ביטחון
הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר ניסו להשתיק את הסערה ויצרו בלגן
"ככל שחמאס יתמיד בסרבנותו – תלך ותתעצם הפעילות של צה"ל, תוך המשך סיכול פעיליו והרס התשתיות שלו. עזה תיהפך לקטנה יותר ומבודדת, ויותר ויותר מתושביה יאלצו להתפנות מאזורי הלחימה״, את המסר הזה העביר אמש (ראשון) שר הביטחון ישראל כ״ץ לנוכח הפעילות המוגברת של צה״ל במהלך החג בעזה.
צה״ל פועל ביממות האחרונות במספר אזורים בעזה: כוחות של חטיבה 401 של השריון תמרנו יחד עם גדוד 601 של ההנדסה הקרבית לתוך שכונת דר׳ג תופאח בצפון מרכז עזה. הכניסה של הכוח לוותה בירי ארטילרי, ירי מספניות טילים של חיל הים ומטוסי קרב. צה״ל פועל באופן כזה שהוא מנחית שטיח אש על המרחב בו אמורים הכוחות המתמרנים לפעול.
כוח צה"ל בצפון רצועת עזה (צילום :דובר צהל)
צה״ל, בעזרת השב״כ, מאתר מפקדות של החמאס, מנהרות אסטרטגיות וכן פעילים בדרגות פיקוד שונות ופוגע בהם באופן ממוקד, כך קרה אתמול במספר פעולות שביצעו כוחות צה״ל בצפון הרצועה, אז השמיד מפקדות בדר׳ג תופאח ובדיר אל באלח, חיסל פעיל חמאס שהיה אחראי על מערך צליפה והשמיד מנהרה מרכזית באזור. בכלל חיל האוויר תקף במהלך החג 90 מטרות בעזה.
במקביל, אוגדה 36 השלימה את ההשתלטות על כל ציר ״מורג״, 12 ק״מ מקו הגבול באזור חולות ועד לים ולציר פילדלפי. המטרה של המהלך היא כפולה. ראשית, בידוד שתי החטיבות של החמאס: רפיח, וחאן יונס. ושנית, תפיסה של שטח, בדיוק כפי שהגדיר זאת שר הביטחון ישראל כ״ץ.
אבל השאלה הגדולה היא – האם המהלך הצבאי יביא לשחרור חטופים? התשובה לכך היא לא חד משמעית. נכון לעכשיו הלחץ הזה לא הוביל לשחרור החטופים, ואם בעלי האוזן המוזיקלית יקשיבו לניגונים העולים מארה״ב נראה כי הבעיה באי-התקדמות המשא ומתן היא בכלל בצד הישראלי.
מאז שינוי הצוות הישראלי לשיחות, כאשר במקום דדי ברנע, רונן בר והאלוף ניצן אלון הוצב השר רון דרמר, המשא ומתן נתקע. האמריקאים דאגו להעביר את חוסר שביעות רצונם מהתנהלות של השר דרמר במגעים והם ידעו להעביר את הדברים לרשת CNN. גורמים במערכת הביטחון בישראל לא הופתעו בסוף השבוע מהביקורת בארה״ב.
בימים האחרונים הדברים גם עולים כאן בישראל, התחושה היא כי דרמר נשלח לתקוע את המשא ומתן ולא לקדם אותו. זאת אולי הסיבה שהרמטכ״ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר האלוף תומר בר פעלו בסוף השבוע בהיסטריה וברצון לרצות את הדרג המדיני כאשר הדיחו את אנשי צוות האוויר, אזרחים אנשי מילואים, שקראו לשחרר את החטופים גם במחיר עצירת המלחמה. ההתנהלות של הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר עשויה להוביל למדרון חלקלק. החלטתם ״לסתום פיות״, שנעשתה בדרך גסה, יצרה תוצאה הפוכה ופתחה בשיח פוליטי ולקיטוב שנכנס עמוק לתוך הצבא.
הדרג המדיני נמצא עכשיו בשעת מבחן. כל יום שעובר ללא הסכם חטופים הוא כישלון ישראלי. כלומר, העובדה כי התאוריה של הדרג המדיני כי לחת צבאי יביא לשחרור חטופים עומד במבחן המעשה ובינתיים, עם כל הצער, נראה כי ישראל תידרש למועד ב׳.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
