"סנונית אחת עדיין לא מבשרת את האביב, אבל זאת בהחלט סנונית" – כך מגדיר פרופ' אמציה ברעם את המהלך הסעודי בסוריה. בראיון למעריב, אומר פרופ' ברעם, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, כיצד ההשקעה הסעודית הצפויה לא רק לשקם מדינה הרוסה לחלוטין, אלא עשויה לייצר הזדמנות היסטורית לישראל – בלימת חיזבאללה, החלשת איראן, ובניית קואליציה אזורית חדשה שתגביר את היציבות. "לנו ולמשטר הסורי החדש יש מטרה משותפת קריטית – לבלום את חיזבאללה," קובע ברעם, וקורא לממשלת ישראל לפעול ולנסות להגיע לתאום פעולה.
"לשם שיקום סוריה תצטרך בחמש השנים הקרובות בסביבות 50 מיליארד דולר. המדינה הרוסה לגמרי ומישהו צריך להשקיע את הכסף הזה," אומר ברעם ומבהיר: "הסעודים לא חושבים על מתנה. הם כבר במשא ומתן זמן רב עם המשטר הסורי, הם חושבים על השקעה". לדברי ברעם, הסעודים הם כיום הגורם היחיד המוכן להשקיע מיליארדים בסוריה למרות המצב הלא יציב והכלכלה ההרוסה. "הסעודים מכל המדינות שאני מכיר, הם הכי מוכנים להשקיע סכומים של כמה מיליארדים", הוא מסביר. אבל רק אם ישתכנעו שהמשטר החדש חותר ליציבות פנימית ואזורית.
נשיא סוריה אחמד א-שרע (צילום: רויטרס)
פרופ' ברעם מצביע על שתי מטרות מרכזיות של הסעודים: "מטרה אחת – רווח, צריך להזכיר את זה, מדובר על השקעה, לא על מתנה. מטרה שנייה: אם הם ישקיעו סכומים בסדר גודל משמעותי, הם מצפים לקבל מהמשטר הסורי ערובות להתנהגות אחראית באזור". כמובן, ההשקעות גם תקנינה לסעודיה השפעה פוליטית רבה בדמשק.
"הסעודים תמיד חותרים להשיג יציבות. יציבות זאת מילת הקסם של הסעודים," מדגיש ברעם. "והם צריכים מסוריה ערובות לזה שההתנהגות הצבאית, הפוליטית שלה, וגם הפנימית תהיה אחראית, ולא מטורפת. ולא ג'יהאדיסטית".
הנוכחות הסעודית הגוברת בסוריה צפויה להפחית את ההשפעה האיראנית באזור, לפי ברעם. "זה יפחית את האיום. אין בכלל יחסים בין איראן והמשטר החדש בסוריה. יש רק עוינות", הוא מבהיר בתוקף. "עזרה סעודית לסוריה תייצב אותה, תחזק אותה מול העוינות והסכנות שבאות גם מחיזבאללה וגם מהמשטר האיראני ואפילו מהמיליציות העיראקיות. זה טוב", מוסיף ברעם. עזרה סעודית גם תפחית את ההשפעה התורכית בסוריה. הסעודים חוששים מאד מנסיונותיו של ארדואן לשלוט בסוריה.
רג'יפ ארדואן (צילום: רויטרס)
פרופ' ברעם קורא לממשלת ישראל לפעול באופן אקטיבי מול ההתפתחויות: "אני מציע לממשלת ישראל להתחיל לעבוד יותר קשה, מאשר היא עבדה עד עכשיו, על בנייה של הבנות עם המשטר הסורי. חשדהו וכבדהו. לחשוד בו בסדר, אבל גם כבד אותו". ברעם מדגיש כי לישראל ולמשטר הסורי יש מטרה משותפת קריטית: "לבלום את חיזבאללה. שלא יוכלו לקבל נשק, שלא יוכלו לקבל כסף. להחליש אותם עד כדי כך שהממשלה הלבנונית החדשה תוכל להכריח אותם לפרוק את נשקם".
ברעם רואה במהלך הסעודי הזדמנות ליצירת קואליציה אזורית: "אנחנו צריכים להביא את סוריה, לתעל אותה לאפיק של יציבות, בנייה ושיקום. ולא הרפתקאות צבאיות, ולא תמיכה באיסלאמיסטים". לדבריו, "גם לנו וגם לסעודים, וגם לאמירויות, ואגב גם לאמריקאים, יש בדיוק אותה מטרה. ואני חושב גם לצרפתים. הסעודים והאמירתים, הם המפתח, ומצרים הם חלק מהפתרון גם כן".
ההתקרבות בין סוריה ולבנון מהווה גם היא חדשות טובות לישראל, לפי המומחה. "כאשר ראש הממשלה הלבנוני מבקר בדמשק זה סימן טוב לישראל מפני שאנחנו רואים שיתוף פעולה בין שני גורמים שרוצים לפרוק את חיזבאללה מנשקו", הוא מציין.
תקיפה בלבנון (צילום: רשתות ערביות)
ברעם מסכם: "אבל צריך ממשלה שמה שמעניין אותה זה מה שקורה בלבנון, בסוריה, בעיראק. צריך ממשלה שתדבר עם הסעודים והאמירתים ושעושה את זה ושזאת בעדיפות הראשונה שלה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.