חן וברק ממשיכים לצלוע וליפול כל הדרך אל המומחים, אבל בדרך – דייט בג'רוז, העיר החביבה על ברק ועל כל מי שרוצה להסתיר סודות אפלים תחת מעיל. על סף מעמד ההחלטות, קורה להם מה שקורה לזוגות חתונמי רבים. אני קוראת לזה "אפקט ההצגה האחרונה". כמו שתלמידי תיאטרון יכולים לשנוא זה את זה עד עומק הנשמה, אבל לבכות בסוף ההצגה האחרונה שלהם יחד כמו אחים שהופרדו לבתי יתומים שונים, כך גם זוגות חתונמי הגרועים ביותר בהיסטוריה נזכרים להתאהב בעשרים וארבע השעות האחרונות שלהם יחד. לפתע, חן רוצה להגיד תודה: "הוא מאוד מאוד ראה אותי לאורך כל התהליך".

בהמשך לאותו אפקט, חן וברק מתנשקים כמו ביקשו לשאוב זה לזו את הנשמה דרך הלוע, מה שאומר לי שהולך להיות פה "כן" הדדי. אך אוי אבוי, הפתעה – ברק מוקפץ למילואים. כמה אירוני שזה קורה דווקא עכשיו, הרי בעולם של ברק, באמת שירות בחברון בזמן מלחמה מפחיד פחות מחשיפה רגשית. מצדה של חן, בכל אופן, ימי השירות הללו מגלים לה כמה הוא יקר וחשוב לה, וכמה הייתה מעדיפה שלא ילך קאפוט בחברון. תאמינו לי, אין כמו סכנת חיים לתיבול הזוגיות.

אל ספת המומחים, אחריה, מצטרף החייל האמיץ שלנו ומפקיר נשקו על הרצפה. "ממש כמו שהוא משיל את המגננות", אמורה יעל לומר עכשיו. ברק פורש זרועותיו החסונות; ההתרגשות משקשקת את החדר. הוא לא אכל יומיים, ממש כמו נובה הכלבה – וזה הרגע של גלעד להשוות בין יכולות התקשורת שלו לשל חיית מחמד. ולמרות כל מה שאומרים עליו, ברק מעניק לחן גרבי צ'יפס וכן מילים שכתב לבדו, אפילו יותר מחמש ברצף. למען האמת, הוא כתב ממש יפה. אז ברק הפך לילד אמיתי, אבל מה עם חן?

התשובה היא כמובן כן, כן, בכי, בכי, אלף פעמים כן. צריך להודות – ברק וחן לקחו את הפרק הזה ובגדול. אין מה לעשות, אנחנו אוהבים סיפורים על גברים קשוחים שמוצאים נתיב ללבם ועל נשים רגישות שמגלות את כוחן. חוץ מזה, אתם נאים חיצונית מאוד, המשיכו כך.

תודה לחן וברק על שפיזרו עלינו מעט מן הרומנטיקה הישנה נושנה, שבהכרח כוללת נשים בוכות וגברים מפחידים – אבל יאללה, לקחנו.

תודה לשאר הזוגות, שיקום קל ונעים.

תודה לכם, עוקבים ועוקבות מתמידים של טורי חתונמי שלי. המשיכו להאמין באהבה, אבל לא בכוח. גם עשרה אחוזים צריכים שיניחו להם לפעמים.