גולדמן מובילה את הקמפיין ל-NIVEA העולמית, ומספרת שהרומן עם החברה התחיל כבר לפני עשור, אבל את התפקיד היא קיבלה רק כשהיא שיחררה: "הם מבקשים ממני אודישנים אולי עשור ובכל פעם לקחתי צלם ואולפן. אתה יודע מתי קיבלתי את העבודה? שאמרתי ככה, 'Hi, How are you, this is me'. אוקיי, ואז קיבלתי, ואז קיבלתי את העבודה".

כמי שמדגמנת כבר כמעט 30 שנה, היא חושבת שמודל היופי השתנה: "דוגמנית כבר לא צריכה להיות דוגמנית. היא לא צריכה להיות מטר שבעים, והיא לא צריכה להיות במידות הנכונות, והיא לא צריכה להיות הדבר הזה עם הפרופורציות. היום אם את מספיק חזקה או מעניינת, כל איט-גירל שהיא לא סתם, מהיילי ביבר עד קנדל ג'נר, אז לא בנות שהן סופר מודלס בהגדרה שלהן. אבל הן יפות והן נכונות והן מעניינות. אני חושבת שבעידן הזה של הגיוון והאפשרויות, ויש דוגמנית שהיא כאילו מכל הצבעים, בכל הגדלים, אז כאילו יש מקום לכולן. בעיניי זה דבר מדהים שקרה".

גולדמן היא גם חלק מחבורה שמורכבת מרותם סלע, גל גדות, לירון ויצמן ומיה דגן. הטיולים והמפגשים שלהן זה הדבר הכי מרים ונוצץ שיש, אבל גולדמן מבהירה: "זו קבוצת תמיכה. החברות היא הרבה יותר מ'אוקיי, אנחנו טסות לחופשה ביחד כי כיף לנו לבלות ביחד וזו הזדמנות שלנו להיפגש'". על המפגשים והטיולים שלהן היא אומרת: "זה צחוקים, כאילו אנחנו מטומטמות לגמרי. תראה, אפשר לעשות שכונה, בסוף אנחנו החברות מישראל. עכשיו גל גדות קיבלה את הכוכב, אמרנו לה Maybe you take the cuscus from Rosh-Hain , השתגענו, אנחנו מתפוצצות מצחוק".

על הטקס עצמו היא מספרת שצפתה מהבית: "היא שלחה לי כזה לינק לפרנדס אנד פמילי לראות את זה, וכאילו יש לך את ה'יואו, איך לא עליתי על מטוס להיות שם', ואני רואה את זה בלייב, בסטרים, והרגשתי שאני לא יכולה להכיל את זה, אני יושבת ואני בוכה, ואני תוך כדי מסמסת לה, ואני יודעת שהיא מדברת עברית וזה כאילו בשבילנו".