חדשות בעולם
טראמפ הודה בפני מנהיגי אירופה שפוטין לא רוצה שלום
המתקפה הדיפלומטית של אירופה לשכנוע טראמפ להפעיל לחץ על רוסיה התגברה עם כניסתו לתפקיד של הקנצלר הגרמני השמרן פרידריך מרץ בתחילת החודש. מרץ הראה נכונות רבה יותר להתעמת עם פוטין בהשוואה לקודמו, אולף שולץ מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
בנוסף לכך, הקואליציה החדשה סייעה בתיקון החוקה הגרמנית כדי לאפשר למדינה גמישות רבה יותר בלקיחת הלוואות להוצאות על הצבא ועל התמיכה באוקראינה. ברלין היא ספקית הנשק השנייה בגודלה של קייב אחרי וושינגטון.
ב-10 במאי, מרץ, מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וראש ממשלת פולין דונלד טוסק הגיעו לביקור לא מוכרז בקייב, ונפגשו עם זלנסקי. הם דחקו בו לתמוך במה שטראמפ רצה, כדי לחשוף את חוסר נכונותו של פוטין לסיים את המלחמה.
לאחר מכן, הם התקשרו מהטלפון הנייד של מקרון לטראמפ ממעונו הרשמי של זלנסקי, והודיעו לו כי אירופה ואוקראינה תומכות במלואן בקריאתו להפסקת אש של 30 יום. האירופים איימו בפומבי בסנקציות חדשות נגד פוטין אם לא יקבל את הפסקת האש.
בתגובה ללחץ הגובר מאירופה ווושינגטון, הציע פוטין משא ומתן ישיר ראשון עם אוקראינה זה שלוש שנים. טראמפ קפץ על ההצעה, ואף הציע בשלב מסוים כי יוכל להגיע לטורקיה כדי להצטרף לשיחות. השיחות התקיימו באיסטנבול ביום שישי האחרון, אך פוטין לא הגיע ושלח נציגים בדרג נמוך יותר. הם חזרו על דרישות שאוקראינה רואה כבלתי מתקבלות על הדעת.
לאחר שפוטין לא הגיע, האירופים שוב לחצו על טראמפ לשקול להגביר את הלחץ על המנהיג הרוסי. הם אישרו סנקציות חדשות צנועות נגד רוסיה, והמשיכו לעבוד על חבילת צעדים משמעותית יותר. טראמפ הודיע שקבע שיחה עם פוטין, וטען שניתן יהיה להתקדם רק אם הוא ופוטין ייפגשו.
בשיחה ביום ראשון עם מנהיגי אירופה, לפני השיחה עם פוטין, רמז טראמפ שארצות הברית עשויה להצטרף לאירופה בהטלת סנקציות על מגזר האנרגיה והבנקים של רוסיה. הסנאטור לינדזי גרהם, בעל ברית קרוב של טראמפ, אמר ביום רביעי שהוא גייס 81 חברי קונגרס להצעת חוק שתגביר משמעותית את הסנקציות על מוסקבה בתחום האנרגיה ואחרים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
