ביטחון
יצחק בריק: אייל זמיר ודובר צה"ל אפי דפרין זרו חול בעיני הציבור
לפני כארבעה חודשים רואיינתי בערוץ 13 על ידי לוסי אהריש והיא שאלה אותי לדעתי על מבצע "מרכבות גדעון" שיזם הרמטכ"ל אייל זמיר. המילים הראשונות שאמרתי בראיון היו שהמבצע הזה נועד לכישלון חרוץ ויביא אסון על הצבא ועל המדינה. מניתי בראיון את כל הנושאים שבגללם אין שום סיכוי להצלחתו של המבצע, וכי הוא יביא אותנו לתחתית שמעולם לא היינו בה, עם נזקים בלתי הפיכים לצבא, למדינה ולקשר שלנו עם העולם. כאשר אנחנו בוחנים היום את המצב, לאחר ארבעה חודשים, כל מה שאמרתי התאמת אחד לאחד.
הרמטכ"ל אייל זמיר, כל האמון והקרדיט שנתנו בך הלך לטמיון. בזמן שכל הדברים הקשים קרו וקורים, אתה ודובר צה"ל, באמצעות התקשורת המגויסת, סיפרתם לציבור שצה"ל מנצח. זריתם חול בעיני הציבור כי צה"ל יצליח להכריע את החמאס ולשחרר את החטופים, וישיג את המטרות שהרצי הלוי לא עמד בהן.
בכניסתך לתפקיד הצעת לראש הממשלה בנימין נתניהו (מבלי שהוא ביקש זאת ממך) לפתוח במבצע "מרכבות גדעון" והבטחת לו שתכריע את החמאס ותשחרר את החטופים, בניגוד להרצי הלוי. נתת לראש הממשלה רוח גבית להמשיך במלחמה, והוא אף ציטט את דבריך. לך ולראש הממשלה יש אחריות ישירה לאסון שנגרם לעם ישראל בעקבות המשך הלחימה.
לאחרונה, בפגישת הקבינט המצומצם, התייחסת לתחזיות לגבי כיבוש עזה וציינת שיידרשו שנים לכיבוש מלא, וכי עקב כך יהיו לצה"ל אבדות כבדות. לכן, הצעת שבינתיים יש להמשיך בפשיטות ממוקדות. בצלאל סמוטריץ' התפרץ לעברך ואמר: "אנחנו כבר מתגעגעים להרצי הלוי. אתה צריך להתנצל בפניו – אתה תקפת אותו על אותם דברים בדיוק".
מעבר להרוגים ולפצועים הרבים, לא הועלת בשום דבר. רק הנזק בתקופת כהונתך כרמטכ"ל הלך וגדל. לא היה לך האומץ להגיד את האמת לראש הממשלה, שצה"ל אינו מסוגל להכריע את החמאס, והיית יד ימינו בהמשך הלחימה שאיבדה את תכליתה. גם היום אתה ממשיך להכריז בפני כל עם ועדה שאם לא ייחתם הסכם לשחרור החטופים, צה"ל ימשיך להילחם בכל הכוח עד השגת המטרות של מיגור החמאס ושחרור החטופים.
אתה והאלופים שלך מנותקים מהשטח. אני ממליץ לך בחום לקרוא את המכתב של רב סרן ע', שהתפרסם ב־Ynet השבוע, ואולי אז תבין סוף סוף מה באמת עוללת לצבא שאתה מוליך אותו לדרך ללא מוצא. המשך הלחימה יביא עוד ועוד הרוגים ופצועים לכוחותינו, ומעבר לזה – שום דבר.
כדי לצאת בכבוד נותר לך רק דבר אחד לעשות: להציג לראש הממשלה שצריך להפסיק את המלחמה בגלל חוסר יכולת של הצבא להכריע את החמאס, וללכת להסכם שימנע עוד הרבה מאוד הרוגים ופצועים לכוחותינו, יביא לשחרור החטופים ויאפשר לך לשקם את הצבא מול האיומים שהולכים ומתעצמים סביב כל גבולותינו.
במידה שראש הממשלה לא יקבל את עמדתך, עליך להחזיר לו את המפתחות. אך אתה בחרת בדרך אחרת, להציג בקבינט חלופות אחרות להמשך המלחמה, כמו למשל כיתור עזה על ידי צה"ל והפצצות מהאוויר על מטרות אויב, כדי להימנע מלהכניס לוחמים לאזורים צפופים ובכך למנוע הרוגים ופצועים נוספים לכוחותינו.
אבל כנראה שעדיין לא הפנמת שהפצצות של מטוסים מהאוויר בריכוזי אוכלוסייה יגרמו לעוד מאות עזתים בלתי מעורבים להיהרג ולהיפצע, כפי שקרה בדיוק אצלך במבצע "מרכבות גדעון" דבר זה גרם לנזק בלתי הפיך ולאובדן היחסים הבין־לאומיים של מדינת ישראל, שהפכה למדינה השנואה ביותר בעולם, עם השלכות קשות מאוד של חרמות כלכליים, אמברגו נשק, חרמות מדעיות ותרבותיות ועוד.
המשך ההרג והפציעה של מאות אזרחים עזתים כתוצאה מהמשך המלחמה והכיתור של עזה שהצעת לקבינט, והפעלת מטוסינו על מטרות בעזה, יסגור עלינו את הגולל מול העולם כולו. בלי קשרים עם העולם, לא נוכל להתקיים.
רק לאחרונה הסתבר מפרסום ב־Ynet על מתיחות גוברת בין פיקוד הדרום לחיל האוויר בנוגע למדיניות האש המרחיבה שקבע אלוף פיקוד הדרום ברצועת עזה בחודשים האחרונים, והובילה, לפי טענות ועדויות רבות, להריגתם של מאות פלסטינים בלתי מעורבים. בימים האחרונים התפתח ויכוח קשה מאוד שהגיע עד כדי צעקות רמות בדיון במטה הכללי, כפי שלא נשמע מעולם, בין אלוף פיקוד הדרום לבין מפקד חיל האוויר.
מפקד חיל האוויר החליט לא לאשר לאלוף פיקוד הדרום במקרים רבים להפעיל מטוסים על מטרות ברצועת עזה, שהביאו להריגתם של מאות עזתים בלתי מעורבים, שגררו תגובות קשות מאוד מכל מדינות העולם כלפי ישראל.
לסיכום, במידה שיוחלט להמשיך במלחמה, בעוד כמה חודשים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שצה"ל עוזב את רצועת עזה עם זנב בין הרגליים, לאחר מכה קשה שספג בהרוגים, בפצועים, ובמצב שבו חטופים לא שוחררו. אנחנו עלולים להגיע למצב שלא נוכל להגיע להסכם, כפי שעדיין ניתן לעשות היום, וכל זאת לאחר תבוסה מחפירה לחמאס.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
