מה המחיר האמיתי של ביקורת ברשתות החברתיות? עבור תושבת הצפון התשובה הייתה 11,000 שקל – פיצוי והוצאות משפט שנאלצה לשלם אחרי שכתבה פוסטים על דג מיובש שקנתה ב-18 שקל. פסק הדין שפורסם השבוע בבית המשפט השלום מגלה עד כמה יקרה יכולה להוות ביקורת דיגיטלית.
האירועים החלו לפני כשנה, כאשר הנתבעת ביקרה במעדנייה ורכשה דג לבקית מיובש. למחרת שבה למעדנייה בטענה שהדג מדיף ריח רע ודרשה להחליפו, אך המוכרת, בתה של בעלת המעדנייה, סירבה לבקשה. בתגובה לסירוב, החליטה הנתבעת לפרסם את חוויתה בקבוצות פייסבוק ברוסית.
בפרסום הראשון בקבוצת "הרשימה השחורה של ישראל" כתבה: "קניתי אתמול דג מיובש, פתחתי בבית, הוא מסריח. הבאתי אליהם, סירבו לקבל, התחצפו, איחלו לאמי מחלות… אל תלכו לשם". לרשומה צירפה צילומים של המעדנייה והמוצר. בפרסום שני, שהועלה בקבוצה אחרת כתבה: "חנות מזעזעת במרכז, מול העירייה. מכרו לי דג מסריח, סרבו לקבל חזרה ובנוסף התחצפו".
בעלת החנות שנפגעה מהפרסומים, החליטה להגיש תביעה בסך 100,000 שקל בטענה ללשון הרע ופגיעה בפרטיות, בנוסף לדרישה להסרת הפרסומים. לטענתה, הלקוחה כינתה את המעדנייה בביטויים פוגעניים ותיארה את יחס העובדים כ"מתחצפים ומאחלים מחלות".
הנתבעת, מנגד, טענה שאין בפרסומים לשון הרע וכי מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית. היא ביססה את טענותיה על כיתוב מדבקה על המוצר שכללה את הספרות "27-02-35", אותן פירשה כתאריך תפוגה מופרך בשנת 2035. עוד טענה שהמוכרת קיללה אותה במילים "שהכסף ילך למחלות של אימא שלך".
השופט יניב הלר דחה את טענות הלקוחה לחלוטין. בפסק הדין הוא קבע כי "הנתבעת לא הוכיחה כלל כי הדג היה מקולקל או 'מסריח'" וכי הסבריה של התובעת לגבי המדבקה "שכנעו" את בית המשפט, כאשר הספרות 27-02 מציינות תאריך שקילה במעדנייה ומדובר בסימון פנימי, בעוד שתאריך התפוגה המפורש היה 11.5.2024.
השופט גם דחה את הטענה בדבר קללות מצד המוכרת וציין כי עדותה "הותירה רושם אמין" כאשר הסבירה שכמוכרת במעדנייה "אין לה כל עניין לקלל לקוחות, דבר שעלול להביא שם רע לעסק של אימה".
בעניין הגנת אמת הפרסום שביקשה הנתבעת להעלות, קבע השופט כי "הנטל הרובץ על המבקש להוכיח את קיומה של הגנת אמת הפרסום הוא כבד" וכי היא "לא עמדה בנטל זה". כמו כן דחה את הטענה לתביעת השתקה וקבע כי לא מדובר בנושא בעל "נופך של ויכוח ציבורי מיוחד".
במסגרת קביעת הפיצוי, השופט התייחס למאפיינים הייחודיים של פרסומים ברשתות החברתיות ולכך שמדובר בשתי קבוצות המיועדות לדוברי רוסית. עם זאת, הוא קבע כי "פרסומים בשתי קבוצות במרשתת, הפונות לקוראי השפה הרוסית, תוך צילום המעדנייה – עם כל הכבוד לדג הלבקית המיובש… אינם בגדר הסביר".