
הפעוט הכחוש על שער הדיילי אקספרס הוריד, לפחות חלקית, את מסך ההדחקה וההכחשה של התקשורת הישראלית: לא רחוק מאיתנו, וממש לא במנותק מאיתנו, בני אדם גוועים מרעב. פעוט כחוש, עור ועצמות, שלא עשה שום דבר לאף אחד ב-7 באוקטובר, או לפני כן או אחרי כן. אבל הוא גווע, בזמן שהמלחמה נמשכת, בזמן שמנגנוני הסיוע קורסים, בזמן שהמערכת הרפואית ברצועה לא מתפקדת. יש לו בכלל סיכוי? "בשם הרחמים, תעצרו את זה עכשיו", נכתב על שער העיתון השמרני.
התמונות האלה, שמציפות את העולם, הכריחו את שלושת ערוצי החדשות הגדולים לעסוק בזה אמש במהדורות, אחרי שנמנעו לאורך רוב המלחמה – כמו כמעט כל התקשורת הישראלית – מלסקר את הצד השני שלה. דליפת התכתבות וואטסאפ פנימית מביכה של חדשות 12, כלי התקשורת החזק והמשפיע בישראל – שהדגישה עד כמה חזק הרצון לא להישיר מבט לאסון ההומניטרי ברצועה, בוודאי האיצה את התהליך. אבל כך או כך, גם אם בחוסר רצון, העיניים החלו להיפקח. "זה המצב, אנחנו צריכים לדעת את המצב לאשורו", סיכמה יונית לוי.
מבחינות רבות זה מאוחר מדי: ההימנעות מלהבין כמה נוראה המלחמה אפשרה את התמשכותה, את המשך הפקרת החטופים במנהרות, את מותם הנמנע של יותר מדי חיילים בתאונות שחיקה, ואת מותם של אזרחים בלתי מעורבים רבים מאוד. ועדיין, עוד אפשר להציל את מי שניתן מהגורל הזה.
Source link