בעקבות הירי האחרון מלבנון לעבר קריית שמונה והטענות הלבנוניות שלא חיזבאללה עומד מאחורי הירי, פרופ' אמציה ברעם, מומחה לאסטרטגיה ומזרח תיכון מאוניברסיטת חיפה, אומר בראיון ל"מעריב", "ברור לי שקשה לקבוע מי מאחורי הירי. קשה. אבל כל דבר שקורה היום בדרום לבנון בכיוון של פעילות טרור, כל דבר, הוא בשליטה של חיזבאללה," פותח פרופ' ברעם בנחרצות. "זה מוזר, הרי אנחנו הסכמנו שצבא לבנון ינהל וישלוט בכל מה שקורה בדרום. זה ברור, זו עמדה ישראלית, אמריקאית, צרפתית, ועל זה יש הסכמה. אבל אני מציע שלא נשלה את עצמנו".
ברעם מסביר את מצבו של צבא לבנון: "צבא לבנון כרגע, היכולת שלו מוגבלת מאוד. ואגב לכן נשארנו בחמש נקודות בתוך דרום לבנון, כפי שאת יודעת. מי שכרגע עדיין, אני מקווה רק עדיין, ולא לטווח ארוך, אבל לטווח הקצר ביותר, של החודשים הקרובים, מי שמנהל את הפעילות הטרוריסטית בדרום לבנון, זה חיזבאללה, רק חיזבאללה".
פעילי חיזבאללה (צילום: REUTERS/Mohammed Yassin)
לדבריו, גם אם לא חיזבאללה ירה בפועל, האחריות עדיין מוטלת עליהם באופן ברור: "גם אם הירי בוצע על ידי למשל חמאס לבנון, יש חמאס בלבנון. או ג'יהאד איסלאמי בלבנון, ויש. האלה שנתנו את ההוראה או את הרשות, חד משמעית חיזבאללה. אין בכלל ספק בזה. אין שום קיום בדרום לבנון, או גם בלבנון בכלל, לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, בלי אישור ואפילו עידוד של חיזבאללה. לכן אין לי ספק של חיזבאללה מאחורי זה, גם אם הם לא לחצו על ההדק".
כשנשאל על תגובת צה"ל לירי, ברעם משבח את הגישה הנוכחית ומתייחס לדברי שר הביטחון: "לדעתי כן, אם את מתכוונת לתגובה בדחיה. כן, כאילו מה המשמעות האסטרטגית של תקיפה בתוך שטח לבנון בעצם? תראי, תקיפה בדחיה הפירוש מה שעשינו, אני מוכרח לתת מחמאה לשר הביטחון. שר הביטחון אמר שמעכשיו דין קריית שמונה כדין ביירות, אני מסכים איתו. זה צריך להיות אופן הפעולה שלנו כבר ב-2006, אבל לא עשינו את זה איתו".
הוא מדגיש את חשיבות התגובה הישראלית הנחרצת: "מה שאני רוצה לומר זה שישראל למרות כל הלחצים הבינלאומיים ויש שלא נעשה זאת, ישראל חייבת לעשות במילים אחרות. אם מישהו תוקף את קריית שמונה או את מטולה או את אדמית, לא משנה, איזשהו משפט עובר ישראלי קרוב לגבול, בצפון. ואני יודעים שמאחורי זה נמצא חיזבאללה גם אם לא היו לחצו על ההדק. מי שמשלם את המחיר חייב להיות חיזבאללה. והדרך הטובה ביותר היא לפגוע בחיזבאללה ולפגוע בנכסים שלהם בדחיה, בדרום ביירות".
ברעם מביע דאגה מהתערבות זרה: "אני מקווה שממשל טראמפ לא יורה לנו לחדול מזה כי אם יעשו את זה, זאת תהיה בגידה בישראל. הצרפתים כבר בגדו בנו. הצרפתים אמרו לנו אל תעשו זאת. ואני חושב שהם בגדו בנו. זו פשוט בגידה. כל מי שיורה על ישראל, אחראי עליו, זה חיזבאללה. אין בכלל ספק מזה, אין אף אחד אחר. והם צריכים לשלם את המחיר מיד".
באשר לקשר בין הירי לקריית שמונה והמצב בעזה, פרופ' ברעם מציע הערכה זהירה: "כן, יכול להיות. כי מה שאני אומר, אולי, אני לא יודע. אבל בהחלט יכול להיות. לגבי החות'ים, ברור לגמרי שכן. החות'ים אומרים את זה ואני מכיר אותם כבר הרבה מאוד שנים. מה שהם אומרים הם מתכוונים." ובהקשר ללבנון הוא מוסיף: "אני מעריך שכדי ללחוץ על ישראל, שתחדל מהמלחמה החדשה בעזה, הם נתנו רשות לחמאס לבנון או לג'יהאד איסלאמי לבנון ללחוץ על ההדק. ולכן יש קשר כאן".
ברעם מצביע על שינוי משמעותי במפה הפוליטית בלבנון, שעשוי להשפיע על המצב: "הנשיא החדש יהיה ג'וזף עאון. ראש הממשלה החדש, הממשלה החדשה. והפרלמנט אומנם הוא לא חדש, הוא נבחר ב-2022, אבל כבר אז לא היה בו רוב לחיזבאללה. לפני כן היה להם. ב-2022, חודש מאי, בחירות, הם מאבדים את הרוב". הוא מפרט את השינוי העמוק בפוליטיקה הלבנונית: "עכשיו, בעקבות המלחמה, שרוב הלבנונים סבלו ממנה מאוד, ולא רצו למלחמה הזאת. ושנית חיזבאללה, מאוד מאוד נחלשו במלחמה הזאת. בעקבות המלחמה הזו משתי הסיבות, יש היום רוב מוצק לאופוזיציה נגד חיזבאללה בתוך הפרלמנט. אז יש ככה, נשיא שהוא נגד חיזבאללה, ממשלה וראש ממשלה, שניהם נגד חיזבאללה, ורוב מוצק בפרלמנט נגד חיזבאללה. תופעה מאוד מאוד חשובה".
ברעם מציין את תפקידה של ארה"ב בסיטואציה: "סוף סוף, סוף סוף, ארצות הברית, ממשל טראמפ, דורש מידי הממשלה הלבנונית החדשה, לפרוק את חיזבאללה מהנשק שלו. אגב, החלטת האו"ם 1701, משנת 2006, מאוגוסט 2006… לפחות אני שומע עכשיו את עמדת טראמפ, שהם אומרים לממשלה הלבנונית ולנשיא, בבקשה, תפרקו את חיזבאללה מהנשק. ואין לי ספק שזה הכוונה של הממשלה החדשה ושל הנשיא החדש. אבל אני מודה שזה קשה. זה מסוכן. והלבנונים לא אוהבים להסתכן".
הוא מדגיש את חשיבות הרגע הנוכחי ותפקידם של הגורמים השונים: "הלחצים על ממשלת לבנון וגם על חיזבאללה להתפרק מנשקו אף פעם לא היו גדולים יותר. הסיכוי להצלחה אף פעם לא היה גדול יותר, אבל אין ביטחון שזה יתבצע. ואם זה לא יתבצע, אז האחריות היא עלינו לא לאפשר שום הפרה של ההסכם. וכל הפרה להעניש בכל החומרה, לדעתי, עשינו בסדר גמור. עשינו עבודה טובה, לדעתי, בלבנון".
ברעם מתייחס גם למצבה של איראן: "חיזבאללה הוא חלש היום, יחסית הוא קיים, הוא עומד. אבל הוא חלש יותר מאי פעם. האיראנים חלשים אי פעם. אני לא זוכר חולשה כזאת של האיראנים באמת מאז, אני יודע, סיום מלחמת עיראק-איראן ב-1988. איראן חלשה. איראן מודאגת… בעיקר בגלל מה שאומר לטראמפ, האיום של טראמפ, אם לא תגידי להבנות ולהסכם בעניין הגרעין, הוא מרמז. אני יכול לתקוף אתכם".
לגבי סיכויי הסלמה משמעותית בגבול הצפון, ברעם מעריך שהסיכויים נמוכים יחסית: "הייתי אומר, פחות מ-50% סיכוי, ואני אגיד לך למה. כן, ודאי, יש סיכוי מסוים, אני לא יודע אם זה 10% או 30%, אבל זה פחות מ-50%, כי חיזבאללה מאוד חלש, ואנחנו מאוד חזקים בצפון, בדרום פחות. אנחנו מאוד חזקים בצפון, כי יש לנו מערכת מעקב אחרי המפקדים שלהם, שאין לנו ברמה הזאת בדרום, בעזה, אין. אבל בצפון יש".
ברעם חושף תובנה מעניינת לגבי המצב הפנימי בחיזבאללה: "אני לא יודע כמה עמוק אנחנו הצלחנו להיכנס לתוך המערכת שלהם, אין לי מושג. אני רק רואה מה אנחנו עושים, ואני מבין שהצלחנו לחדור עמוק מאוד. עכשיו, אם אני הגעתי למסקנה, לא רק אני, כולנו, שהצלחנו לחדור עמוק מאוד אל תוך המערכת הצבאית של חיזבאללה, והפוליטית, גם חיזבאללה, מבינים את זה הם מבינים את זה. וכיוון שמבינים את זה, לדעתי, נמצאים היום, עד כמה שאני מבין את זה, במצב של פרנויה עמוקה… זה פחד כמעט קליני. הם במצב של פרנויה עמוקה, אין להם מושג עד כמה עמוק נכנסנו ולכן הם פוחדים שנכנסנו כל כך עמוק שהם בעצם חשופים לגמרי".
הוא מביא ראיה לחולשת חיזבאללה מהסכמתם להפסקת האש: "האם זה נכון או לא, אני לא יכול להגיד. אני לא יודע. אבל אם אני מבין אותם נכון, ככה הם מרגישים. ולכן הם לא יזדרזו לפתוח שוב חזית, כמו שהייתה בצפון. בעצם עובדה שהם הסכימו להפסיק את האש היא עדות הכי טובה. אם הם הרגישו שהם חזקים וחסינים מפני מעורבות, מפני חדירה ישראלית, הם לא היו מפסיקים את האש".
ברעם מזכיר את השינוי בעמדת חיזבאללה לאחר חיסול מנהיגיהם: "כי אני אזכיר לך, שהמנהיג נסראללה, שחוסל, נסראללה הודיע שכל עוד תהיה אש בעזה, תהיה אש גם מחיזבאללה. הוא אמר את זה, כל עוד היה בחיים כך היה. ברגע שהוא חוסל, וגם המחליף הפוטנציאלי שלו, שהוא בן אח שלו, חוסל, ברגע שזה קרה, פתאום די מהר העמדה של חיזבאללה השתנתה… פתאום חיזבאללה מסכים להפסקת אש, למרות שנסראללה שהלך לעולמו אמר לפני מותו אמר, לא נסכים להפסקת אש, אם בעזה לא תיפסק האש. ונעים קאסם, המנהיג החדש, הסכים להפסקת אש. וקיבל לזה אישור מטהרן".
פרופ' ברעם מסכם את הערכתו: "למה הם הסכימו להפסקת אש, בעוד שבעזה האש נמשכה? כי הם הרגישו חלשים מאוד, פגיעים מאוד, ומזה אני מסיק שגם היום, הם לא יזדרזו, לחדש את המלחמה עם ישראל. חידוש מלא. לא יזדרזו, או אפילו במלחמת התשה. הם לא יזדרזו לחזור למלחמת התשה. לדעתי, יחד עם זה, אני אומר שוב, יש כל כך הרבה גורמים של משפיעים, שקשה לי לומר בוודאות, אבל אני אומר, פחות מ-50% סיכוי, שהם יחליטו, אוקיי, ישראל עשה גם כך וכך, אנו פותחים מחדש מלחמת התשה, שהייתה, עד שחוסל נסראללה".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.