ארצות הברית ורוסיה שואפות להגיע להסכם לעצירת המלחמה באוקראינה, אשר יבטיח את כיבוש השטחים שנתפסו על ידי רוסיה במהלך הפלישה – כך על פי דיווח ב"בלומברג" שמסתמך על מקורות המעורים בפרטים.
המקורות אמרו שגורמים אמריקאים ורוסים פועלים לקראת הסכם בנושא השטחים לקראת פגישת הפסגה המתוכננת בין הנשיאים דונלד טראמפ וולדימיר פוטין כבר בשבוע הבא. ארצות הברית פועלת לקבל את הסכמתן של אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות לעסקה – דבר שאינו ודאי, על פי המקורות.
פוטין דורש מאוקראינה לוותר על כל אזור דונבאס המזרחי וגם על חצי האי קרים, שכוחות רוסיה סיפחו באופן בלתי חוקי בשנת 2014. פעולה זו תדרוש מנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להורות על נסיגת כוחות מחלקים מאזור לוהנסק ודונייצק, שעדיין נמצאים תחת שליטת אוקראינה, ובכך להעניק לרוסיה ניצחון שהצבא לא הצליח להשיג מאז תחילת הפלישה בפברואר 2022.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
תוצאה כזו תהווה ניצחון משמעותי עבור פוטין, שחיפש זה מכבר משא ומתן ישיר עם ארצות הברית על תנאים לסיום המלחמה שהתחיל, בזמן שהוא דוחק את אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות. זלנסקי מסתכן בהצגת עסקת "הכול או כלום" על מנת לקבל את אובדן השטח האוקראיני, ואירופה חוששת שהתפקיד של פיקוח על הפסקת האש בזמן שפוטין בונה מחדש את כוחותיו ייפול עליה.
על פי תנאי ההסכם שעליו דנים גורמים רשמיים, רוסיה תפסיק את המתקפה שלה באזורי חרסון וזפוריז'יה באוקראינה לאורך קווי הקרב הנוכחיים. המקורות הזהירו כי תנאי ההסכם והתוכניות עדיין נמצאים בדיונים ועשויים להשתנות. לא ברור אם רוסיה מוכנה לוותר על כל אדמה שהיא כובשת, כולל תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, הגדולה ביותר באירופה.
ההסכם נועד להקפיא את המלחמה ולסלול את הדרך להפסקת אש ולשיחות טכניות על הסכם שלום סופי, אמרו המקורות ל"בלומברג". ארצות הברית דחפה קודם לכן את רוסיה להסכים תחילה להפסקת אש ללא תנאי כדי ליצור מרחב למשא ומתן על סיום המלחמה. על פי הקרמלין, פוטין קיים היום (שישי) שיחות טלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, וגם עם מנהיגי דרום אפריקה, אוזבקיסטן, קזחסטן ובלארוס, כדי לשתף פרטים על פגישתו ב-6 באוגוסט עם שליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף.
דונלד טראמפ, נרנדרה מודי (צילום: רויטרס)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התחייב עם כניסתו לבית הלבן לפתור במהירות את הסכסוך הגרוע ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, והוא הביע תסכול גובר מסירובו של פוטין להסכים להפסקת אש. שני המנהיגים קיימו שש שיחות טלפון מאז פברואר, וויטקוף נפגש עם פוטין חמש פעמים ברוסיה כדי לנסות ולתווך הסכם.
טראמפ לא יישם עד כה צעדים ישירים נגד רוסיה, אם כי הכפיל השבוע את המכסים על סחורות מהודו ל-50% משום שהמדינה רוכשת נפט מרוסיה, מה שעורר זעם בניו דלהי. הוא דרש שפוטין יסכים להפסקת אש עד היום, אחרת ארצות הברית תפעל להטלת מכסים על מדינות הרוכשות נפט רוסי כדי להגביר את הלחץ הכלכלי על רוסיה.
פוטין התעקש שוב ושוב כי יעדי המלחמה שלו יישארו ללא שינוי: דרישות מקייב לקבל מעמד ניטרלי ולנטוש את שאיפתה להיות חברה בנאט"ו, ולקבל את העברת חצי האי קרים וארבעת האזורים האחרים במזרח ובדרום אוקראינה לרוסיה.
וולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
חלקים מדונייצק ולוהנסק נמצאים תחת כיבוש רוסי מאז 2014, כאשר הקרמלין הסית לאלימות בדלנית זמן קצר לאחר המבצע לכיבוש חצי האי קרים. פוטין הכריז על ארבעת האזורים האוקראיניים כחלק מרוסיה לאחר שהודיע כי הוא מספח אותם בספטמבר 2022, למרות שכוחותיו מעולם לא שלטו באופן מלא בשטחים אלה. אוקראינה אינה יכולה לוותר על השטחים מבחינה חוקתית, והיא הודיעה כי לא תכיר בכיבוש הרוסי ובסיפוח אדמתה.
המקורות הוסיפו שעדיין לא ברור אם פוטין יסכים להשתתף בפגישה משולשת עם טראמפ וזלנסקי בשבוע הבא, גם אם כבר הגיע להסכם עם נשיא ארצות הברית. נשיא רוסיה אמר לכתבים ביום חמישי כי אינו מתנגד לפגישה עם זלנסקי בתנאים המתאימים, אם כי אמר שהם אינם קיימים כעת.
גורמים רבים, כולל בארצות הברית, הביעו ספקנות לגבי נכונותו של פוטין להפסיק את המלחמה ואם הוא באמת מעוניין בהסכם שלום שלא יעמוד במטרותיו המוצהרות באוקראינה, על פי הגורמים. טראמפ אמר אתמול שהוא יהיה מוכן להיפגש עם פוטין, גם אם הוא לא יסכים לשבת גם עם זלנסקי, ככל הנראה בניגוד להצעות קודמות לפגישה משולשת. "אני לא אוהב המתנות ארוכות", אמר טראמפ לכתבים בחדר הסגלגל. "הם היו רוצים להיפגש איתי ואני אעשה כל שביכולתי כדי לעצור את ההרג".
ארצות הברית הציעה בעבר להכיר בחצי האי קרים כחלק מכל עסקה לעצירת המלחמה, ולמעשה לוותר על השליטה הרוסית בחלקים מאזורים אחרים באוקראינה. כחלק מהצעות קודמות אלה, השליטה על אזורים בזפוריז'יה וחרסון תוחזר לאוקראינה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".