ועדת חוץ וביטחון תקיים היום (חמישי) דיון בנוגע למניעת פגיעה במעמדן של נשים משרתות ושמירה על אורח החיים החרדי בשירות הצבאי. הדיון בא ברקע ההחלטה של הקואליציה להתקדם במהירות גבוהה יותר אל עבר חוק שיסדיר את השתמטות החרדים מחובת הגיוס לצבא.
במסמך שהועבר לחברי הוועדה לקראת הדיון, מוצגת רשימת נושאים שעל סדר היום, ובהם דרישה להצגת נתונים עדכניים ממשרד הביטחון, צה"ל ומשרד המשפטים. המטרה הינה להבטיח ששילובם של תלמידי ישיבות בשירות צבאי ייעשה מבלי לפגוע במעמדן של נשים משרתות ובזכויותיהן.
גיוס חרדים (צילום: דובר צה"ל)
בין הסוגיות המרכזיות שיעלו לדיון יעמוד שיעור הנשים המשרתות בצה"ל כיום, בכלל החילות והמסגרות – שירות סדיר, קבע ומילואים. יוצגו נתונים על הייצוג הנשי בדרגות הפיקוד ובמגוון המקצועות הצה"ליים, וכן הליכי המיון והשיבוץ של נשים בהשוואה לאלה של גברים, לצד זיהוי מגמות עדכניות. בנוסף, חברי הוועדה יקבלו פירוט אודות המסגרות בהן נשים אינן מורשות לשרת כיום.
הדיון יעסוק גם בהיבטים הנוגעים לשילוב חרדים בצה"ל, ויבקש לבחון כיצד מתבצע איזון בין הדרישות לשמירה על אורח חיים דתי לבין חובת השירות. צה"ל יצטרך לפרט לחברי הוועדה איזה פקודות קיימות בצה"ל לשמירה על אורח חיים דתי, ואיך הן מותאמות לשירותם של חיילים חרדים. בנוסף יישאל הצבא מהי תוכנית העבודה של צה"ל לקליטת חרדים, ומהן ההתאמות שנעשות במסלולי השירות – לרבות סוגיית השירות לצד נשים.
לוחמות (צילום: דובר צה"ל)
מעל הכל, תעמוד השאלה העיקרית: האם נערכו עד כה שינויים בשירות ובשיבוצים של נשים המשרתות כיום בצה"ל על מנת לאפשר קליטה של בני האוכלוסייה החרדית. בוועדה מבקשים לבחון את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של ההצעה, ולוודא שכל שינוי שיתקבל לא יביא לפגיעה בזכויות נשים או ליצירת הפליה מגדרית במסגרות הצבאיות. על פניו, ברור כי מטרה זו אינה יכולה להתקיים בעת שירות חרדים בצבא. למשל, בחטיבת החשמונאים בה משרתים חרדים בלבד – אין נוכחות נשית בכלל.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.