Connect with us

חדשות בעולם

יועז הנדל: "הפוליטיקה עושה לי בחילה, אבל משם משפיעים"

Published

on




אנשי המילואים מתמודדים עם קשיים אישיים וכלכליים רבים במשך זמן רב בעוד הממשלה פועלת לקידום חוק גיוס שרבים מכנים אותו 'חוק ההשתמטות'. השר לשעבר, סא"ל (מיל') יועז הנדל, מתנדב פעיל בשירות מילואים ומייסד תנועת 'המילואימניקים', התייחס להשפעות שירות המילואים על החיים האישיים ולחוק הגיוס, ועל תוכניות התנועה לעתיד.

"נגיע לכך שנצטרך להשפיע על מה שקורה כאן דרך הפוליטיקה, למרות שזה המקום הכי רחוק מהערכים שאנחנו רואים בחזית. הפוליטיקה עושה לי אישית בחילה בבטן, אבל זה המקום שממנו משפיעים", אמר הנדל.


ואכן, להנדל בטן מלאה על התנהלות הדרג המדיני עם פרוץ המלחמה: "הם נעלמו וירדו לבנקרים,  וחודשיים לא שמעו מהם. כשירדנו דרומה פגשנו אנשים שהיו מנהיגים, חלקם איבד את חייהם. הם החליפו את ההנהגה".

לדבריו, "אני נלחם בחזית כשאני עולה על מדים, וכשאני על אזרחי התפקיד שלי הוא להילחם בכל השתמטות. מי שלא משרת לא תהיה לו הזכות לבחור ולהיבחר, הם לא יקבלו הטבות ממדינת ישראל. זאת נשמעת פנטזיה, אבל זה מה שאמרו תמיד באופן שיטתי לפני המלחמה".

בראייה לאחור, השר לשעבר סבור כי עוד לפני פרוץ המלחמה המדינה הייתה במצב קשה: "היינו לפני סכנה קיומית למדינת ישראל, ואני לא מוכן לתת לאף אחד לחזור לשם ולסכן את הפרויקט הציוני. יש לנו משימות ענקיות כמו בדור ההקמה של מדינת ישראל, ואני לא מוכן לוותר על זה בטענה שאי אפשר".

הנדל מתנגד בחריפות לכל תופעה של סרבנות, או של איום בסרבנות: "זו תגובה של ויתור והרמת ידיים, במקום להגיד שאנחנו אחראים על מה שקורה כאן. אנחנו מבינים שיש פה ריק מנהיגותי, ואנחנו נהיה שם. וגם אחרי הבחירות נוביל את המדינה למקום טוב יותר. אמרתי שקריאות לסרבנות בעיניי הן אסון". עם זאת הוא חש אי נוחות כשהוא שומע קריאות כנגד הסרבנים מצד גורמים בממשלה ובקואליציה: "מי שקורא להשתמטות, אין לו זכות לדבר מול סרבנות".

הוא פירט מהם תפקידיהם של המנהיגים הפוליטיים הרצויים בעיניו בעת הזו: "כמנהיגים המשימה שלנו הוא להוביל את הניצחון על האויבים שלנו, ולהחזיר את החטופים. המשימה שלנו היא לוודא שכל ילד בכפר עזה, במטולה או בפצאל יישן הלילה בשקט, ולא יפחד שיהרגו אותו. אנחנו לא יכולים לחזור לחיות כמו יהודים בגולה".

כאיש מילואים וחבר בתנועה של אנשי מילואים, סיפר הנדל על קשיי היומיום המלווים את המשרתים: "יש למילואים השפעה ישירה. אנשים מאבדים את העבודה שלהם. לי יש חבר לא רחוק בגילי, מג"ד מילואים שעכשיו הוא בעזה, אשתו צריכה לנסוע למלון בתל אביב כי היא לבד עם הילדים. זה נטל בלתי נתפס על החברה המשרתת".

זה באמת קשה, בן שלושים שעובד כמתכנת בחברת היי-טק, ברגע שהוא נעלם למאות ימים מישהו יתפוס את מקומו – החברה לא תקרוס", הוסיף.

בהמשך התייחס לחוק הגיוס. "אני יוצא נגד הקונספציות, ואם אנחנו לא נתקן אותן, נגיע למקום רע יותר. אני מתעלם מהממשלה. אנחנו מחליטים בגיל ההתנדבות לצאת לסבב אחד ועוד אחד, אנחנו מגיעים ומשרתים מתוך תחושה כי צריך להגן על המולדת", והתחייב: "התפקיד שלי הוא לעצור כל חוק השתמטות".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים