פוליטיקה
השופטת תודח מתפקידה? שלמה קרעי במהלך חסר תקדים נגד התאגיד
השר שלמה קרעי מליכוד פועל להדיח מתפקידה את יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, בטענה ל"אי סדרים חמורים" בהליך מינוי חברים בוועדת האיתור. בהתאם לחוק, קרעי פנה אל נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אותו קרעי מקפיד להגדיר במכתבו כממלא מקום נשיא העליון, בכדי לקיים את ההתייעצות נדרשת עם עמית בטרם יפטר את מוניץ מתפקידה.
במכתבו לעמית, קרעי מפרט את טענותיו לאי סדרים בהליך המינוי. לדבריו של קרעי, נודע לו כי מוניץ הייתה נתונה ללחצים מצד גורמים שונים בייעוץ המשפטי לממשלה ובייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. "בשיחות שקיימתי עם מוניץ היא השתמשה בביטוי החריף "מיררו לי את החיים", בהתייחס ללחצים שמופעלים עליה מצד גורמים אלה, ואף התייחסה מפורשות לשיחות שקיימה על הליך המינוי עם המשנה ליועמ"ש עו"ד גיל לימון", כתב קרעי לעמית.
בנוסף, קרעי טוען בפני השופט עמית כי מוניץ אמרה לו בשיחות בעל פה כי היא מתייעצת עם גורם מחוץ לוועדה, ומתאימה את החלטותיה ללו"ז של אותו גורם, שאת זהותו היא לא ציינה בפניו. במכתב רשמי, מוניץ הכחישה את הטענות של קרעי – אך קרעי טוען כי בעל פה מוניץ אומרת דבר אחד בעוד בכתב היא אומרת דבר אחר.
"תוצר משמעותי של חריגות אלה הוא ככל הנראה הקביעה כי כשיר להתמנות כחבר ועדת האיתור רק מי שמחזיק בתואר אקדמי בתחום התקשורת. תנאי סף זה לא נכלל בקול הקורא שפורסם למועמדים. מוניץ אמרה לי מפורשות שההחלטה אודותיו היא פרי לחצים מצד הלשכה המשפטית במשרד התקשורת", כתב קרעי.
למעריב הגיעה תכתובת מייל פנימית, הכוללת גורמים בייעוץ המשפטי, בה נכתב מפורשות כי בהליך הקודם כאשר יו"ר ועדת האיתור הייתה השופטת בדימוס נחמה נצר, תנאי הסף לחברות בוועדת האיתור כלל דרישה לתואר אקדמאי – אך לאו דווקא בתחום התקשורת.
קרעי ציין כי תואר בתקשורת אינו ערובה למומחיות בתחום התקשורת, זאת בין היתר לאור כך שבכירים בתקשורת אינם מחזיקים בתואר בתקשורת דווקא. קרעי כתב: "מקנן בלבי חשש כבד, שלא לומר מבוסס, שמא תנאי סף בלתי ענייני זה נועד לסכל את כשירותם של מועמדים ראויים וכשירים, ולסלול את דרכם של מועמדים רצויים לגורמים בייעוץ המשפטי".
קרעי כתב לשופט עמית: "סבורני כי השופטת מוניץ אינה ממלאת את תפקידה כראוי, וזאת בהתבסס על העובדות הבאות: סירובה לנהוג בשקיפות כלפיי ולהשיב עניינית ובפירוט הנדרש לשאלותי; החלטתה להוסיף תנאי סף בלתי ענייני שלא נכלל בקול הקורא; התייעצותה עם גורם חיצוני שבשמו לא נקבה ושמעורבותו לא אושרה בהסדר ניגוד עניינים מתאים, והכחשתה הסתומה את העניין במכתב האחרון; כניעתה ללחצים בלתי חוקיים מצד גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה (ומעורבותם בכלל בהליך) ומשרד התקשורת, תוך פגימת עצמאותה המחויבת בדין".
לאור כך, קרעי הודיע כי החליט לפתוח בהליך להדחת מוניץ מתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד. "הנני מתייעץ בזה עם מ"מ נשיא בית המשפט העליון בדבר האפשרות להעביר את מוניץ מתפקידה. אבקש אפוא את התייחסות מ"מ הנשיא לאמור במכתבי זה, והנני נכון למסור כל מידע נוסף להשלמת המידע הדרוש למ"מ הנשיא על מנת שישיא עצה", כתב קרעי לשופט עמית.
במקביל לכך, קרעי דורש מהשופטת בדימוס שלומית דותן המכהנת בראשות הוועדה לבדיקת מינויים לעצור את ההליך בוועדה בראשותה בנוגע לחברי וועדת האיתור אותם פעלה מוניץ למנות. "מאחר שהעברת מועמדיה של מוניץ לוועדה לבדיקת מינויים היא בסמכותי, ומאחר שסבורני, כמפורט לעיל, כי נפלו פגמים חמורים בהליך בחינת המועמדים – הרי שמסורה לי גם סמכות העזר להשעות את הליך המינוי עד לבירור הפגמים", כתב קרעי.
אתמול, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, קבע במסגרת עתירה של עמותת הצלחה, כי לשר התקשורת אין סמכות להתערב במינוי חברי ועדת האיתור למועצת התאגיד וכי יש להעביר את השמות של החברים הנבחרים לוועדה לבדיקת מינויים ישירות לשם קידום ההליך. לפי קביעת סולברג, מהרגע שמוניץ מונתה לראשות ועדת האיתור הרי ש"תם חלקו של שר התקשורת בהליך מינוי חברי ועדת האיתור. לשר אין כל סמכות להתערב בהליך המינוי שמנהלת יו"ר ועדת האיתור, וממילא אין הוא מוסמך לעכבו, בכל דרך שהיא".
קרעי לא טמן ידו בצלחת, והחליט לפנות אל סולברג בשל החלטתו. קרעי קבל בפני סולברג כי למרות שהוא משיב בעתירה, הרי שהוא אינו מיוצג למרות שהוא ביקש ייצוג עצמאי. "החלטה זו, שנגעה לפעולות שביצעתי אני, התקבלה מבלי שבית המשפט שמע את עמדתי, אשר הושתקה על ידי מחלקת הבג"צים. אבקש אפוא להביא את עמדתי במכתבי זה, ולבקש מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו", כתב קרעי לשופט סולברג ופירט את התשתית חוקית אשר מבססת לעמדתו את סמכותו לעצירת המינויים.
קרעי פירט לסולברג את הפגמים שיש לטענתו בעבודתה של מוניץ, ואת העובדה שהוא פתח בהליך להדחתה. לדבריו, משמעות ההחלטה של סולברג כי לאחר מינוי יו"ר ועדת איתור, אין כל מעורבות של שר התקשורת "היא כי ייתכן מצב שבו יו"ר ועדת האיתור אינו מתפקד כראוי – עד כדי הדחתו – אך החלטותיו אשר מבססות טענת תפקוד לקוי תעבורנה לוועדה לבדיקת מינויים ללא כל הפרעה. זהו מצב משפטי מופרך, ואין לאפשרו.
לסיום, קרעי ציין כי "בניגוד לעולה מטענות העותרים ומתשובות הייעוץ המשפטי לממשלה, המחוקק מעולם לא "ניטרל" את שר התקשורת מפיקוח ובקרה על תאגיד השידור הישראלי. המחוקק קבע במשורה את נקודות ואופני הבקרה שהשר מוסמך להפעיל, תוך איזון עדין בין החשיבות – שאין עליה עוררין – בעצמאות התאגיד, לבין הצורך בפיקוח של נבחרי ציבור על הנעשה במשאבים ציבוריים. הבקרה שהמחוקק הסמיך אותי להפעיל בהשעיית העברת המועמדים לוועדה לבדיקת מינויים, מתיישבת עם האיזון שקבע המחוקק, ועל בית המשפט לכבד קביעה זו של המחוקק".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
