כלכלה
יזם איראני חשף: כך משמרות המהפכה בוחשים בכלכלה האיראנית
אחת החברות המצליחות ביותר שצמחו מתוך מהפכת הסטארט-אפים של איראן, היא חברת דיבר, פלטפורמת פרסום מקוונת המציעה מודעות דומות לאלה של "קרייגסליסט" האמריקאי.
החברה, שמונה כ-38 מיליון משתמשים פעילים (כחצי מהאוכלוסייה האיראנית), הייתה בדרך להנפקה בבורסה בטהרן, אך אז צץ חסם בלתי צפוי – משמרות המהפכה התערבו מאחורי הקלעים, ועצרו את המהלך בגלל זהותו של יו"ר החברה חסאם ארמנדהי.
על פי הוושינגטון פוסט העובדה שמכתב בנושא פורסם וחשף את הפרשה היא אמנם מפתיעה ונדירה, אבל עצם ההחלטה של משמרות המהפכה לחסום את המהלך לא ממש הפתיעה אף אחד באיראן.
משמרות המהפכה אמנם נוסד כגוף ביטחוני ב-1979, אך בשנים האחרונות הוא שולט גם על תחומים כלכליים משמעותיים – כולל בנייה, נפט, תקשורת ועוד. ובתחום שבהם הוא לא שולט – הוא מתערב ובוחש מאחורי הקלעים.
המקרה של דיבר ממחיש איך כשיש לך צבא, אתה לא נדרש אפילו להיות בעל מניות בחברה כדי להתערב ולהשפיע על כיוון ההתפתחות שלה. ההתערבות הגסה שנחשפה היא דוגמה לשיטה בה המשטר שואף לשלוט גם על שוק הדיגיטל והחדשנות, ומונע מכל מי שמביע עצמאות או התנגדות לשלטון התקדם.
הסיפור התפוצץ לאחר שארמנדהי, יו"ר החברה, החליט לחשוף את המכתב בלינקדאין שלו – צעד בהחלט חסר תקדים, ויש שיגידו אפילו מסכן חיים, במדינה שבה כל אזרח נמצא תחת פיקוח הדוק של השלטונות. במכתב שפורסם נכתב על ידי מפקח בבורסה כי "משמרות המהפכה לא סבורים שארמנדהי כשיר להוביל את החברה", וכי "ההסכמה להנפקה של דיבר מותנית בהעדרו של ארמנדהי.
על פי ארמנדהי, שזכה למוניטין של אדם המביע את דעתו באופן גלוי ומרבה לבקר את השלטון, הסיבה לכך היא שהחברה בראשותו סירבה לאורך השנים לדרישות המשטר למסור מידע על משתמשיה. אבל, כך הוא טוען, זו רק הסיבה הרשמית שהם מספרים, סיבה שגם היא לא לגיטימית כמובן, אבל מתחת לפני השטח מדובר בעניין כלכלי. "בכל פעם שעושים כסף, תמיד קמה איזה גופי ממשלה שמנסים לקחת חלק מההכנסות", הוא אמר בראיון לפודקאסט "תבג'ה 16" ב-2024.
גם חברות אחרות מהתעשייה היזמית והחדשנות מצאו את עצמן תחת מתקפות חוזרות ונשנות מצד הממשל, שפעל להחזיר את הכלכלה בידיים החזקות של מוסדות השלטון. ההתערבות הזאת הופכת לבוטה במיוחד בתחומים שקשורים ישירות למשטר ולעליונותו של חומייני, כמו למשל תקשורת ופרסום.
מהדי גודסי, כלכלן באוניברסת וינה אמר לוושינגטון פוסט כי "אם נמשיך עם מדיניות כזו, נשארת רק הדרך לקריסה של הרפובליקה האסלאמית".
גודסי הסביר כי הצעד של משמרות המהפכה כלפי דיבר מעמיק את הבעיה הכלכלית של איראן – מדינה שמתמודדת עם אינפלציה גבוהה, אבטלה והתנהלות כלכלית כושלת, וזקוקה נואשות להשקעות מחו"ל כדי לשקם את השוק הפרטי. "ההתערבויות הללו רק מחמירות את המצב, מכיוון שהן פוגעות בתחרות ההוגנת ומבריחות משקיעים".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
