לקראת סבב השיחות הרביעי במסגרת המו"מ ארה"ב-איראן, מופצות מדי יום הצהרות, ידיעות ופרשנויות, שברובן סותרות אחת את השנייה ובעיקר סובלות מאי-דיוקים הנובעים לעתים מאי הבנת הפרטים הטכניים ומשמעויותיהם, ולעתים מהרצון לשמור על העמימות ועל התמשכות השיחות.
חשוב מאד לקראת הסבב הקרוב להבהיר מהו סטטוס התוכנית ומהן הפעילויות הנדרשות על מנת לוודא את מה שכולם (למעט האיראנים) מסכימים עליו: "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני ולא יכולות לבנות אותו".
לצד הנשיא טראמפ פועלות שתי קבוצות הדוגלות בדרך שונה להשגת המטרה המשותפת. בקבוצה הראשונה סגן הנשיא ג'יי די ואנס והשליח המיוחד למזה"ת סטיב וויטקוף ובקבוצה השנייה שר החוץ ומ"מ ראש המל"ל רוביו והסנטורים הרפובליקנים הבכירים גרהם וקוטון. ראש המל"ל היוצא וולץ היה ממנהיגי הקבוצה השנייה. נראה ששר הבטחון הגסת עדיין לא החליט.
הצהרות הנשיא מצביעות ממוקדות בצורך בפירוק מלא (Total dismantle של היכולות והקיבולות האיראניות (Capabilities and capacities), בדגש על ההעשרה, לצד הצהרה שלנשיא אין בעיה עם "גרעין לצרכי שלום".
הצהרות וויטקוף, לעומתן אינן קונסיסטנטיות ונעו לאחרונה מדגש על הצורך להתמקד בפיקוח יעיל, להדגשת הצורך בהעשרה לצרכים אזרחיים בלבד (ומבחינתו זה אומר, בטעות, לרמת העשרה של 3.67 אחוז) ועד לצורך בפירוק מלא של היכולות והתמקדות בגרעין אזרחי.
סטיב וויטקוף (צילום: שמוליק עלמני)
סגן הנשיא ואנס הוביל (עם ויטקוף) את התמיכה בהשארת יכולת העשרה חלקית באיראן ונימק זאת בהתאמה לצורך בגרעין אזרחי. אך בועידת הביטחון במינכן, הוא קבע תוך סתירת חלק מהצהרות העבר, שתוכנית לבניית תחנות כח גרעיניות היא לגיטימית כל עוד איראן לא אוחזת ביכולות העשרה, שיכולות להוביל אותה לנשק גרעיני.
מי שמתבטאים בצורה ברורה, קוהרנטית וישירה הם השר רוביו והסנטורים לינדזי גרהם וטום קוטון, שהדגישו את הצורך בפירוק מלא של כל יכולות הגרעין, אם איראן רוצה להימנע מתקיפת המתקנים והתשתיות הנלוות. על פי ידיעות ברשת X הם מובילים קבוצה גדולה של סנטורים רפובליקנים שחתמו על מסמך לנשיא ובו דרישה שכל הסכם גרעין יכלול פירוק מלא של תוכנית הגרעין האיראנית.
כפי שהזהרתי (לא לבדי) לפני תחילת המו"מ, זו הייתה טעות קשה להיכנס למו"מ לפני שאיראן עמדה בפועל במספר תנאים מקדימים ומחמירים. כפי שהוכח בהסכם ה-JCPOA הפגום, סוף המו"מ, כשאחד מהצדדים הוא איראן, יניב הסכם גרוע שישמר בוודאות מסלול איראני לפצצה, גם אם יהיו כאלו שיציגו אותו כהישג.
נתניהו והסנאטור לינדזי גרהאם (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
אבל מכיוון שאנו בתוך המו"מ, חשוב להבין מהו ההבדל בין גרעין לצרכים אזרחיים (בעיקר, תחנות כח להפקת חשמל) לבין תוכנית גרעין המובילה לפצצה?
לתוכנית גרעין אזרחית אין צורך בהעשרה עצמאית, וכך נעשה בעשרות מדינות שיש להם תכנית אזרחית רחבה, ללא העשרת אורניום באופן עצמאי. גם תחנת הכח הגרעינית בבושהר (איראן) לא פועלת באורניום המועשר באיראן, אלא באמצעות מוטות דלק רוסיים, החוזרים לרוסיה לאחר ההקרנה, כדי למנוע מאיראן להשתמש בהם להפקת פלוטוניום (המסלול המקביל להעשרת אורניום לצבירת החומר הבקיע הנדרש לנשק).
אין בעיה שארה"ב תבטיח לאיראן שלאחר פירוק מלא של תוכניתה ויכולותיה הגרעיניות, כולל אלו שצברה, היא תקבל מוטות דלק מבחוץ לצורך תוכנית אזרחית, בכל היקף, ואפילו תערוב לאספקה. איראן, שלא חפצה בכך, תצהיר שהיא לא מאמינה שיספקו לה מוטות, מכיוון שמטרתה היא לשמר בידיה יכולות העשרת האורניום, הנחוצות לבניית הנשק.
חשוב לשים לב לציטוט מדברי רוביו הקובע: רמת ההעשרה אינה חשובה, מי שיש לו יכולת העשרה ל-3.67 יוכל לעבור בשבועות ל-20, 60 ו-90, כפי שנדרש לבניית הנשק. רוביו טוען שאיראן חייבת להצהיר שהיא מסכימה להפסיק לחלוטין העשרת אורניום ולפרק את היכולות שנצברו באיראן, כאשר את הדלק לכורי הכח האזרחיים היא תייבא מחו"ל.
בכל הסכם חייבים לפרק לחלוטין ומהיסוד (בפיקוח אמריקני ובעזרת סבא"א) את כל שלושת עמודי התווך של התוכנית: ייצור החומר הבקיע ,פייתוח מערכת הנשק ופיתוח מערכות שיגור המיועדות לראשי נפץ גרעיניים.
אסור ליפול שוב למלכודת "צעדים בוני אמון" (CBM) כמו שהועלה לאחרונה. הזמן לא עובד לטובתנו והוא מקנה לאיראנים זמן להתחמש מחדש במערכות הגנה ובטילים, והיכולת לביצוע SNAPBACK והחזרת הסנקציות, תפקע.
סביר מאד שאיראן תדחה את ההצעות הללו, מה שיחשוף את מטרתם האמיתית: לקבל הקלות בסנקציות והפשרת תקציבים, לצד גרירת רגליים, שתאפשר להם זמן התאוששות. לאור זאת, ישראל חייבת להיערך למערכה רחבה לנטרול איום הגרעין האיראני, רצוי כמובן ביחד עם ארה"ב, אך גם לבד, אם יידרש.
מתקן העשרת אורניום באספהאן (צילום: רויטרס)
סדר העדיפויות לטיפול, שונה מהעבר. נדרש להתמקד בחיסול הפעילויות לפיתוח מערכת הנשק ולטיפול במאגר האורניום המועשר. רק לאחר מכן, או במקביל, צריך להשמיד מתקני העשרה כמו נתנז ופורדו ויכולות אחרות. השמדת אתרי הגרעין בלבד, ללא טיפול מקדים בפיתוח מערכת הנשק ובמאגר האורניום המועשר תהיה טעות קשה. איראן תרשה לעצמה להמשיך לעבוד על מערכת הנשק, וביחד עם מאגר האורניום המועשר והצנטריפוגות המתקדמות, שיועברו לתת הקרקע, איראן תתקדם בוודאות לפצצה, ואף תדרוש לגיטימציה בינלאומית, לאחר שהותקפה.
חשוב להבהיר לצוותים האמריקאיים את הפרטים הטכניים ומשמעותם ואת ההבדלים בין תוכנית אזרחית וצבאית. אין ספק שראש הממשלה, השר דרמר וראש המל"ל הנגבי וצוותו עושים זאת. שיתוף הפעולה עם ארה"ב חיוני לחיזוק ההרתעה ויכולת הביצוע, אבל ישראל חייבת להיות מוכנה לפעול גם לבדה, במידת הצורך.
הנשיא טראמפ וצוותו, שהדבר האחרון שהם רוצים הוא שישוו אותם לנשיא אובמה וצוותו, חייבים להבהיר מהי כוונתם בהצהרה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני אף פעם, ומדוע הדרך היחידה לשם עוברת דרך "פירוק מלא של היכולות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".