בצל העימות בינו לבין שר הביטחון ישראל כ"ץ בעקבות המינויים בצה"ל אמר הרמטכ״ל אייל זמיר כי "הניצחון בשדה הקרב אינו תלוי רק בעוצמה הצבאית, אלא גם בלכידות הבין-מדרגית", והוסיף כי "רק כך נבטיח הכרעה – וגם את החוסן של המדינה ביום שאחרי". זמיר נשא היום (חמישי) דברים במעמד חילופי מפקד המכללות הצבאיות בבסיס צה״ל בגלילות ואמר כי "בכל תקופה, אך במיוחד בשעת מלחמה, הקשר בין הדרג המדיני לדרג הצבאי הוא ציר מרכזי לביטחון הלאומי. אמון הדדי ושיתוף פעולה מלא הם המפתח להצלחה".
במהלך הנאום התייחס זמיר למערכה מול איראן ואמר כי "פגענו באיראן ובציר שמטרתו המוצהרת היא להשמידנו. יצאנו למלחמת מנע – זוהי מלחמה שנועדה להסיר איום קיומי מתפתח בזמן אחרון, לפני שהופך לאיום ממשי. איראן הייתה בתהליך התעצמות מסוכן במספר ממדים ופיתחה את תפיסת ההשמדה של ישראל. בזכות 'עם כלביא', האיום נבלם לעת עתה. ויותר מכך, העביר מסר ברור – ישראל לא תאפשר לאויביה להתעצם ביכולות שיסכנו את קיומה ותהיה מוכנה לשלם מחירים כבדים כדי להבטיח את קיומה ועתידה. אם יהיה צורך, נדע לפעול שוב בדיוק בעוצמה ובקטלניות. הסרת איומים קיומיים בהתהוות, הינו חלק מאסטרטגיה ותפיסת ביטחון לאומי".
ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עוד אמר, כי "בימים אלה צה"ל משלים את ההכנות לקראת העמקת הפעולה ההתקפית ברצועה, שתביא למיטוט יכולותיו של חמאס ברצועה – השלטוניות והצבאיות. המערכה תסתיים כאשר נבטיח את ביטחוננו ועתידנו. המלחמה המתנהלת בדרום היא מן המורכבות שידענו. חיילנו לוחמים באומץ, בגבורה ותוך הקרבה אל מול משימתנו הברורה – להשיב את חטופינו ולהכריע את האויב".
האלוף נמרוד אלוני שהוחלף על ידי המפקד הנכנס האלוף דן נוימן אמר כי "פעמים רבות זרקתי לפח הרצאה טובה כדי לדון עימם על הדברים הבוערים, על הדברים הכואבים. 'בזכות המבוכה ובכנות הטיח' – סיסמה זו אותה טבע ברל כצנלסון הייתה למוטו אותו אימצנו לאורך ההכשרה ובשיחתנו, והיו לנו שיחות קשות: על משבר האמון בין מדרגי צה״ל, על שאלות של הפקרה ושל משמעות הנשיאה באחריות. על אחריות הדרג הטקטי וכשליו – נושא אשר לצערי מטואטא מתחת לשטיח – אי הנעימות ועל כישלונות מבצעיים ואי עמידה במשימה במקומות אשר אחרים הדהדו בהצלחות מדומיינות".
חילופי מפקד המכללות הצבאיות (צילום: דובר צה"ל)
עוד אמר כי "לא תמיד היינו נוקבים מספיק כלפי חוץ ועל כך אני מצר, אולם בתוך כותלי המכללות הפגינו חניכינו אומץ לב וחשיבה ביקורתית. ראיתי לי חובה מוסרית לעדכן כבר בדצמבר 23 ומאז את תוכניות הלימודים כך ששבעה באוקטובר ומלחמת ״חרבות ברזל״ יהיו נוכחים בהם בכל הקורסים ולאורך השנה כולה".
"אין לנו זמן בצה״ל ובמכללות להמתין לפרסומי תחקירים או לוועדות, כל מפקד ובוודאי בהכשרות חייב ללמוד את הקיים ולעדכן את הלמידה. חניכי המלט״ק ופו״ם אלון חקרו קרבות טקטיים מתוך הלחימה בעזה כאשר הם נמצאים לסירוגין בלחימה ובכיתות הלימוד הממוזגות. חניכי צה״ל והקורס למצביאות מערכתית – תא״לים, חקרו ופיתחו אסטרטגיה לבעיות המורכבות עימן עדיין מתמודד המטה הכללי כולו. במהלך שבעה באוקטובר נפצעו בלחימה בעזה", הוסיף.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.