תרבות
חתונה ממבט ראשון: האם איילה וינקר אמרה בפרידה "ברוך שפטרנו"?
כשם שזו לא הייתה הפתעת המאה שנועם ואיזבל יפרידו כוחות וילכו איש איש לדרכו, כך לא נפלתי מהכיסא כאשר בפרק ששודר אתמול, הזוג השני שהחליט לפרק את החבילה היו איילה ושחר. וכשם שהסיבה לפרידתם של נועם ואיזבל היתה חוסר משיכה בין השניים, לפחות מצד איזבל, כך גם אצל איילה ושחר המשיכה המינית שלא היתה קיימת בין השניים, בעיקר מצד שחר, היתה אבן הנגף ביחסים ביניהם. היתה זו פרידה עצובה ולא בגלל שאחריה, כאשר שחר עזב את ביתה של איילה, ונכנס למכוניתו ונסע, הוא פרץ בבכי.
רחמי לא נכמרו עליו אני חייבת לציין, אולם כן התעצבתי עבור איילה שקיבלה את ההודעה שלו שעליהם לחתוך, כאילו בסבבה והסכמה מוחלטת עם המהלך, אולם פניה ועיניה בשעה שהשניים שוחחו, הביעו ושיקפו הכל, והם שיקפו עצבות. היה ברור שהיא מנסה לשמור על כבודה ולא להראות שהיא פגועה או נעלבה מכך שהיא חווה דחייה, ולהרגשתי, אילו שחר לא היה מודיע לה שעליהם להיפרד, היא היתה נותנת לקשר הזה עוד צ'אנס על מנת שזה יצליח. שחר לעומת זאת, כבר מתחילת העונה התייחס לא פעם במרומז או שלא במרומז לנושא הליבידו שלו ועד כמה משיכה מינית חשובה בעיניו ושהוא לא חש אותה כלפי איילה, ולי היה ברור כבר אז שהסיפור לא הולך לשום מקום.
אולם גם אם איילה נעצבה לליבה ודמעות חנקו את גרונה, היא עמדה בגבורה למול סיום הקשר ביניהם ואם לומר את האמת, עליה לברך: ברוך שפטרנו מעונשו של זה. בהחלט מגיע לבחורה המיוחדת הזאת, מישהו שידע להעריך את אופיה האצילי, סבלנותה, עדינותה ויכולתה להבין ולהכיל.
חן וברק הגיעו אף הם לסשן עם יעל הפסיכולוגית ואני חייבת לציין שאתמול הייתי לגמרי מבסוטה מהדרך שיעל ניהלה איתם את השיח, בעיקר מהדרך שהיא לא עשתה הנחות לחן ואמרה לה את האמת בפרצוף. זה קרה כאשר חן התלוננה בפני ברק שהיא נפגעה עמוקות כי באותו מוצ"ש בה נפגשו עם שאר הזוגות והיא הרגישה כה בודדה בחברת הבנות וכשסיפרה לו על כך, הוא אמר לה: "את מכבידה עליי".
ברק טען שלא זכור לו שכך הוא התבטא, אבל חן התעקשה ואמרה שהוא הוציא מתוכו את המשפט הזה ולא היא זו שמכניסה לו מילים לפה. כאן, יעל לא יכלה להתאפק ובצחקוק ובעקיצה לגמרי מתבקשת הגיבה: על מה את מדברת? את זו שלא פעם הכנסת לו לראש שאת מפחדת שבמשך הזמן, את תכבידי עליו. והנה זה קרה. במילים אחרות: את יכולה לבוא בטענות רק לעצמך.
אם לומר את האמת, חן מתחילה להכביד גם עליי כצופה. היא די טרחנית ומעיקה ובוכה על כל שטות ואני חייבת להצדיע לברק על הסבלנות שהוא מגלה כלפיה ורגישותה. כאילו, מי ישמע, הבן אדם הגיע לאותה פגישת זוגות במוצ"ש, ורצה ליהנות ולהכיר את החבר'ה ולהתנחמד איתם, אז מה הבעיה? למה להרגיש מיד שהוא זנח אותך לאנחות? או למה לא לפרגן לו כאשר הוא, בניגוד אליה, במקום לשבת עם פרצוף חמוץ, רוצה להפיק את המיטב מערב שכזה, תוך כדי שהוא מתייחס אליה כל הזמן, ומלבד להאכיל אותה במו ידיו בכל המטעמים שהוגשו על השולחן, ולנגב את פיה מפירורים, הוא העניק לה את מלוא תשומת הלב.
לפחות לפי התרשמותי מאותו ערב. אז על מה היא מתבכיינת? יש משהו אנוכי בגישה הזאת של חן שרוצה את כל תשומת הלב רק אליה, או מאמינה שהיא נקיה מכל רבב, מבלי לראות את המצוקה של האחר. כשם שהיא לא ראתה שברק, אחרי תקופה ארוכה שגילה איפוק, אתמול אצל יעל, סוף סוף ביטא את כעסו במילים אלה או אחרות: כשהיא אומרת שהיא פסימית ולא רואה שום דרך לגשר בין הפערים, אמירה שאין בה שום תועלת ותכלית, זה אך ורק על מנת לעקוץ אותי, וזה מתסכל ופוגע בי.
איך הגיבה חן? האם הייתה קשובה? כן. לעצמה בלבד, כי היא נפגעה מזה שהוא נפגע. אז עכשיו אסור לו גם לבטא את הרגשות שלו, כי אז הוא מפיל את כל האשמה עליה. טרחנית כבר אמרתי?
נעבור אל חיה ומור. העניינים משתפרים. הוא לא לגמרי שלם עם הקטע של קבלת שבת, אבל משתדל לרצות. עד שימאס לו ויבעט. אלא אם כן, הוא באמת ובתמים מאמין שהוא חייב לא להרים ידיים כי נועם, באותו מפגש זוגות שכנע אותו שכדאי לו לזרום ולא להתנגד לחיה. לי, כל ההשתדלות הזאת נראית מלאכותית וכפויה. מה שמצחיק הוא, שדווקא נועם, שלא ידע לעזור לעצמו בקשר עם איזבל, היה מי שעזר למור לראות כביכול את האור.
גם אצל שקד ורוני יש השתדלות. גם הוא רוצה לעבור תהליך למידה, על עצמו, על הסביבה ועל העולם כולו, כאילו הוא הגיע לקורס ליחסי אנוש, שילם עליו כסף ורוצה להפיק ממנו תועלת כלשהי. ולכן, גם אצל הזוג הזה, קיימת ההרגשה שבמקום ספונטניות טבעית והתאהבות סוחפת ומלאת רגשות, אנחנו מקבלים תוצר לא מוגמר עם קצוות לא סגורים. נשאר לראות מי הזוג הבא שייפרד.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
Source link
