פוליטיקה
יובל שטייניץ על אהוד ברק: פלסטינים יאתגרו את צהל? ראיון למעריב
במשך שנים מערכת הביטחון בישראל זלזלה באפשרות שארגוני הטרור הפלשתינים ינסו להוציא מתקפת פשיטה רחבת היקף נגד יישובים ישראלים. כך טוען השר הבכיר לשעבר יובל שטייניץ בראיון נרחב למוסף מעריב שיפורסם במלואו מחר.
"ברור לי שצריכה להיות בדיקה מקיפה בנוסף לבדיקות הפנימיות של צה"ל והשב"כ״, אומר שטייניץ, שמכהן היום כיו״ר רפא״ל, ״השאלה היא איך היא צריכה להיות, פרלמנטרית או ממלכתית, עם רשות כזו או אחרת, עם השופט עמית או עם השופט סולברג. צריכה להיות פשרה שתביא לבדיקה מעמיקה לא כדי לחפש אשמים אלא כדי להפיק לקחים".
למה בעצם לא לחפש אשמים?
"כי בניגוד לנטייה הטבעית להסתכל על מחדל השבעה באוקטובר באופן נקודתי, האמת היא שהוא התחיל מאז הסכמי אוסלו, בחוסר ההבנה וההפנמה שכוחות פלסטינים מסוגלים לאיים על מדינת ישראל. לכן ועדת חקירה משמעותית ורצינית צריכה ללכת לא רק שנה אחורה אלא עד הסכמי אוסלו. לא לחקור את הסכמי אוסלו, אלא את העובדה איך אחריהם לא הבינו שנוצר פה סיכון בטחוני מהסוג הזה ולא הפנימו את העובדה שכוח פלסטיני של עשרות אלפי פלסטינים גם ברצועה וגם ביהודה ושומרון, למרות שהוא נחות לעומת עוצמת צה"ל, מהווה סיכון משמעותי למדינת ישראל".
"כבר ב-98', כשעוד הייתי מרצה באוניברסיטה, הזהרתי שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שארבעים אלף הלוחמים של ערפאת עם הציוד שקיבלו ועם תגבור של חמאס שהיה אז ארגון קטן יחסית, יכולים להוציא מתקפת פתע על ישראל. הזהרתי שבגלל הקרבה המידית שלהם לכפ"ס ולשדרות הם עלולים לכבוש שכונות שלמות, לרצוח אלפים ולחטוף מאות עד שהצבא יתעשת וישתלט על הכאוס", אמר.
ואיך הגיבו לזה?
"סגן הרמטכ"ל עוזי דיין הזמין אותי לשיחה ביחד עם האלוף יצחק בריק. זה הפתיע אותי, כי הייתי רק איש סגל אקדמי, אבל הם אמרו, קראנו מה שכתבת, ובהתחלה זה נראה לנו מוגזם לגמרי, אבל אחרי שהתעמקנו בדברים אמרנו שזה לא בלתי אפשרי ולכן קראנו לך לבדוק איך נערכים למנוע אפשרות כזאת. ישבנו ודיברנו ואפילו הזמינו אותי לוועדת החוץ והביטחון בכנסת להרצות על המאמר".
"באתי לכנסת בפעם הראשונה בחיי והצגתי את הסכנה בפשיטה של אלפי פלסטינים בבת אחת לתוך הקו הירוק, תפיסת שדות תעופה והשתלטות על תחנות כוח. קראו למה שהצגתי 'תסריט שטייניץ', ואלו שרצו ללגלג קראו לו 'תסריט הבלהות של הפילוסוף שטייניץ'. מי שהכי לגלג היה הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק שבסוף הדיון, במסדרון ליד המעלית, אמר משהו כמו, מאד מקורית התזה שלכם, עם רובים וטנדרים ישנים הכוחות הפלסטינים יאתגרו את האוגדות המשוריינות של צה"ל? הוא עשה תנועה מבטלת עם היד והלך. ובסוף גם הצבא לא עשה עם זה כלום", הוסיף.
ראש הממשלה נתניהו אולי לא לגלג, אבל ביסס את תפיסתו המדינית על הנחת העבודה השגויה הזו.
"ההנחה הזו הייתה גם בתקופתו של שמעון פרס כראש ממשלה, שהתיר להכניס עשרות לוחמים פלסטיניים מתוך מחשבה שזה לא מסכן אותנו, והיא הייתה גם בתקופת שרון ואולמרט וגם בתקופתם של ביבי ושל בנט. כל המערכת הניחה שהחמאס מורתע ושאנחנו חזקים. הייתי אחד הבודדים שהתריע על הסיכון, ולמען האמת, בשנים האחרונות גם אני התחלתי לחשוב שאולי זה לא יקרה. עשרים שנה אני מזהיר ולא קורה כלום, אז אולי אני מגזים".
נדמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה גם ברמת המוכנות הצבאית למלחמה. בספרך אתה מתאר את האירועים שקדמו למלחמת לבנון השניה, כששלחת מכתב בו התרעת על העדר מוכנות צבאית למלחמה בצפון, וראשי הצבא הזחוחים פיזרו את האזהרות לכל רוח.
"אני מביא בספר כמה מקרים שבכולם רואים את אותו הדפוס: דרג מדיני בא ומותח ביקורת ומזהיר והצבא מתעלם. המקרה הראשון הוא הכור הגרעיני בסוריה, כשאני ואחר כך ועדת המשנה של הכנסת כתבנו שני מסמכים שהזהירו מפני מחדל מודיעיני בסוריה. התרענו שהמודיעין מסתכל רק על הגרעין באיראן ויתכן שיש גרעין גם בסוריה. אפילו בדו"ח ועדת החקירה על הכישלון המודיעיני בעיראק, באחד הפרקים החסויים, נכתב שקיימת סבירות גבוהה לגרעין צבאי בסוריה. אלה היו שני המסמכים הראשונים והיחידים שהתריעו מפני גרעין סורי. היינו צריכים ממש לתפוס בשיניים את ראשי אמ"ן והמוסד כדי שיואילו בכלל להתחיל לבדוק את זה. זלזלו בנו. אמרו, מי אתם שתלמדו אותנו. בסוף המוסד אמר, אם אני מקבל אזעקה מוועדת החוץ והביטחון, אני צריך לבדוק שמא אתם טועים ואנחנו צודקים. ככה התגלה הגור הגרעיני בסוריה".
ובמלחמת לבנון השניה?
"ביקשנו לדון עם הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הצפון על אפשרות של מלחמה בצפון והם לא היו מוכנים לדבר איתנו על זה בכלל, רק על תקריות קטנות פה ושם, מקסימום סבב, או חוליה. אבל אני התעקשתי על מוכנות למלחמה כוללת, כזו שחיזבאללה מתנפל פתאום, אולי בשילוב הצבא הסורי, ואחרי כמה דיונים עקרים עצרתי את הדיון ואמרתי לראשי מערכת הביטחון, מה שקורה עכשיו מזכיר לי את מלחמת יום כיפור. במקום לדון במוכנות למלחמה, ועדת החוץ והביטחון דאז קיימה דיונים על ההישג הישראלי המופלא כשהצבא הפיל 13 מטוסי מיג מצרים".
אז ההיסטוריה חוזרת על עצמה?
"אין ספק שהיה פה כשל שעלה לנו בתוצאה איומה ונוראה. הקונספציה הייתה כל כך חזקה והיא אמרה שני דברים: האחד, חמאס לא רוצה במלחמה, הוא מורתע, הוא רוצה שקט, הוא רוצה להוכיח את עצמו בעזה, והשני, החשוב יותר, חמאס גם לא מסוגל לעשות פשיטה משמעותית. הוא מסוגל לכל היותר להחדיר כמה חוליות, גג מאה לוחמים שנראה מראש על המסך ונקטול ליד הגדר. זו הייתה הגישה. כולם מדברים על הלילה שלפני, אבל בכלל לא חשוב מה קרה בלילה שלפני. כי אגיד לך את האמת, גם אם היו נותנים התרעה בלילה שלפני, נניח שהיו חוששים שמשהו הולך לקרות ומקפיצים כמה גדודים וטנקים לדרום, אז החמאס היה מבטל את הפשיטה ודוחה אותה בכמה שבועות. אולי הוא היה אומר, עלו עלינו הפעם בגלל פתיחת הסימים ובפעם הבאה היה פותח אותם שלוש שעות מאוחר יותר".
הראיון המלא יפורסם מחר במוסף מעריב
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
