באזור הייחודי הזה".
עוד אמר: "התפוסה במלונות האזור עומדת כיום על כ-80% בממוצע, אם כי קשה להשוות לשנה שעברה מאחר והרבעון הראשון של השנה הקודמת היה עדיין עם מפונים. למרות האתגרים, התיירות באזור מפגינה יציבות ועמידות. מלבד ימים בודדים במהלך הלחימה, שבהם הורגשה ירידה בתפוסות – אנחנו מרגישים ביקוש יציב וגבוה לאזור ים המלח".
הוא הוסיף: "התפוסות הגבוהות באזור נובעות גם ממזג האוויר הנוח כמעט בכל ימות השנה, מה שהופך את ים המלח ליעד אטרקטיבי לא רק ביולי-אוגוסט ובחגים. התיירות הנכנסת אומנם טרם חזרה למלוא עוזה, בעיקר בשל היעדרותם של התיירים הרוסים שהיוו מסה קריטית בעבר – גם בשל המצב הביטחוני בישראל וגם בשל המלחמה ברוסיה עצמה. אך מנגד, קיים ביקוש גבוה יותר בתיירות הפנים".
עוד אמר גלזר: "המלונות מארחים קבוצות מגוונות – מכנסים, פסטיבלים והפקות שונות, לצד הנופשים הבודדים – והאיזון החיובי נשמר. השנה הרגישה אחרת, מאחר שהיו חודשים שהצפון היה סגור לנופשים והאופציות היו ים המלח ואילת – זה תרם לביקוש המוגבר באזור".
הוא הדגיש: "האזור נמצא כעת בתנופת פיתוח משמעותית – עם טיילת בתהליכי בנייה, מרכז קונגרסים אזורי מתוכנן, קניון שעובר שינוי עם החלפת הבעלים ובניית מלונות חדשים שהחלה. ייקח קצת זמן עד שנראה את כל הדברים האלה קיימים בשטח, אבל הפיתוח הזה יעשיר משמעותית את חוויית הנופש באזור".
בין שמדובר בקריאות מצוקה של תושבים ובין שמדובר בתקווה לפיתוח עתידי – נראה שים המלח עומד בצומת דרכים. עתידו התיירותי של האזור תלוי, בין היתר, ביציבות ביטחונית, במדיניות ממשלתית פעילה ובעידוד התיירות הנכנסת, שחסרה כל כך לנוף המקומי.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
