טויודה, נכדו של מייסד החברה ומי ששימש כנשיא טויוטה במשך 14 שנה, היה מי שקידם בתפקידו הקודמים את השקת הפריוס, שיצרה את המהפכה ההיברידית. הטכנולוגיה הייתה קיימת מאז ימי ראשית המכונית, פרדיננד פורשה הציג כבר ב-1900 רכב כזה, אבל עד להופעת הפריוס ב-1997 תעשיית הרכב הזניחה את השילוב בין מנועי בנזין וחשמל כדרך לחסוך בדלק ולהפחית זיהום אוויר.

במשך שנים טענה טויוטה כי היברידית עדיפות של חשמליות, שכן באמצעות סוללות קטנות אפשר לייצר מכוניות מכוניות חסכוניות מאשר מעט חשמליות יקרות עם סוללות גדולות, כי הוא העתיד הוא בהנעת תא דלק מבוססת מימן, וכי הציבור עדיין לא מוכן למהפכה החשמלית. לבסוף נכנעה טויוטה, השיקה את ה-bZ4x שכבר נמכר בארץ, את האורבן קרוזר וה-C-HR+ שגיעו בשנה הבאה, סדרה של חשמליות שנמכרות רק בסין והבטיחה להשיק 27 דגמי חשמליות עד 2027.

למרות זאת אמר טויודה בראיון, כי "כאשר המונח ניטרליות פחמן הפך פופולרי, אמרנו כחברה שהאויב הוא פחמן. עלינו להתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות באופן מיידי כדי להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני. זהו הבסיס להחלטה שלנו. זה לא השתנה ולא ישתנה".

טויודה כבר אמר בעבר כי גם כעת כאשר כל יצרני הרכב כבר מייצרים חשמליות במספרים גדלים והולכים, נתח השוק העוולמי של החשמליות לא יעבור גם בטווח הארוך את ה-30% בגלל מגבלות רשת הטעינה, הצרכים והביקושים. מאז עושה אפילו אירופה סימנים של דחיית הדד ליין שנקבע ל-2035 לאיסור על מכירת רכבי בנזין ביבשת. בחברה ממשיכים לפתח במקבל רכבי מימן ודגמי בעירה פנימית שיתמשו בדלקים סינטטים כתחליף לדלקים ממקורות מתקלים.

"אנחנו צריכים לבחון את כל האפשרויות ולעבוד בכל הכיוונים. כחברה, היינו עקביים מאוד באמירה שמה שאנחנו נלחמים נגדו הוא פחמן דו-חמצני, הוסיף טויודה.