השיחות בנושא המשא ומתן על פירוקה של איראן מתוכנית הגרעין שלה, המתקיימות בין האמריקאים לאיראנים בעומאן, נמצאות על סף פיצוץ לאחר שאתמול (שלישי) הכריז המנהיג העליון באיראן, עלי חמינאי, כי הצוות האיראני לא יגיע לסבב השיחות החמישי שנקבע בעומאן. על אף איומו של חמינאי ועמדתו העקשנית, נראה כי איראן תהיה חייבת להחליט בקרוב על המהלכים שלה, מאחר והאפשרויות שלה הולכות ונגמרות.
בסוכנות הידיעות רויטרס פורסם כי איראן עשויה למצוא את עצמה ללא תוכנית חלופית לשיחות והסכם אפשרי עם ארה"ב, מאחר ובעלות בריתה עסוקות במלחמות משלהם. סין, כידוע, עסוקה כעת במלחמת הסחר שעשויה להחריף מול האמריקאים, לאחר שורת הצעדים שעשה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מאז נכנס לתפקידו ב-20 בינואר, ובמיוחד בתקופה האחרונה.
דונלד טראמפ, תמים בן חמד אאל ת'אני (צילום: REUTERS/Brian Snyder)
בעלת ברית נוספת של האיראנים, רוסיה, שקועה מזה זמן רב בבוץ האוקראיני, במלחמה שארוכת מעל ל-3 שנים וסיומה אינה נראה באופק, על אף אמירות שונות מצידם של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין ומקבילו האוקראיני, וולודימיר זלנסקי. בנוסף, נראה כי פוטין וטראמפ מנסים להעביר את יחסי ארה"ב-רוסיה למסלול שונה, כאשר בארה"ב מנסים בקדחתנות לפשר בין פוטין לזלנסקי.
לא מן הנמנע כי סין ורוסיה יגישו לאיראן עזרה אם וכאשר השיחות עם האמריקאים יתפוצצו לחלוטין, אך ברקע מצבה הכלכלי העגום של איראן, עם סנקציות הולכות ומחריפות, גורמים הביעו ספק בפני רויטרס עד כמה מדובר בעזרה שתוכל להוציא את משטר האיית'ולות מהבוץ.
ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג בועידה בקזאן, אוקטובר 2024 (צילום: רויטרס)
לאחר ארבעה סבבי שיחות, המכשול העיקר בשיחות הוא סירובה של איראן להתפרק ממלאי האורניום המועשר שלה או לדון בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה. אם לא די בכך, במקביל, היא דורשת הסרה מיידית של כל הסנקציות, בעוד וושינגטון מעדיפה הסרה הדרגתית. "ללא הסרת סנקציות שתאפשר מכירות נפט חופשיות וגישה לכספים מוקפאים, כלכלת איראן לא תוכל להתאושש", אמר מקור איראני לרויטרס.
המצב הפנימי באיראן מחמיר את דחיפות ההסכם, כאשר המשטר מתמודד עם משברי אנרגיה ומים, התמוטטות המטבע, אבידות צבאיות של בעלות בריתה באזור ומעל הכל, מרחף החשש מתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין. וונדי שרמן, שהובילה את צוות המשא ומתן האמריקאי להסכם עם איראן בשנת 2015, הזהירה כי כישלון השיחות עלול להוביל למלחמה.
"בלתי אפשרי לשכנע את טהראן לפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה", אמרה. כאשר נשאלה על האפשרויות הנמצאות בידה של איראן אם השיחות נכשלות, שרמן אמרה שטהראן ככל הנראה "תמשיך לעקוף סנקציות ולמכור נפט, בעיקר לסין, אולי להודו ואחרים".
בנוסף, גם האירופאים לא משחררים את החבל לאיראנים. צרפת, בריטניה וגרמניה הזהירו כי אם לא יושג הסכם עד אוגוסט, הן עשויות להפעיל מחדש את סנקציות האו"ם. דיפלומטים העריכו כי גם בתרחיש אופטימי, השגת הסכם מפורט תדרוש לפחות 18 חודשי משא ומתן, בדומה לתהליך שהוביל להסכם ב-2015.
"תוכנית ב' היא פשוט המשך האסטרטגיה שלפני השיחות", אמר בכיר איראני שביקש להישאר בעילום שם לרויטרס והוסיף כי "איראן תימנע מהסלמה, תהיה מוכנה להגן על עצמה ותחזק את קשריה עם רוסיה וסין".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".