מחבלי החיזבאללה הופתעו ממכת האש בתחילת התמרון של אוגדה 146 בלבנון. זה נחת עליהם ממקום לא צפוי – הירי המדויק הגיע מלב ים ופעם אחר פעם, האש הצליחה לפגוע בקווי ההגנה של חיזבאללה.
מלחמת "חרבות ברזל" הוציאה את חיל הים מהמשימות הקלאסיות לפעילות צמודה עם הכוחות המתמרנים בעזה ובלבנון, ויצרה כוח אש ותצפית ששינה את שדה הקרב. בצה"ל כבר החלו לציין כי שייטת 3 של חיל הים ושייטת הסטי"ל הפכו במהלך המלחמה לחטיבה מתמרנת נוספת של צה"ל.
"במלחמה הפכנו את שייטת 3 לחטיבת הים של צה"ל", אומר סא"ל ר', מפל"ג 31 של חיל הים שמורכבת מספינות סער 4 וחצי. ספינות הטילים הוותיקות של החייל אשר נבנו במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת במספנות ישראל בחיפה. לראשונה מזה כמה עשורים שמשרד הביטחון העביר למספנות ישראל הזמנה לבניית עוד שש ספינות טילים שחלקן יחליפו בעוד שנים את הניריות.
"כבר ב-7 באוקטובר בבוקר הוקפצנו לים. אני הקפצתי את הספינות שלי מיד בתחילת המתקפה לעזה. המשימות הראשונות היו ביצוע הגנה על אתרים אסטרטגיים בים ובחוף, תצפית על החופים של עזה והשמדה של מחסני האמל"ח של חמאס. ברגע שהוחלט על התמרון הקרקעי בעזה התחלנו לפעול מול הכוחות המתמרנים. ישבנו בקבוצות פקודות ואחרי זה עם המח"טים ועם כל מפקדי הגדודים", מספר סא"ל ר'.
"הפעילות שלנו בעזה הייתה צמודה לכוחות. אש מהים שסייעה לכוחות בצפון הרצועה, ברפיח ובאזורים נוספים", אומר סא"ל ר'. בתחילת חודש ספטמבר החליטה ישראל לצאת לתמרון בלבנון במסגרת מבצע "חיצי הצפון". לדברי סרן א', המאייש את תא התקיפה בזירה הצפונית של חיל הים, מספר: "הפעלנו את הסטיל"ים שביצעו אש מהים ליבשה. ניקינו את השטח תוך שאנו מבצעים מספר גדול של תקיפות על עמדות והיערכות של חיזבאללה במערב הגזרה. אבל במקביל העמדנו תצפיות וחיפוי עבור הכוחות בתנועה שלהם צפונה ומנענו פגיעה בכוחות. איתרנו חוליות שניסו לתקוף והשמדנו אותן. היו התקלויות של הכוחות עם כוחות חיזבאללה, לעיתים הטווחים היו קצרים מאוד. והאש שלנו חילצה בלא מעט מהמקרים את הכוחות. כל כוח שפעל בחלק המערבי של הגזרה ידע חד משמעית שיש לו עומק אחר ומעמד שאין לכוחות אחרים", אומר סרן א' והוסיף: "בתא התקיפה מקבלים במהלך המלחמה דרישות מהחטיבה ומהאוגדה להתקדם ואנחנו יצרנו להם 'עמוד אש' ומודיעין לפני הכוחות, יצרנו מטרות תקיפה, וחשפנו את השטחים מפני איומים. ירינו מאות פגזים". אומר רס"ן א'.
חיל הים (צילום: GIL COHEN-MAGEN/AFP via Getty Images)
"לדעתי הרבה מאוד פעמים בצד השני לא הבינו מאיפה אנחנו תוקפים אותם. היו מקרים שרק ניתן לראות אחרת. היו מטרות שרק דרך הים אפשר היה לראות ולתקוף. יצרנו מצב שבו התמונה שהעברנו לכוחות הייתה במימד שלא היה קודם. אם בעבר הכוחות קיבלו תמונה מהקרקע ומהאוויר, במלחמה הם קיבלו זווית נוספת. בכל המקרים הצד האדום לא ציפה שנפגע בו מאוד מהים. וזה יצר בלבול בתוך החיזבאללה", הוסיף.
מפקד חטיבה 205, אל"מ י', מספר על הלחימה: "זה היה בערך שבועיים של לחימה אינטנסיבית. השת"פ הכי משמעותי היה עם חיל הים, זה היה כוח עם סטילים מובנים. זה ממש סייע באש ואיסוף, ובהקשרים מיוחדים. נתנו מעטפת מדהימה של יכולות מבצעיות מהים. צריך להגיד שיש בזה משהו חדשני מאוד, זה שיתוף פעולה חדש מאוד, זה דבר מאוד ייחודי בייחוד על סא"ל ס', מפקד הגזרה הימית".
סא"ל ר' מספר על הפעילות כפי שהיא נתפסת מהים: "אני הייתי אחראי על האש מהים מול חטיבה 205. מהר מאוד הם הבינו איזה ערך מוסף אנחנו יכולים להביא מהים. העוצמה שקיבלו כוחות היבשה מהים הובילה לעוד ועוד דרישות סיוע מהכוחות. זה פעם ראשונה שחיל הים השתתף בצורה כל כך מסיבית. בכל תוכנית תקיפה המג"דים הבינו שאנחנו הכוח שיגיע מהים". סא"ל י' מספר על אירוע מורכב: "באחד המקרים כאשר הכוח הימי מחפה על תנועת הכוח לעומק השטח הלבנוני, תוך כדי אנחנו מזהים כטב"מ שיצא מלבנון בדרכו לפגע בישראל. אנחנו מבצעים ירי לחיפוי על הכוחות ובמקביל מבצעים ירי שבו אנחנו מיירטים את הכטב"ם".
"הגענו לרמות אינטימיות בין הכוחות הימיים לכוח המתמרן, הם גרמו לנו ללמוד את שלבי הפעולה וירדנו למיקרו טקטיקה. כאשר הכוחות המתמרנים הבינו את היכולות מהים הם היו מתקשרים אל מפקדי הספינות ואומרים 'אני צריך שתביא עוד ועוד פגזים'. התמרון בעזה חשף את היכולות שלנו ובלבנון כבר נוצר הקשר האישי בין מפקדי כוחות הקרקע למפקדי הספינות. הלוחמים פשוט ביקשו את חיל הים לצידם".
ניסוי טילים באחד הספינות החדשות של חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
"אני לא זקן אבל הרבה זמן כבר פה, וחוויתי לא מעט. יכול להגיד שעם השנים רואים את התרבות בצבא משתנה ככה, היבשה נהיה מוביל, נותנים לנו את המקום הזה, מבינים שאלו הכוחות שהולכים ממש על הקרקע ושמים את החיים על הכף ללא זלזול באחרים כמובן. אבל האחריות הגדולה בקרקע. אני ממש הרגשתי ככה שגם באוויר וגם בים שהמדד שלהם להצלחה זה אנחנו, כוחות הקרקע", אומר אל"מ י' אשר אומר כי שיתוף הפעולה של ים אוויר ויבשה לא קיים בצבאות אחרים בעולם ברמה הזאת.
"תראה אנחנו בעלי מערכת מסודרת ביותר בנושא, יש לנו סיבה מאוד חזקה להילחם על הבית. זה הלמה הכי גדולה שיש. יש מוטיבציה מאוד גדולה בשביל זה. אני ממש התייחסתי לכוח הימי כאל חטיבה ימית. זה ממש היה כוח במשימות שלנו, זה ממש חלק מאיתנו. ממש עזרו לנו בצורה מדהימה. בסוף כשעלינו מולם בקשר ואמרנו מה צריכים, בלי היסוס זה קרה", אמר המח"ט והוסיף: "הרגשנו שיש מי ששומר עלינו מהים ועשה בשבילנו הכל שנצליח במשימה", סיכם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.